בדידות אצל ילדים ומתבגרים

"אני לא יודעת מה קרה לו עם חבורת הבנים, שפתאום הפסיקו להזמין אותו", אמא של עמית יושבת מולי וקולה נשבר. "אני לא יודעת איך לעזור לו", היא אומרת לי ועכשיו היא כבר בוכה.

בדידות חברתית אצל ילדים ובני נוער היא נושא טעון מבחינה רגשית. כל הורה רוצה לראות את ילדיו פורחים מבחינה חברתית, מקובלים בקרב בני גילם ובעיקר – שמחים בעצמם ובחבריהם.

במציאות, חלק מהילדים חווים קשיים בתחום, מתקשים לרכוש את המיומנויות הדרושות לשגשוג חברתי ומתמודדים עם בדידות, ששוברת את ליבם ואת לב הוריהם.

במאמר זה נתאר כיצד נראית בדידות אצל ילדים ומתבגרים ונדבר על האפשרויות לסייע להם.

האם הילד שלי בודד?

ראשית, חשוב להבין כי בדידות היא תחושה סובייקטיבית, המשקפת את מידת האמון של אדם בקשרים החברתיים שלו ועד כמה הוא חש שהם מספקים עבורו צרכים חיוניים כמו אינטימיות, אהבה, קרבה ותמיכה.

מכאן, שילד יכול להיות פעיל במסגרות חברתיות שונות ועדיין לחוש בדידות, בעוד שילד אחר יבלה את מרבית זמנו לבד, אך לא יחוש בודד ויהיה מסופק במערכות היחסים הקיימות שלו.

גורמים לבדידות אצל ילדים ומתבגרים

מספר גורמים נמצאו בהלימה עם תחושת בדידות של ילדים ובני נוער, ביניהם:

1. מערכות יחסים מוקדמות, שהתאפיינו בהיעדר מענה לצרכים רגשיים בסיסיים.

2. חוויות קודמות של דחייה חברתית.

3. דפוסי חשיבה שליליים ביחס לאינטראקציות חברתיות (הטיות קוגניטיביות).

4. ערך עצמי נמוך.

5. קושי בקריאת מצבים חברתיים והבנת הקודים המקובלים להתנהגות.

עד כמה נפוצה בדידות בקרב ילדים ובני נוער?

הנתונים המחקריים אינם מעודדים.

אם בשנים שלפני מגיפת הקורונה, כעשרה אחוז מהילדים בגילאי בי"ס יסודי דיווחו על תחושת בדידות, הרי שהמגיפה עמה התמודדנו בשנים 2020-2021 וכל האירועים שבאו לאחריה, העלו משמעותית את המספרים העגומים וכיום כ-30% מהילדים מרגישים בודדים.

מה קורה לילד או למתבגר שחווים בדידות?

לצערנו, לחוויית הבדידות יש השלכות ניכרות על המצב הנפשי של הילדים ואפילו על בריאותם הפיזית.

1. מצוקה נפשית שעלולה להגיע לכדי דיכאון ובמקרים קיצוניים גם לאובדנות.

2. הסתגרות והתכנסות פנימה.

3. כעס – הילד זועם על עצמו, על קבוצות השווים, על המשפחה הגרעינית, על המורים ועל ביה"ס, כל מי שלדעתו אחראים למצבו.

4. פגיעה ביכולות הלימודיות – ילד בודד אינו פנוי רגשית להשקיע בלימודים והזירה החברתית שואבת ממנו את כל כוחות הנפש.

5. סיכון מוגבר לשימוש באלכוהול וסמים ולהתנהגות מסוכנת כמו וונדליזם.

6. בעיות שינה ואכילה, שלא פעם כרוכות גם בהשמנת יתר.

7. בגיל המבוגר, נמצא מתאם בין מי שחוו בדידות בילדות לבין פגיעה באיזון ההורמונלי, סיכון למחלות לב ואפילו סיכון מוגבר לדמנציה.

איך אפשר לסייע לילדים ובני נוער שחווים בדידות?

טבעי להרגיש עצב וחוסר אונים מול בדידות של ילד אהוב, אך חשוב להבין שיש הרבה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב:

1. עידוד להשתתפות בפעילות שיש בה אינטראקציה חברתית ומבוססת על תחומי העניין של הילד – ספורט, התנדבות, תנועת נוער.

2. השתתפות בתוכניות ייעודיות לשיפור מיומנויות חברתיות – קבוצות תמיכה או התנסות חברתית. הקבוצות הללו מאפשרות מפגש עם קבוצת שווים דומה, אותה ניתן לשתף בקושי וממנה ניתן ללמוד על אפשרויות התמודדות. בקבוצות כאלה נעשה שימוש בכלים כמו סימולציות חברתיות, המתקיימות במרחב בטוח ומאפשרות התנסות מבוקרת.

3. פנייה לטיפול פסיכולוגי – שיכול להיות דינאמי או קוגניטיבי-התנהגותי. הטיפול יתמקד ביצירת אמון ותחושת ביטחון ולאחר מכן במתן כלים שיסייעו לילד לפתח את המיומנויות החברתיות החסרות ולהתמודד עם קשיים.

חלק מהטיפולים יכללו ביצוע משימות בין המפגשים ודיון בתוצאותיהן. למשל – יצירת שיח של כמה דקות עם ילד שלא דיברת איתו לפני כן.