במקרה של בני הגיל השלישי, נמצא כי קבוצות טיפוליות עשויות להיות יעילות במיוחד בהתמודדות עם התמכרות
התמכרות פירושה תלות בחומר או בפעולה מסוימת, אשר מובילה לנזקים פיזיים ונפשיים לאורך זמן ולעיתים אף לפגיעה ביכולת התפקוד היום יומית. ההתמכרויות הידועות ביותר הן סיגריות, אלכוהול, סמים, הימורים, מין, קניות ותרופות.
התמכרויות בגיל השלישי - יש כזה דבר?
לצערנו התשובה לשאלה הזו היא חיובית והתמכרויות בגיל השלישי בהחלט קיימות. התמכרויות של קשישים בדרך כלל מחולקות לשני סוגים:
1. התמכרות ותיקה של האדם, שהחלה בגיל צעיר יותר ונמשכת גם בזקנה.
2. התמכרות חדשה, שבמרבית המקרים קשורה לתהליכי ההזדקנות עצמם. למשל קשישים שקיבלו משככי כאבים בעקבות נפילה או טיפול במחלה ופיתחו תלות בתרופה.

מדוע מבוגרים מתמכרים?
בדומה לגילאים צעירים יותר, הנטייה להתמכרות היא נטייה קיימת ולרוב אף מועברת מדור לדור.
אנשים בגיל השלישי יטו להתמכרויות כתוצאה מאחת הסיבות הבאות, ובדרך כלל כתוצאה משילוב בין מספר סיבות:
* היסטוריה משפחתית או אישית של התמכרות בעבר
* רקע פסיכיאטרי – חרדה ודיכאון, פוסט טראומה או סכיזופרניה
* תחושת נטישה או הזנחה של בני המשפחה הקרובה והחברים
* היסטוריה של התמודדות עם התעללות פיזית, נפשית או מינית
* נגישות לחומרים ממכרים –מגורים לצד מכורים אחרים או נגישות לתרופות במרפאה
* עוני וסביבת מחייה מוזנחת
* התמודדות עם אובדן אדם קרוב או האפשרות לאובדן כזה
גם בגיל השלישי, גברים יהיו מועדים יותר להתמכרויות לאלכוהול ולחומרים משני תודעה ונשים תהיינה מועדות יותר לשימוש יתר בתרופות, בעיקר תרופות פסיכו-אקטיביות.
איך נזהה שהמבוגר היקר לנו מתמודד עם התמכרות?
אנשים מכורים מציגים, במרבית המקרים, התנהגויות שמאפשרות לזהות את ההתמכרות. בין ההתנהגויות הללו ניתן למצוא:
* עצבנות וחוסר שקט, לעיתים עד כדי אגרסיביות
* התבודדות וחוסר רצון לפגוש קרובים וחברים
* תחושה של הסתרה וסודיות
* שינוי קיצוני ופתאומי במעגל החברתי של הקשיש
* הפרעות בסדר היום – קשיי שינה, קושי להתעורר בבוקר, שינויים בדפוסי האכילה
* ירידה או עלייה ניכרת במשקל בזמן קצר
* קשיי ריכוז וקשיי זיכרון
* התנהגות לא אופיינית כמו גניבה, שקרים, אלימות, מיניות מוחצנת וכד'
* שינויי בהרגלי ההיגיינה והזנחת המראה החיצוני
למה קשה יחסית לאבחן התמכרות בגיל השלישי?
זיהוי דפוסי התמכרות אצל קשישים הוא מורכב.
כאשר הם חיים לבדם, קשה לדעת מה מעשיהם בשעות שאין בבית מבקרים ובני משפחה ולעיתים ההתמכרות מתגלה רק לאחר זמן רב, כאשר התסמינים כבר חמורים ובולטים.
קשישים רבים חשים בושה חריפה ביחס להתמכרותם ונאמנים לקוד הערכי והמוסרי עליו גדלו שהתייחס להתמכרות כאל חולשת אופי ולא אל מחלה. קשישים כאלה ישקיעו מאמצים רבים כדי להסתיר מהסביבה הקרובה את ההתמכרות שלהם.
בנוסף, כפי שניתן לראות ברשימת התסמינים שמנינו, סימנים רבים להתמכרות זהים לתסמינים של מחלות אופייניות לזקנה ולעיתים קרובות נוצר אצל הסביבה בלבול בין השניים וכתוצאה מכך עיכוב באבחון ההתמכרות.
אחת הסיבות המרכזיות לקושי באבחון
וטיפול בהתמכרויות בגיל השלישי היא התפיסה, השגויה מיסודה, שלא ניתן לשנות הרגלים רעים של שנים וכי אין טעם להשקיע זמן ומשאבים בטיפול בהתמכרויות של קשישים. כתוצאה מכך ישנו מיעוט ניכר של מענים ייעודיים ותוכניות טיפול מותאמות.
טיפול בהתמכרויות בגיל השלישי
ראשית, נדרשת גישה מכילה שאינה שופטת את האדם על התמכרותו ורואה בהתמכרות מחלה שיש לטפל בה.
מאחר ואחת הסיבות המרכזיות להתמכרות בזקנה היא בדידות ותחושה של נטישה – חשוב לטפל בשורש הבעיה ולנסות למצוא מענים תעסוקתיים וחברתיים שימלאו בתוכן ובעניין את חיי היום יום ויאפשרו קבלת תמיכה חברתית. תמיכה כזו תסייע בטיפול בהתמכרות ותמנע חזרה לדפוסים השליליים בהמשך.
במקרה של בני הגיל השלישי, נמצא כי
קבוצות טיפוליות עשויות להיות יעילות במיוחד בהתמודדות עם התמכרות, מאחר והן מאפשרות שיח פתוח על הגורמים העמוקים ביותר שגרמו להתמכרות: צער הזקנה, הפחד מהמוות ותחושת הבדידות.
כאשר מדובר בהתמכרות למשככי כאבים, הטיפול יכול לכלול הפחתה הדרגתית במינון, שימוש בתרופות חלופיות שאינן ממכרות ובמקביל טיפול בתחלואה הכפולה.
מהלכים כאלה ינוהלו על ידי צוות רפואי מוסמך בלבד.

תפקיד המשפחה הקרובה
קשה להפריז בחשיבותם של בני המשפחה הקרובה במניעה וטיפול בהתמכרויות בגיל השלישי.
חשוב לשים לב לסימנים מחשידים שפורטו לעיל ולשלול את האפשרות שמקורם במצב רפואי או פסיכולוגי שאינו התמכרות.
מרבית הקשישים מטופלים במגוון תרופות. חשוב שלפחות אחד מבני המשפחה הקרובה יכיר את התרופות, ידע למה הן משמשות ויהיה ער לקצב השימוש ולהשפעות על הקשיש.
אם אתם לא בטוחים – אל תהססו לפנות לרופא המטפל ולעבור ביחד איתו על רשימת התרופות והמינונים, כדי לוודא שהדברים מותאמים למצבו ולצרכיו של הקשיש.
אם אתם מזהים סימני התמכרות, אל תחששו לדבר על כך באופן גלוי וממקום של אכפתיות ודאגה. ייתכן שעצם העובדה שאתם רואים אותם – יסייע מאוד לבני הגיל השלישי שסביבכם.
אם אובחנה התמכרות – סייעו לקשיש לאתר ולהגיע לקבוצת תמיכה מתאימה או
לטיפול פרטני אצל פסיכולוג.