איך מתמודדים עם לחץ בעבודה?

עולם העבודה המודרני, שבתוכו רובנו מתנהלים, מלא בלחצים מסוגים שונים – תאריכי יעד שיש לעמוד בהם (דד ליין), שעות עבודה ממושכות, יעדים שיש להשיג, דרישות גבוהות ותחושה כללית של מתח, האופפת רבים במשך מרבית שעות היום.

מה גורם ללחץ בעבודה?

סקר שנערך בשנת 2019 וכלל היקף רחב של נבדקים בעולם העבודה בישראל, מראה כי אצל כ-40% מהנשאלים העומס הוא הגורם המרכזי ללחץ, עבור 36% הגורם ללחץ הוא אינטראקציות בלתי פוסקות עם אנשים אחרים. 61% מכלל הנשאלים דיווחו על רמות גבוהות מאוד של לחץ, במידה שגורמת לתחושת עייפות קיצונית ותחושה של אובדן שליטה.

השפעות נפשיות וגופניות של לחץ מתמשך

חיי משפחה – לחץ מתמשך בעבודה מוביל לא פעם לפגיעה במערכות היחסים עם הקרובים לנו ביותר, בני ובנות הזוג והילדים. עובדים שחווים לחץ גבוה בעבודה מדווחים על תחושת חוסר סבלנות מוגברת, מריבות בבית וקושי ממשי לחוות, בזמן אמת, רגעים משפחתיים משמעותיים - בגלל מחשבות על עבודה.

מצב בריאותי – לחץ כרוני מתמשך מוביל למגוון בעיות בריאות, ביניהן כאבי ראש וגב כרוניים, בעיות בראיה, סחרחורות וחולשה, בעיות עיכול, דופק מהיר, לחץ גם גבוה ואף מחלות לב כרוניות שעלולות להיווצר כתוצאה מעומס מתמשך.

התמכרויות – עומס מתמשך בעולם העבודה גורם, לא פעם, להגברת השימוש בחומרים שיש להם השלכות על בריאות הגוף והנפש. למשל עלייה בצריכת האלכוהול, עישון, אכילת יתר שמובילה להשמנה ולפגיעה בבריאות ועוד.

איכות החיים הכללית – הלחץ פוגע בשעות השינה ובאיכות השינה, דבר המוביל לעייפות כרונית, סיכון מוגבר לתאונות ולתקלות שנובעות מחוסר תשומת לב. בנוסף, לחץ כרוני עלול לגרום לדיכאון וחרדה.

השפעות הלחץ על חיי העבודה

מחקרים רבים מראים כי עומס עבודה מוגזם, יוצר תחושת לחץ שיש לה השפעות שליליות ניכרות על התפוקה ועל המוטיבציה של העובד.

עובדים שפועלים בתחושת לחץ כרונית, יראו ירידה בביצועים, עלייה בהיקף של איחורים והיעדרויות והתחזקות של תחושת השחיקה, שלא פעם מובילה לעזיבת מקום העבודה.

הסקר שתיארנו בתחילת מאמר זה, העלה כי כמחצית מהעובדים בישראל מאבדים בין 15-30 דקות עבודה ביום בגלל תחושת הלחץ הכבד, 37% נוספים מאבדים למעלה משעה ביום.

האם יש צדדים חיוביים בלחץ?

לחץ, במידה סבירה, עשוי להיות חיובי ולסייע לעובד לשמור על מיקוד ועל תחושת חיוניות. דד ליין הגיוני וישים, עשוי להכניס בצוות העובדים אנרגיה חדשה שמקורה בחדוות עשייה.

הבעיות מתחילות כאשר הלחץ גבוה מדי ובעיקר כאשר הוא מתקיים לאורך זמן וללא הפוגות.

איך לא לוקחים את העבודה הביתה?

מילת המפתח בהקשר זה היא גבולות.

חשוב שתבינו איפה עוברים הגבולות האישיים שלכם – זמנים שבהם אתם מבקשים להתמקד בבית ובמשפחה ולא לעסוק בעבודה, ימים ושעות שאתם מקדישים לעצמכם ולדברים שאתם אוהבים ורוצים לעשות.

אם תצליחו לדייק את הגבולות האישיים שאתם שמים לעולם העבודה, סיכוי גבוה שתוכלו גם להבהיר אותם לעמיתים ולמנהלים בעבודה ולדאוג שאכן יישמרו.

איך להתמודד עם לחץ בעבודה? המלצות נוספות

* חיזוק תחושת המסוגלות – היזכרו במקרים קודמים, בהם התמודדתם בהצלחה עם עומס גבוה ועם מתח יוצא דופן בעולם העבודה. היכולת הזו קיימת בכם גם היום.

* היערכות מראש למצבי לחץ מתוך מטרה מובהקת לחלק עומסים, לתכנן את לוחות הזמנים ולא להשאיר היקף גדול מדי של עבודה לרגע האחרון.

* היעזרות במעגלי תמיכה – שתפו אחרים בלחץ שאתם חווים ושמעו מה אנשים במעגלים הקרובים שלכם עושים כדי להתמודד עם העומס בעולם העבודה.

* הקפדה על פעילות ספורטיבית קבועה, שנמצאה כמפחיתה לחצים באופן משמעותי.

* הקפדה על זמני פנאי, שבהם תעסקו בדברים שעושים לכם טוב – זמן לתחביבים, לטעינת מצברים, חופשות קבועות מראש בלוח השנה ועוד.

* שימוש בשיטות הרגעה עצמית והפחתת לחצים – מדיטציה, נשימה מודעת, דמיון מודרך. כל שיטה שאתם מתחברים אליה יכולה לסייע להפחית את הלחץ.

מעסיקים או מנהלים עובדים אחרים? כך תוכלו לסייע להם בהפחתת הלחץ

* התעקשו לקיים במסגרת העבודה תוכניות בריאות ורווחה נפשית – תוכניות כאלה יכולות להציע פתרונות למגוון קשיים ובנוסף לכך, מחזקות את הקשר הרגשי של העובד למקום.

* עודדו פעילות פיזית בזמן העבודה – כולל הפסקות ייעודיות לצורך זה. שאפו לקיים פגישות בהליכה או בעמידה.

* הוקירו את מאמצי העובדים שלכם – פרגון והכרה בערך העבודה הקשה שנעשית היא משמעותית במיוחד. הוקרה כזו יכולה לבוא לידי ביטוי במילים, במעשים, במתנות, בונוסים, העלאת שכר ועוד.

* אפשרו עבודה גמישה ומותאמת לצרכים האישיים הייחודיים של כל עובד, בהתאם למצבו המשפחתי, גילו והעדפותיו.

* דאגו לסביבת עבודה נעימה ומפרגנת, טפלו בזמן בקונפליקטים שנוצרים, הקפידו על האפשרות לקיים שיח פתוח וכנה בין העובדים ובינם לבין ההנהלה.