כיום רווחת הנטייה לשלב בין כלים ותפיסות טיפוליות, בכדי לאפשר התאמה טובה יותר של הטיפול למטופל
פסיכולוגיה אינטגרטיבית היא גישה המשלבת בסיס ידע תיאורטי וכלים מעשיים משתי גישות פסיכולוגיות שונות, או יותר.
אם בעבר היה צורך ליצור בידול בין השיטות, כדי לוודא שכל אחת מהן עומדת על בסיס תיאורטי ומעשי איתן משל עצמה - הרי שכיום רווחת הנטייה לשלב ולמזג בין כלים ותפיסות טיפוליות, בכדי להעשיר את היריעה ולאפשר התאמה טובה יותר של הטיפול למטופל הספציפי.
מהם הסיבות להתפתחות טיפול אינטגרטיבי?
טיפול אינטגרטיבי התפתח באופן טבעי, אל מול ריבוי גישות פסיכולוגיות נפרדות, כתוצאה ממספר סיבות:
1. שום דבר אינו מושלם – גם
אנשי מקצוע שפועלים מתוך גישה פסיכולוגית מסוימת ומאמינים בה מאוד, נתקלים בשלב כלשהו במקרים של חוסר התאמה או חוסר דיוק וחווים סיטואציות טיפוליות בהן ברור שהמטופל זקוק לדבר מה נוסף או אחר. היות ואין בנמצא גישה טיפולית אחת שמתאימה לכל מטופל, בכל זמן וביחס לכל בעיה פסיכולוגית – נדרש שילוב מושכל בין תיאוריות, גישות וכלים.
2. השפעות הדדיות בין אנשי מקצוע – בעולם של ימינו, המידע נגיש וגלוי לכל ואנשי מקצוע מדיסציפלינות טיפוליות שונות נפגשים לעיתים מזומנות ומחליפים ביניהם דעות, תיאוריות וסיפורי הצלחה מטיפולים. באופן טבעי, מושגים וכלים מגישות שונות מחלחלים לתוך השיח ומתערבבים זה בזה ליצירת שפה טיפולית מגוונת ועשירה.
3. "לתקוף את הבעיה מכמה זוויות" – ריבוי הכלים, מאפשר למטפל המנוסה לתת מענה מורכב לבעיה הרגשית שמעסיקה את המטופל. טיפול אינטגרטיבי מאפשר לנסות להתמודד עם הבעיה הספציפית באמצעות כלים מגוונים מגישות שונות, ובכך להגדיל את הסיכוי להצלחת הטיפול.
4. הכל אישי בסוף – מחקרים עדכניים בתחום הפסיכולוגיה מראים כי הגורמים המנבאים לטיפול מוצלח הם איכות הקשר בין המטפל למטופל, אישיותו של המטפל ומידת המוטיבציה של המטופל להניע שינוי בחייו. רק אחוז קטן יחסית (10-15%) מסיכויי ההצלחה קשורים
בגישה הפסיכולוגית התיאורטית ממנה יוצא המטפל. תוצאות המחקרים הללו, מראות בבירור עד כמה חשוב שמטפלים ישלטו במגוון גישות, שיטות וכלים ולא יתמקדו רק בגישה אחת.
על המטפל האינטגרטיבי
מטפל אינטגרטיבי הוא מטפל שאסף בדרכו ידע תיאורטי, מושגים קליניים וכלים מעשיים ממגוון שיטות וגישות טיפוליות והוא משלב ביניהם בכדי להעשיר את סל היכולות המקצועיות שלו וכתוצאה מכך, גם את יכולת הבחירה שלו בכלים המתאימים ביותר לכל מקרה.
מטפל אינטגרטיבי יהיה, באופן טבעי, פחות נוקשה ויותר מאפשר, מאחר ואינו מחויב למסגרת הקשיחה של גישה טיפולית כזו או אחרת. הגמישות המחשבתית הזו תאפשר לו מידה של גמישות גם בטיפול עצמו והוא ישתמש בכלים שונים, בהתאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של כל מטופל.
האם גישה אינטגרטיבית משלבת בין גישות פסיכולוגיות ספציפיות?
רבים שואלים אותנו האם טיפול אינטגרטיבי הוא התמחות שעומדת בפני עצמה והאם נדרש לשלוט בכלים ובתיאוריות מתוך גישות פסיכולוגיות ספציפיות כדי להיקרא מטפל אינטגרטיבי.
התשובה לשאלה הזו שלילית. מטפל אינטגרטיבי הוא כזה שמשלב מיומנויות משתי גישות טיפוליות, או יותר, בלי קשר לסוג הגישות הללו. יחד עם זאת, במרבית הטיפולים האינטגרטיביים נוכל לזהות מושגים וכלים מתוך הגישות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר: פסיכולוגיה דינאמית
ופסיכולוגיה קוגניטיבית-התנהגותית.
המגוון והשונות בין המטפלים בגישה האינטגרטיבית, מעשירים מאוד את שדה הטיפול הנפשי.
הביקורת על טיפול אינטגרטיבי
המבקרים העיקריים של הגישה האינטגרטיבית, יוצאים מתוך נקודת הנחה שריבוי הכלים והגישות מונע מהמטפל להיות מקצוען. על פי תפיסה זו, מטפל אינטגרטיבי אינו מחזיק במומחיות הנדרשת והוא מכיר את הכלים ואת המושגים הקליניים השונים רק על פני השטח ולא לעומק, כנדרש.
חלק אחר ממבקרי הגישה טוען כי היא מרדדת, למעשה, את מורכבות הנפש, בכך שהיא מציעה פתרון פוטנציאלי לכל אדם, בכל מצב ולכל בעיה. מבקרים אלו יטענו שפסיכולוג המומחה בגישה מסוימת, דומה לרופא מומחה לאיבר ספציפי, שאותו נעדיף על פי רופא משפחה, כאשר יש לנו בעיה רפואית באותו איבר.
הביקורת האחרונה כלפי מטפלים אינטגרטיביים שואלת מה על המטפל לעשות במקרה של סתירה, ולעיתים אף ניגודיות מוחלטת, בין הגישות הטיפוליות השונות.
