על הספה - כתבות ומאמרים

---

בעידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק משפיעות באופן ישיר ומשמעותי על בריאותם הנפשית של אנשים, בעיקר כאשר מדובר בילדים ו מתבגרים. מחקרים מצביעים על פגיעה אפשרית בדימוי הגוף, בעיות שינה וחרדה חברתית, כולן תוצאה של שימוש נרחב ברשתות החברתיות. הבנת ההשפעות הללו לחיונית, עבור מטפלים והורים כאחד, במטרה לספק מענה נפשי מותאם לעידן הדיגיטלי.

השפעת לייקים על ערך עצמי של ילדים ומתבגרים

תרצו או לא, מדובר במציאות החיים של ילדיכם - הלייקים ברשתות החברתיות הפכו למדד כמותי, המשפיע באופן ישיר על תפיסת הערך העצמי של משתמשים, במיוחד בגילאים רגישים כמו גיל ההתבגרות. מחקרים מראים כי נערות ונערים בעלי נטייה חזקה להשוואה חברתית, חווים ירידה במצב הרוח ופגיעה בהערכה העצמית שלהם, כאשר אינם מקבלים מספיק לייקים או תגובות חיוביות לתכנים שהם מעלים לרשת.

העלאת התוכן לרשתות מלווה בציפייה לתגובות רבות וחיוביות, וכאשר ציפייה זו אינה מתממשת במלואה, בני הנוער חווים זאת כפגיעה ממשית באגו ופגיעה זו באה לידי ביטוי בעולם "האמיתי" ולא נשארת ברשת.

במקרים כאלה בני הנוער אף יסירו את הפוסטים שלא זכו לתשומת לב מספיקה בעיניהם, כדי שלא יוותרו ברשת כעדות, גם אם מדובר בתוכן שהיה משמעותי עבורם.

כהורים וכמטפלים, עלינו להיות ערים לחשיבות הפידבק החברתי ברשתות עבור בני הנוער ולתת לה מקום משמעותי בשיח איתם.

לתלות של בני הנוער בלייקים יש השפעות שליליות רבות

הציפייה הבלתי נגמרת של בני הנוער ללייקים היא, למעשה, מצב של תלות – בני הנוער (ולא רק הם) זקוקים לפידבק דיגיטלי חיובי ויעשו מאמצים ניכרים כדי להשיג אותו, כולל התנהגות מניפולטיבית ברשת, במטרה להשיג אישור חברתי. במצב כזה, בני הנוער מתרחקים מהאישיות האותנטית שלהם ועלולים לאמץ תפיסות עולם והתנהגויות שונות, בשביל תגובה חברתית חיובית ברשת.

כאשר נוצרת תלות בלייקים, גוברת הנטייה להשוואה חברתית שאינה בריאה, משום שבמרבית המקרים החוויה האישית נתפסת כירודה, לעומת החוויות של אחרים.

הביטחון העצמי של צעירים, המפתחים תלות בפידבקים דיגיטליים חיוביים, נפגע וכך גם תחושת הערך העצמי שלהם .

אחת ההשפעות השליליות המשמעותיות ביותר של מצב זה, הוא ההתמכרות לסיפוק הרגעי שמספקים הלייקים ברשת, לעיתים על חשבון קשרים חברתיים ממשיים שחיוניים לתחושת ערך עצמי בריאה.

התפקיד של אינסטגרם בהפרעות שינה

מחקרים מצאו שאינסטגרם, אחת הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, היא בעלת השפעה שלילית על איכות השינה של המשתמשים בה, במיוחד בקרב בני נוער.

הסיבות המרכזיות להשפעה השלילית של האפליקציה על השינה:

* אור כחול ממסך הטלפון הנייד המעכב את ייצור המלטונין, הורמון שינה החיוני לשינה רציפה ואפקטיבית.
* גלילה אינסופית – התכנים עולים בזה אחר זה, ללא הפסקה ומושכים את המשתמש להישאר באפליקציה, כתוצאה מכך השימוש נמשך פעמים רבות עד לשעות המאוחרות של הלילה ופוגע בשעות השינה הדרושות למתבגרים.
* חרדה חברתית ופחד מהחמצת אירועיםFOMO) ) המקשים על הירדמות והתנתקות מהמכשיר ומובילים לשימוש עודף ומתיש.
* מרבית התכנים באינסטגרם הם צבעוניים ורועשים, מעוררים רגשית, מגרים את המוח ומקשים על הירגעות הדרושה להירדמות ולשינה רגועה.

השפעות שליליות אלה, עלולות להחמיר הפרעות שינה קיימות, כמו אינסומניה, ועלולות להוביל להיפרסומניה (עייפות יומיומית מוגברת) כתוצאה ממחסור כרוני ומתמשך בשעות שינה.

כדי למנוע את הפגיעה באיכות השינה, בעיקר בגיל צעיר, חשוב להקפיד על ניתוק מהרשתות החברתיות בשעה סבירה ולפחות שעתיים לפני השינה. בנוסף, רצוי להגביל ככל הניתן את שעות השימוש היומיות.

השוואה חברתית ודימוי גוף

רשתות חברתיות כמו אינסטגרם, מעודדות השוואה חברתית תמידית, המשפיעה באופן משמעותי על דימוי הגוף של משתמשים, במיוחד בקרב מתבגרים.

הערך העצמי בגיל הזה הוא שברירי עדיין ומועד להשפעות חיצוניות ולכן השוואות חברתיות נתפסות על ידי רוב המשתמשים כשליליות מבחינתם.

מחקרים מראים, למשל, כי חשיפה לתמונות fitspiration (השראה לכושר) באינסטגרם, לא רק שאינה מעודדת פעילות גופנית, אלא מובילה למצבי רוח ירודים ולתחושת אי-שביעות רצון מהגוף.



כמובן שלא ניתן לתלות את האשמה בהפרעות בדימוי הגוף רק באינסטגרם, ישנם גורמים פוטנציאליים רבים נוספים המשפיעים על דימוי גוף שלילי בקרב מתבגרים, ביניהם:

* הקנטות והערות שליליות מבני משפחה, אפילו כאלה הנאמרות "בצחוק".
* הצקות או הערות בבית הספר בגלל נושאים הקשורים במראה הפיזי – משקל עודף, אקנה וכד'.
* פער בין גופם של המתבגרים למודל היופי ה"אידיאלי" המוצג במדיה אליה הם חשופים.
* ביטחון עצמי נמוך ונטייה לפרפקציוניזם.

כל הגורמים הללו, בשילוב שימוש נרחב ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם, עלולים להיות בעלי השפעה הרסנית על דימוי הגוף ולהוביל להסתגרות והימנעות חברתית, בעיות רגשיות כמו דיכאון וחרדה, ובמקרים קיצוניים אף להפרעות אכילה.