חכמים מאיתנו כבר אמרו שצריך לדעת מתי ואיך לסיים. הדבר נכון לגבי תחומים רבים בחיים – מערכות יחסים זוגיות, כיווני קריירה, עיסוקי פנאי ועוד.
טיפול נפשי אינו שונה במובן זה, והפרידה בין המטפל למטופל היא שלב חיוני ומשמעותי בטיפול אפקטיבי.
אז איך יודעים מתי הגיע הזמן לסיים את הטיפול? ואך עושים את זה נכון?
הסימנים המרכזיים שמצביעים על כך שטיפול נפשי הגיע לסיומו הטבעי
נכון הדבר, שכל אדם מגיע לטיפול מסיבות שונות ומכך שגם הסימנים לכך שהגיע הזמן לסיים עשויים להיות מגוונים בהתאם.
יחד עם זאת, ניתן להצביע על מספר נקודות, שעשויות להעיד על כך שהטיפול השיג את מטרתו והגיע למיצוי:
1. השגת היעדים שאותם הגדיר המטופל בתחילת הטיפול
אחד השלבים הראשונים והבסיסיים של כל טיפול הוא הגדרת מטרותיו. לא בהכרח מדובר בתוכנית עבודה סדורה, אך במרבית המקרים המטפל והמטופל מבינים, בשלבים די מוקדמים, מדוע הגיע האדם לטיפול ומה הוא מבקש להשיג. טיפול איכותי צריך להסתיים, כאשר נראה שמטרות אלו הושגו וכאשר ניכר שהמטופל רכש כלים ומיומנויות שיאפשרו לו התמודדות עצמאית עם הקשיים.
2. שיפור התפיסה החיובית של המטופל ועליה במידת הביטחון העצמי שהוא מפגין
אצל אנשים רבים, הביטוי המובהק ביותר לסיומו של הטיפול והשגת מטרותיו הוא אימוץ גישה חיובית יותר של המטופל כלפי עצמו וכלפי חייו. הוא מביע ביטחון ביכולתו להתמודד עם הקשיים שעוד צפויים בעתיד, מעריך את עצמו ואת יכולותיו ומצליח לראות את הצדדים החיוביים שבחייו.
3. שיפור בתסמינים הנפשיים ובאיכות התפקוד של המטופל
אדם מגיע לטיפול נפשי, במרבית המקרים, בעקבות תסמינים שליליים שהוא חווה בחייו –
דיכאון, תחושת חוסר טעם, חרדות ועוד. כאשר המטפל והמטופל נוכחים לדעת כי ישנה הקלה משמעותית בתסמינים שהסבו סבל למטופל וכי ניכרת עלייה ביכולת להתמודד עם אתגרי היומיום ולנהל חיי שגרה טובים – כנראה שהטיפול השיג את מטרותיו ואפשר לחתור לסיומו.
4. עצמאות רגשית של המטופל
בתקופת הטיפול הנפשי, המטופל מסתמך, באופן טבעי, על
תמיכתו של המטפל ולא פעם מתפתחת תלות רגשית, גם אם זמנית. עצמאות רגשית של המטופל הינה תנאי הכרחי לאפשרות לסיום הטיפול. מטפלים רבים מגדירים זאת כשלב בו "הקול הטיפולי" החומל והמבין של המטפל, מופנם בנפשו של המטופל והוא מסוגל לזהות את רגשותיו ולווסת אותם בצורה טובה יותר, וללא תלות בשיח מידי עם המטפל.
5. שינוי מורגש בדינמיקה הטיפולית
אנשים רבים עמם דיברנו – מטפלים ומטופלים גם יחד – תיארו מעין שינוי שחל בחדר הטיפול כאשר הוא מתקרב לסיומו, שינוי שממש אפשר להרגיש. השיחות בחדר הופכות פחות אינטנסיביות ועשירות בתוכן, השתיקות מתארכות ואצל שני הנוכחים מתחזקת התחושה שהטיפול מיצה את עצמו.
מי מחליט על סיום הטיפול?
אין ספק שלמטופל שמורה תמיד הזכות לסיים את הטיפול והוא יכול לעשות זאת בכל עת. יחד עם זאת, הניסיון המצטבר מראה כי ההחלטה לסיים את הטיפול צריכה להיות משותפת למטפל ולמטופל. בדומה למערכות יחסים אחרות, גם מערכת יחסים טיפולית שמסתיימת בהסכמה, מעידה על סיום נכון ובריא יותר ולא ברצון להשתחרר מהקושי הרגשי שמעוררות הפגישות הטיפוליות.
איך מסיימים טיפול נפשי בצורה הבריאה והנכונה ביותר?
1. הכנה מראש ותכנון תהליך הפרידה
טיול נפשי לא אמור להסתיים בחופזה ומתוך החלטה של הרגע ובדרך כלל אכן לא כך קורה. כדאי לנהל את תהליך הפרידה בצורה הדרגתית ומתוך שיח כנה בין הצדדים. כאשר מדובר בטיפול נפשי ממושך, משך הזמן האידיאלי לפרידה הוא בן מספר שבועות.
2. קביעת מועד לסיום הטיפול
כדאי להסכים מראש על משכו של תהליך הפרידה וסיום הטיפול ויחד עם זאת להשאיר מקום לגמישות ולשינוי המועד, בהתאם למצבו הנפשי של המטופל והאירועים בחייו.
3. הכרה ברגשות השליליים שמעורר סיום הטיפול
חלק מהמטופלים
חשים חרדה לקראת סיום הטיפול וחוששים מהתמודדות עצמאית, ללא נוכחותו הקבועה של המטפל, אחרים מפגינים התנהגות הפוכה ומתקשים להסתיר את קוצר רוחם להגיע לסיום הטיפול. בשני המקרים, מטפל מיומן יוודא כי הרגשות שמעוררת הפרידה הצפויה יהיו גלויים ויתנהל עליהם שיח פתוח וגלוי.
4. סיכום התהליך הטיפולי
את מפגשי הפרידה חשוב להקדיש לסיכום התהליך הטיפולי שהתרחש בחדר. איך הגיע המטופל לטיפול וכיצד הוא עוזב אותו? מה למד על עצמו בדרך ומהם ה'מוקשים' העתידיים שכדאי לתת עליהם את הדעת? מדובר בשלב קריטי לסיום מוצלח, שיאפשר למטופל לקחת את המיומנויות והכלים שרכש ולעשות בהם שימוש אפקטיבי בחיים שלאחר הטיפול.
5. סימון המשאבים ומקורות התמיכה שעומדים לרשות המטופל
חשוב מאוד שהמטופל יסיים את הטיפול כשהוא יודע לזהות, להעריך ולנצל את המשאבים שעומדים לרשותו להתמודדות טובה עם המשך החיים – זוגיות תומכת, מעגל חברים קרוב שאפשר לדבר איתו על הקשיים, עבודה מספקת וכד'. הכרה כזו תאפשר למטופל להבין שהוא לא ממשיך לבד וכי יש לו את הכוחות והיכולות להתמודד בהמשך.
6. הדלת נשארת פתוחה
חשוב להזכיר למטופל שאמנם הטיפול הסתיים ומטרותיו הושגו, ויחד עם זאת הדלת נשארת פתוחה תמיד והוא יכול לחזור לטיפול בכל שלב בו ירגיש בכך צורך, מבלי לחוש אשמה או אכזבה בגין הרצון לחזור ולהיות מטופל, גם אם באופן זמני.
סיום טיפול שמתנהל בצורה נכונה ובריאה, מחזק את הביטחון העצמי של המטופל ומאפשר לו ליישם את הכלים שרכש בטיפול בחיי היומיום. זהו שלב חשוב בתהליך הריפוי והצמיחה האישית ומומלץ מאוד להקדיש לו את הזמן ואת תשומת הלב הראוייה.
.
