מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין הצלחת תהליך השיקום הנפשי לבין תמיכה רגשית, חברתית ומשפחתית לה זוכה המטופל
התפתחויות שחלו בעשורים האחרונים בתחום בריאות הנפש ופיתוחן של תרופות אנטי פסיכוטיות אפקטיביות, יצרו עבור מתמודדי נפש רבים, אופק חדש ואפשרות לקיום חיים מלאים לצד המחלה.
במאמר זה נרכז עבורכם מידע אודות אפשרויות השיקום הנפשי, הזכויות המגיעות לנפגעי נפש ומה צריך לעשות כדי לממשן.
מהו שיקום נפגעי נפש?
למעשה, מדובר במושג המתייחס למכלול של שירותים וזכויות, שמטרתם לאפשר למתמודדי נפש להשתלב בקהילה ולמצוא פתרונות במגוון תחומי החיים כמו תעסוקה, דיור, לימודים, קשרים חברתיים ופנאי. כל זאת תוך ליווי אישי ותמיכה.
שיקום נפגעי נפש מתבצע באמצעות סל שיקום גמיש של משרד הבריאות, לו זכאים כל מי שהוגדרו על ידי ביטוח לאומי כבעלי דרגת נכות של לפחות 40%, בגין ההפרעה הנפשית עמה הם מתמודדים.
קצת היסטוריה על שיקום נפגעי נפש
הדברים שנכתבים כאן נראים לכם מובנים מאליהם ובצדק. אך חשוב להבין שעד לפני כחמישים שנה, החברה האנושית ניסתה להרחיק מתוכה מתמודדי נפש ולסגור אותם במוסדות מרוחקים מעין הציבור. תהליך השינוי שעברו הקהילה הרפואית והחברה כולה בנושא זה, הוא לא פחות מדרמטי, כאשר המגמה שאנו מכירים כיום היא הפוכה בתכלית ומבקשת לסייע לנפגעי נפש להשתלב בקהילה ולנהל אורח חיים עצמאי ותפקודי לצד המחלה.
שיאו של התהליך בישראל, היה בשנת 2,000, אז נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה והוקצו המשאבים הדרושים למימושו. לשון החוק מלמדת היטב על מטרתו: "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".
תחומי השיקום המרכזיים
כדי לסייע למתמודדי נפש לנהל חיים נורמטיביים ככל הניתן, נדרשת התערבות מותאמת לצרכים וליכולות הייחודיים.
זו הסיבה שסל השיקום הוא גמיש ומאפשר בניית תוכנית טיפול ייעודית לכל מטופל.
השירותים המרכזיים שניתן לצרוך במסגרת סל השיקום רבים ומגוונים:
1. פיתוח כישורי חיים על פי הנדרש – למשל שמירה על אורח חיים בריא, ליווי אישי בהשמה במסגרות שונות, ליווי בתהליכים רפואיים וסיוע בהקפדה על נטילת תרופות עקבית ומאוזנת ועוד.
2. תעסוקה מותאמת - כולל אבחונים, הדרכות, הכשרות
והשמה בתעסוקה נתמכת.
3. השכלה אקדמית או מקצועית.
4. קשרים חברתיים – כולל פיתוח מיומנויות וקיום מסגרות חברתיות ייעודיות.
5. דיור – שיפור מיומנויות נדרשות, דיור נתמך ברמות שונות, ליווי אישי וסיוע כספי.
6. סיוע משפחתי – קבוצות תמיכה למשפחות של מתמודדי נפש, הדרכות הורים ועוד.
איך ניתן לצרוך את שירותי סל השיקום הגמיש?
השלב הראשון שיש לעבור, הוא הכרה של ביטוח לאומי באחוזי נכות על רקע נפשי. כאמור, רק מי שאחוזי הנכות שנקבעו להם גבוהים מ 40%, יוכלו להיות זכאים לשירותי הסל.
בשלב השני יש להגיש לוועדת השיקום האזורית של משרד הבריאות את תוכנית הטיפול המבוקשת עבור המטופל. תוכנית כזו רצוי להגדיר בשיתוף עם
גורם טיפולי מוסמך – פרטי או ציבורי.
לאחר אישור הוועדה האזורית, יופנה המטופל לאחד ממרכזי השיקום הקרובים לאזור מגוריו ושם יוכל לצרוך את השירותים הדרושים.
מידע מפורט אודות השלבים לעיל,
ניתן למצוא כאן
תפקיד המשפחה והסביבה הקרובה
מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין הצלחת תהליך השיקום הנפשי לבין תמיכה רגשית, חברתית ומשפחתית לה זוכה המטופל. עם זאת, לצערנו, פעמים רבות מתמודדי הנפש דווקא חסרים את התמיכה הזו.
הסיבות לכך רבות ומגוונות:
* סטיגמות ודעות קדומות כלפי מתמודדי נפש, המייצרים מעגל מצומצם מלכתחילה של קשרים חברתיים.
* נטייה של מתמודדי נפש רבים לבודד את עצמם,
כתוצאה מחרדה חברתית או ניסיון חברתי שלילי בעבר.
* היסטוריה משפחתית קשה בהתמודדות עם בן המשפחה פגוע הנפש, בעיקר בתקופות של חוסר איזון תרופתי. היסטוריה כזו מייצרת לא פעם כעס ותסכול של ההורים והאחים, עד כדי ניתוק הקשר.
החיים לצד מתמודד נפש הם לעיתים קשים ולכן חלק משירותי סל השיקום מיועדים למשפחות המטופלים, במטרה לתמוך בהם רגשית ולתת להם כלים ומיומנויות להתמודדות.
