אם אתם לחוצים בכל שעות היום וחוששים מהרגע שבו תופעל האזעקה, נמנעים מלצאת מהבית, קופאים במקום ומתקשים להגיב בצורה אפקטיבית בזמן החירום ובעיקר עם רעד וקוצר נשימה נשארים אתכם גם אחרי סיום האירוע הנקודתי ואתם מתקשים להירגע ולחזור לתפקוד שגרתי – אתם כנראה מצויים בחרדה קבועה מאזעקות וכדאי לטפל בעניין
צליל האזעקה נועד להעביר אותנו במהירות ממצב של שגרה למצב חירום, בו נדרשת פעולה מיידית כדי להגן על החיים.
רוב האנשים מסוגלים לחזור לתפקוד מלא באופן מיידי אחרי אזעקה. לאחר שחלפו מספר דקות ואיום הסיכון המיידי הוסר, הם יוצאים מהמרחב המוגן וממשיכים בשגרת יומם.
לעומת זאת, אצל חלק מהאנשים תתפתח חרדה מצליל האזעקה וזו תשפיע עליהם בצורה משמעותית ולאורך זמן.
מי נמצא בסיכון גבוה לחוות חרדה מרעש האזעקות?
ישנן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות
לחוות תחושת חרדה שמתעוררת עם צליל האזעקות. ברוב המקרים הדבר יהיה קשור לניסיון קודם עם מקרי חירום.
1. אנשים עם PTSD – אצל אוכלוסייה זו, קולות של אזעקות ופיצוצים עלולים להעלות זיכרונות קשים מאירועי עבר טראומטיים, שיקשו עליהם להתמודד עם הסיטואציה הנוכחית ולהבחין בינה לבין חוויות העבר.
2. ילדים ובני נוער – אנשים צעירים, שלא חווה בעבר אזעקות רבות, טרם פיתחו את המנגנון העומד לרשות מרבית המבוגרים בישראל. מנגנון שמסייע להם לזכור אירועים קודמים שנגמרו בשלום ועוזר להפחית את החרדה מהאירוע הנוכחי.
3. בעלי חיים – אמנם לא בני אדם, אך כל מי שמגדל כלב מכיר מקרוב את התגובה הקשה שלהם לאזעקות. תגובה הנובעת מהעובדה שמדובר ברעש עוצמתי ולא מוכר, שמעורר תגובה רגשית אצל בני הבית האנושיים.
תגובות נורמליות למצב בלתי נורמלי
ראשית, חשוב להזכיר כי מלחמה היא אירוע לא נורמלי ולכן, מרבית התגובות והתחושות שלכם לגביה הן נורמליות לחלוטין.
בין התגובות הטבעיות הללו לאזעקה ניתן למצוא תגובות גופניות כמו דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה ומתח שרירים מוגבר ותגובות נפשיות כמו פחד, חרדה, כעס, עצב ותסכול.
כל התגובות הללו ייחשבו כתגובות טבעיות ונורמטיביות, בתנאי שאינן מונעות מכם לתפקד כראוי – גם בעת האזעקה והכניסה למרחבים המוגנים וגם אחריה, כשהגיע העת לחזור לשגרה.
איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה מאזעקות וזקוקים לסיוע?
אם אתם לחוצים בכל שעות היום וחוששים מהרגע שבו תופעל האזעקה, נמנעים מלצאת מהבית, קופאים במקום ומתקשים להגיב בצורה אפקטיבית בזמן החירום ובעיקר עם רעד וקוצר נשימה נשארים אתכם גם אחרי סיום האירוע הנקודתי ואתם מתקשים להירגע ולחזור לתפקוד שגרתי – אתם כנראה מצויים בחרדה קבועה מאזעקות וכדאי לטפל בעניין ולשפר את היכולת שלכם להגיב לאיומים באופן אפקטיבי ככל הניתן.
כיצד תוכלו לעזור לעצמכם להתמודד עם חרדה מאזעקות?
להלן מספר
הצעות לפעולות שתוכלו לנקוט כדי להפחית את החרדה ולהגביר את יכולת התפקוד:
* שימו במרחב המוגן חפצים שיסיחו את דעתכם ויעודדו אתכם – משחק לילדים, מזרון לחיבוק משפחתי, אמצעי להפעלת מוזיקה מעודדת ועוד.
* אימוץ טקס משפחתי לאחרי היציאה מהמרחב המוגן – כמה קפיצות במקום, נשימות משותפות, תרגילי מתיחת גוף ואפילו מנטרה של הודיה על כך שנחלצנו ללא פגע. הטקס הזה יסייע לכם להפריד בין חירום לשגרה ויהווה סימן שהכל בסדר.
* תרגול חשיבה חיובית – מנו באוזני הילדים את כל הדברים הטובים בחייכם (יכולות, כוחות, בני משפחה, הצלחת עבר, בית מוגן) ותנו מקום של כבוד לדברים הללו.
* הגבלת חשיפה לחדשות ולסרטונים המועברים ברשת – הבינו שהנפש שלכם זקוקה לסיוע ועזרו לה להתמודד, בכך שתמנעו מצפייה ישירה ואובססיבית בזוועות המלחמה ותאפשרו מקום גם לתכנים אחרים, שיאפשרו לכם הסחת דעת מהמציאות.
איך לטפל בחרדה מרעש אזעקות?
במקרים בהם אתם מרגישים שאינכם מצליחים לסייע לעצמכם, או לאנשים בסביבתכם, לשכך את החרדה מאזעקות והיא פוגעת באיכות החיים וביכולת התפקוד -
מומלץ לפנות בהקדם לטיפול מקצועי שיעזור לכם.
טיפול CBT ממוקד יהיה, ככל הנראה, הטיפול האפקטיבי ביותר למצב ויתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות שמעצימים את החרדה.
במסגרת הטיפול תרכשו כלים להתמודדות אפקטיבית עם רעש אזעקות, בכדי שנוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר – בשגרה ובחירום.
