להיות הורה לחייל קרבי
צוות אתר על הספה
הצורך הטבעי לעצור הכל עד שהילד או הילדה יחזרו בשלום הוא ברור. לעומת זאת, עבור החוסן הנפשי שלכם, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשמור על השגרה המוכרת ולמלא את שעות היום בעיסוקים מועילים, שימנעו מכם להתמכר לדאגות.
הרבה אוכלוסיות מודאגות וחרדות יש בישראל של דצמבר 2023, היום נתמקד באחת הרחבות והמשמעותיות בהן – הורים לחיילים קרביים הנמצאים בחזית הלחימה.
מה עובר על ההורים הללו בעת הזו ומה אפשר לעשות כדי לעזור להם להתמודד עם דאגות המטריפות?
להיות הורה לחייל קרבי בעת מלחמה – מה זה אומר?
"מאז שהבן שלי נכנס לעזה אני לא מצליחה לאכול ולישון. אני כל הזמן דואגת ודרוכה, קופצת מכל צלצול טלפון וחושבת רק עליו" (הגר, אמא ללוחם בהנדסה קרבית).
כלל ההורים עמם שוחחנו לצורך כתיבת מילים אלו, חזרו על המשפט הזה, בווריאציה כזו או אחרת.
כולם מתקשים לישון ולאכול, נמצאים ברמה גבוהה מאוד של עוררות ודריכות, מתקשים להתרכז במשימות היום יום בבית ובעבודה, חרדים מכל צלצול טלפון או הודעה נכנסת מאתרי החדשות ובעיקר חושבים כל היום על החייל או החיילת הפרטיים שלהם ומנסים לדמיין מה עובר עליהם.
שמענו מהורים רבים על "עסקאות" עם אלוהים והבטחות לשינויים מרחיקי לכת בחיים, רק שהילד יחזור בשלום. אחת האבות אמר לנו "בהתחלה, דאגתי לנפש שלו. מה יקרה לו בגלל הדברים שיראה שם. היום לא אכפת לי כלום – רק שיחזירו לי אותו חי ונוכל להתמודד עם הכל".
ההבדל החשוב בין דאגה לחרדה
אחד הקשיים המרכזיים שחווה הורה לחייל קרבי, טמון בפרשנות האישית לרגש.
הורים רבים מפחדים מעוצמת הרגשות שמעוררת בהם העובדה שילדם לוחם בחזית והם מרגישים כאילו "איבדו את שפיותם".
הפחד מעוצמת הרגש והשפעותיו על חיי השגרה, רק מגביר את הדאגות המקוריות והופך אותן למעין ענן שחור שמערפל את הנפש ומקשה על התפקוד.
חשוב להבין – כל התחושות והמחשבות שתיארנו בפסקה הקודמת הם לגיטימיים ונורמטיביים, בסיטואציה מורכבת ומטלטלת כמו מלחמה.
אם הדאגות גורמות לכם לסבל נפשי ופיזי, פוגעות ביכולת התפקוד הבסיסית שלכם או מובילות לפגיעה במערכות היחסים האישיות והמקצועיות – אתם זקוקים לעזרה בדמות עזרה עצמית, סיוע מהסביבה הקרובה או פנייה לטיפול מקצועי.
מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם החרדה לילד הקרבי?
כל הורה בנוי אחרת וזקוק לדברים אחרים, אל מול דאגה קיומית לחיי הבן או הבת הקרביים. ריכזנו כאן מספר הצעות שהצליחו לסייע להרבה מאוד הורים, עד כה:
1. נשארים עסוקים – הצורך הטבעי לעצור הכל עד שהילד או הילדה יחזרו בשלום הוא ברור. לעומת זאת, עבור החוסן הנפשי שלכם, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשמור על השגרה המוכרת ולמלא את שעות היום בעיסוקים מועילים, שימנעו מכם להתמכר לדאגות.
2. מועילים לאחר – אחד הקשיים המרכזיים שאתם חווים, קשור בכך שאין לכם שום שליטה או יכולת השפעה על מה שעובר על החייל שלכם. התנדבות למען האחר יכולה לעשות פלאים לחיזוק תחושת השליטה והערך שלכם בתוך הסיטואציה המורכבת. ילדים קטנים, נשות מילואימניקים, חיילים אחרים, בעלי חיים, מפונים – כולם ישמחו להיעזר בכם.
3. מגבילים את צריכת החדשות – כן, אנחנו יודעים. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל אם תחשבו על זה לרגע, תראו שזה הדבר ההגיוני לעשות.
החדשות המתגלגלות מגבירות את תחושת החרדה וחוסר האונים ולא באמת מועילות לכם. חשוב להתעדכן, אך במנות קצובות ולא בכל רגע נתון.
4. פונים לסביבה בבקשת עזרה – לא מסתדרים עם הכל? מרגישים שאתם טובעים? זה בדיוק הזמן לבקש עזרה מחברים ובני משפחה. המעגל הקרוב שלכם ישמח לסייע, גם במשימות יומיומיות כמו בישול או הסעת הילד הקטן לחוג וגם באפשרות לחלוק ולאוורר רגשות קשים בסביבה מכילה.
מה כדאי לא לעשות
משתדלים לא לשתף את הילד הקרבי בדאגות ובחרדות שלכם.
הלוחמים בחזית מתמודדים עם קשיים ועם סיכונים רבים ולא צריכים, או יכולים, להחזיק גם את כובד החרדות מהבית.
בשיחות איתם השתדלו לשדר ביטחון ואמונה שהכל יהיה בסדר.
אחרי השיחה זה בסדר גמור לבכות.
טיפול – מקור תמיכה חשוב
כמו שכל הורה יודע מהרגע הראשון, אנחנו חייבים לטפל בעצמנו כדי להצליח להיות שם עבור הילדים בצורה הטובה ביותר.
בזמן מלחמה, כאשר הילד או הילדה מתמודדים עם קשיים ואתגרים קיומיים כלוחמים בחזית, חשוב עוד יותר מתמיד שההורים יעשו כל מה שנחוץ כדי להצליח להכיל את הסיטואציה.
פנייה לטיפול אצל איש או אשת מקצוע בתקופה זו, כשהיקר לכם מכל נמצא במצב מסכן חיים, היא צעד שיכול לעזור לכם להתמודד עם הקושי ולשמור על יציבות וחוסן רגשי - עבורכם, עבור החייל הקרבי שלכם ועבור שאר בני המשפחה.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
עו''ס קלינית ופסיכותרפיסטית מדריכה, LCSW
התמחות: עו''ס קלינית (LCSW) ופסיכותרפיסטית מדריכה. גישה דינמית בשילוב EMDR, גשטלט וטיפול באמנות. התמודדות עם
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן, מרכז
שפה: עברית,רוסית,אנגלית
עו''ס קלינית (LCSW) ופסיכותרפיסטית מדריכה. גישה דינמית בשילוב EMDR, גשטלט וטיפול באמנות. התמודדות עם משברי חיים, חרדה, דיכאון, בעי
טיפול זוגי, טיפול רגשי והדרכות הורים
התמחות: טיפול זוגי, טיפול רגשי פרטני פסיכודינאמי והתנהגותי, והדרכות הורים.
אזור בארץ: אזור סובב כנרת, עמק הירדן, טבריה, מטפלת אונליין
שפה: עברית
הטיפול עבור אנשים החווים משבר בחיים האישיים, הזוגיים ו/או המשפחתיים. אנו נחפש אחר הגורמים המודעים והלא מודעים אשר משמרים את המצו
פסיכולוג קליני, מדריך בפסיכותרפיה
התמחות: התמכרויות,חרדה ופוביה,בעיות במיניות וזהות מינית,בעיות משפחתיות וזוגיות,התמודדות עם משברי חיים,טיפול
אזור בארץ: עמק חפר,חדרה
שפה: עברית,אנגלית
אני פסיכולוג קליני, מדריך בפסיכותרפיה. מטפל במבוגרים, בנוער ובילדים, כולל הדרכת הורים וכן מדריך אנשי מקצוע. בעל ניסיון עשיר בטי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מה זה דה-ריאליזציה? צוות על הספה
דה-ריאליזציה - Derealization, היא הפרעה דיסוציאטיבית הנחווית כניתוק של האדם מסביבתו החיצונית ותחושה שהמציאות שמסביב אינה ממשית.
ניצה היא קיבוצניקית בת 70, כשהיתה בת 25, נשואה טרייה ובהיריון עם ילדה הראשון, נהרג בעלה בתאונת דרכים. ניצה, שבדיוק בתקופה זו לקחה שיעורי נהיגה ראשונים בחייה, נטשה את השיעורים ומעולם לא חזרה לשבת ליד ההגה. כמו ניצה יש אלפי אנשים שמסרבים לשבת ליד ההגה ומתמודדים עם סימפטומים של חרדה
טכניקה לחסימת מחשבות שליליות דפניאלה אציל פסיכולוגית קלינית
הטכניקה יעילה בהתמודדות עם מחשבות שליליות בעלות אופי טורדני, אשר עולות להכרה באופן חזרתי וגורמות לאדם מצוקה וחרדה רבה עד כדי פגיעה בתפקודיים יומיומיים ובשינה.
טיקים אצל ילדים – למה זה קורה ואיך אפשר לטפל? צוות על הספה
יואב, בן 6 וחצי, נכנס לכיתה א בהתרגשות גדולה ואחרי מספר שבועות בני הבית שמו לב שהוא ממצמץ בלי הרף, מיותר לציין שהמצמוצים החרידו את ההורים, סיפורים כמו הסיפור של יואב נפוצים מאוד, למעשה אחד מכל 10 ילדים יציג טיקים לא רצוניים בתקופה מסוימת במהלך חייו