מצפון פעיל מסייע לאדם בתהליך טעינת חייו במשמעות, בעיקר במקרים של סתירה בין ערכים בהם הוא מאמין
תיאוריות פסיכולוגיות שונות עסקו בשאלה החשובה הבאה: מהי המוטיבציה הראשונית של נפש האדם? לאן היא שואפת?
זיגמונד פרויד יצא מתוך נקודת הנחה שהאיד, האני הפנימי, מוביל את הנפש בחיפוש אחר הנאה. אדלר חשב שהשאיפה הבסיסית היא דווקא לכוח ולמעמד חברתי גבוה, תיאורטיקנים אחרים הציעו הסברים אלטרנטיביים ואילו ויקטור פרנקל,
פסיכיאטר ונוירולוג, שעבר חוויות קשות מאוד בחייו כשורד שואה, חשב שהשאיפה הבסיסית והראשונית ביותר של הנפש האנושית היא השאיפה למשמעות.
על בסיס תפיסה זו, פיתח פרנקל את הלוגותרפיה – טיפול בעזרת משמעות או פשר.
לוגותרפיה מכונה גם האסכולה הווינאית השלישית, אחרי שתי אסכולות פסיכולוגיות נוספות שנולדו בוינה – זו של פרויד וזו של אדלר.
מהו הבסיס הרעיוני ללוגותרפיה?
חוויותיו האישיות של פרנקל, כאסיר במחנות הריכוז של הנאצים, גרמו לו להבין לעומק את התחושות בהן החזיק עוד לפני המלחמה – מי ששרדו את המחנות לא היו בהכרח האנשים החזקים או העמידים ביותר, אלא מי שהצליחו למצוא משמעות שעבורה ובשמה חשוב להם להמשיך לחיות.
במחנות המוות גילה פרנקל את גדולתה של אמרתו המפורסמת של ניטשה: "כל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך".
מתוך תפיסת עולם זו התפתחה ועוצבה הלוגותרפיה.
יסודות שיטת לוגותרפיה
פרנקל הגדיר 3 יסודות לגישתו:
1.
הצורך במשמעות – אודותיה הרחבנו בפסקה הקודמת. על פי פרנקל, מציאת משמעות היא צורך נפשי בסיסי, בלעדיה האדם מאבד את עצמו. מי שמצא משמעות לחייו, יהיה מוכן להקריב עבורה את כל כולו, אפילו את חייו, ולסבול עבור מימושה.
2.
משמעות החיים – אדם צריך לטעון את חייו במשמעות אישית וייחודית. המשמעויות השונות שנותנים אנשים לחייהם, נובעות מעולם הערכים הפנימי שלהם, על כך נרחיב מיד.
3.
חירות הרצון – האדם הוא יצור ייחודי בעולם, ביכולת שלו לרפלקציה עצמית ומשום כך הוא מסוגל לחירות מחשבה, המובילה לחירות הרצון. כלומר – הוא מסוגל להתעלות מעל קשיים ואתגרים, עבור הערכים המובילים אותו ולהחליט שלא להיכנע לקושי אלא לעצב אותו לכדי משמעות.
ערכים שמובילים בני אדם בחיפוש אחר משמעות
פרנקל תיאר 3 סוגים שונים של עולמות ערכים, שבדרך כלל מובילים בני אדם בחיפוש אחר משמעות החיים האינדיווידואלית והייחודית שלהם.
1.
ערכים יצירתיים – כאשר אדם מונע מתוך צורך לתת מעצמו לעולם שסביבו ובכך למצוא משמעות. ערכים יצירתיים לדוגמה הם עבודה או שינוי חברתי.
2.
ערכים חווייתיים – אדם שמוצא משמעות ממה שהוא מקבל מהעולם, למשל אהבה.
3.
ערכים הסתגלותיים/ התייחסותיים – המשמעות שמוצא האדם, באופן בו הוא מתייחס לאמיתות החיים האוניברסליות הבלתי נמנעות, בעיקר סבל, אשמה ומוות. למשל, אנשים עשויים למצוא משמעות בסבל שעברו ולהשתמש בו כמנוע לצמיחה ולשינוי.
לוגותרפיה כתפיסת עולם
בשונה
מתפיסות פסיכולוגיות אחרות, לוגותרפיה היא יותר תפיסת עולם ערכית, מאשר גישה טיפולית מעשית.
פרנקל לא תרגם את תפיסתו לסט של כלים טיפוליים, שיוכלו לשמש בידי אנשי מקצוע היוצאים מתוך התפיסה של לוגותרפיה. מטפלים בגישה זו עושים שימוש במגוון כלים פסיכודינמיים, כמו ניתוח אסוציאציות חופשיות וחלומות של המטופל.
בתחום הטיפול בפוביות ובחרדות, פרנקל האמין בשימוש בכלים מתוך גישת 'הטיפול הפרדוקסלי' שפותח לראשונה על ידי אדלר. במסגרת טיפול כזה, המטופל מונחה לחפש במודע את התכנים המאיימים ומעוררי החרדה, שמהם ביקש תחילה להתרחק ולברוח.
אדם המתקשה להירדם, יונחה לקום מהמיטה ולנקוט
בטכניקות של הגבלת שינה, אדם עם פוביה מכלבים, יקבל הנחייה לחפש באופן אקטיבי את קרבתם של כלבים ואדם עם חרדת בחינות יתבקש להיבחן בכל מה שרק אפשר וכמה שיותר.
טכניקה זו מיועדת לסייע לאדם להבין ולתפוס שיש לו יכולת השפעה ושליטה על האופן בו הוא בוחר להתנהג בסיטואציות מאיימות.
המצפון הוא הכלי למשמעות
על פי גישת הלוגותרפיה, מצפון פעיל מסייע לאדם בתהליך טעינת חייו במשמעות, בעיקר במקרים של סתירה בין ערכים בהם הוא מאמין. המצפון הוא זה שמזכיר לאדם את עובדת היותו אנושי, או במילים אחרות - מודע ואחראי למעשיו.
בשונה מגישות אחרות, כמו פסיכואנליזה, שרואות במצפון מושג יחסי וסובייקטיבי, גישת הלוגותרפיה רואה את המצפון כמושג נשגב ואפילו מטאפיזי.
