ילדים וחשיפה לאלימות

הורים שבעת שגרה, מנסים באופן אקטיבי למנוע חשיפה של ילדיהם לאלימות באמצעי התקשורת או במשחקים, מתקשים לעשות זאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב 7/10.

במאמר זה ננסה להבין מהן ההשלכות הפוטנציאליות של חשיפת ילדים למראות של אלימות קשה ואיך אתם, כהורים, יכולים להתמודד עם ההשלכות הללו ולסייע לילדים.

השלכות של חשיפה לאלימות בגיל צעיר

ראשית, נציין את המובן מאליו אולי – ילדים צעירים וגם בני נוער, הם חסרי ניסיון בהתמודדות עם העולם, ביחס לאנשים מבוגרים, ואין להם רבים ממנגנוני ההתמודדות שמסייעים לנו, המבוגרים, להתמודד עם מציאות קשה ומאיימת.

ילדים שנחשפו למראות של אלימות קשה מאז תחילת המלחמה עלולים להציג את התסמינים הבאים:

1. רגרסיה – אחד הסימנים המובהקים למצוקה נפשית בגיל צעיר, היא נסיגה לאחור משלבים התפתחותיים שכבר הושלמו. למשל, ילד שחוזר להרטיב בלילה, על אף שכבר נגמל, ילדים שלא מוכנים להיפרד מההורים למרות שלפני כן נפרדו בקלות, ילדה שדורשת את המוצץ שלה, אחרי שבועות וחודשים בהם לא עשתה בו שימוש.

2. התקפי זעם – ילדים ובני נוער לרוב מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי ולעיתים אף מתקשים לזהות את הרגשות שמפעילים אותם. לכן, פעמים רבות, הם יבטאו מצוקה באמצעות זעם - יהיו יותר רגישים לכל שינוי טון של ההורה, יתרתחו בקלות רבה מבעבר ויביעו את כאבם באמצעות צעקות ויצירת מריבות משפחתיות.

3. הסתגרות – זהו מאפיין של בני נוער בעיקר, שהמצוקה שהם חשים גורמת להם להתכנס פנימה, למעט בתקשורת עם משפחה וחברים ולצמצם מגע.

מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לסייע?

בתשובתנו נתייחס לשני רבדים – מניעה וטיפול בדיעבד.

צמצום זמן מסך לילדים

כמובן שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם פוטנציאל החשיפה לאלימות, היא לצמצם מראש את זמן המסך של הילדים ולהציע להם פעילויות אלטרנטיביות שיאתגרו ויעניינו אותם. השימוש המוגבר במסכים, בעיקר בעת הזו, הוא טבעי ומובן – גם כאשר מדובר בילדים וגם עבורנו המבוגרים. עם זאת, המחקר תמים דעים לגבי הנזקים הפוטנציאליים של זמן מסך ממושך ולכן נציע מספר דרכים לצמצומו:

* מגדירים מראש שעות מסך ושעות בהן הילדים מצופים לעשות דברים אחרים.
* יוצרים רשימה מוסכמת מראש של פעילויות אלטרנטיביות לצפייה במסכים, למשל ציור, פאזל, משחק קופסה, קריאת ספר, התעמלות וכד.
* מגדירים זמנים ללא טכנולוגיה, אליהם כל בני הבית מגיעים ללא ניידים. למשל בזמן הארוחות, בשעת משפחה יומית לפנות ערב וכד.
* מהווים דוגמה אישית – חשוב שתראו לילדים שגם אתם יודעים להיפרד מהמסך ולעשות דברים אחרים.

שיח משפחתי פתוח

בכל גיל ניתן וחשוב לתווך לילדים את המציאות אליה הם נחשפים ואנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שחשיפה כזו, במינונים שונים, אכן הייתה מנת חלקו של כל ילד או בן נוער בישראל בחצי השנה האחרונה.

שאלו את הילדים מה הם ראו ומה הם יודעים, הציעו להם לשאול אתכם שאלות וענו עליהן בכנות ובאופן מותאם לגיל והכי חשוב – אל תשפטו. ילד שהוריו יכעסו עליו על כך שנחשף לתכנים לא הולמים ברשת, כנראה ימנע מלספר להם על כך בפעם הבאה. וכשאנחנו לא יודעים, אנחנו גם לא יכולים לתווך ולסייע.

נותנים ביטחון לילדים שלנו

חשוב לשדר לילדים שאתם נמצאים לידם ושומרים עליהם. אין ספק שתחושת הביטחון הבסיסית של אזרחי ישראל נפגעה באופן חמור באוקטובר 2023, ובכל זאת הזכירו לילדים שיש לכם מרחב מוגן לשהות בו במקרה הצורך ושלכולנו יש צבא חזק שמגן עלינו.

הזכירו לילדים את מקורות החוסן האישיים והמשפחתיים שלהם והביעו ביטחון ביכולותיכם להתמודד עם כל מציאות, ביחד כמשפחה.

עושים בשביל אחרים

דווקא בתקופה מאתגרת, כמו זו שבה אנו מצויים, ישנה חשיבות גבוהה ליכולת לסייע לאחרים. החל בילדים קטנים שמסייעים להורים להתמודד עם מטלת בית מסוימת, דרך עזרה לשכן מבוגר בקניות וכלה בהתנדבות משפחתית באריזת מזון לנזקקים, טיפול בחיות נטושות, ביקור אצל קשישים עריריים ועוד רעיונות.

הסיוע לאחר מחזק את תחושת הביטחון והערך העצמי, נותן תחושת משמעות וגורם לילדים להרגיש שצריכים אותם ושיש להם תפקיד.

נעזרים באנשי מקצוע

לעיתים, ילדים נחשפים ברשת לתכנים גרפיים קשים, שאינם הולמים את גילם וההורים מרגישים שהדבר משפיע עליהם עמוקות, עד כדי מצוקה נפשית שאינה חולפת מעצמה תוך מספר ימים.

במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או מדריך הורים מומחה. במידת הצורך הביאו את ילד לטיפול, בו יוכל לעבד את האלימות שראה במרחב בטוח ומאפשר ולהתגבר על המצוקה הנפשית.