בעיות התנהגות שאינן מטופלות בגיל הרך, עלולות להחמיר ולהתפתח להפרעות התנהגות משמעותיות יותר בגיל מאוחר יותר
הורים רבים מגיעים לטיפול בעקבות בעיות התנהגות של ילדיהם, אך לא תמיד ברור כיצד בעיות כאלה באות לידי ביטוי, איך ניתן לזהות ולהבין שמדובר בהפרעה הדורשת טיפול ומה המעגל הקרוב של הילדים יכול לעשות כדי לוודא שאופן ההתמודדות בבית, תומך בתהליך הטיפול.
כמה מילים על בעיות התנהגות אצל ילדים
בעיות התנהגות אצל ילדים מתייחסות לדפוסי התנהגות שליליים, החורגים מהנורמה המצופה בהתאם לגיל ומשפיעים על תפקודם היומיומי ועל מצבם הנפשי.
אחת מבעיות ההתנהגות המרכזיות אצל ילדים נקראת ODD - הפרעת התנגדות מתריסה - המאופיינת בדפוס מתמשך של התנהגות שלילית, מרדנית ועוינת כלפי דמויות סמכות.
ODD מתגלה בדרך כלל בגיל הילדות המוקדמת, לרוב לפני גיל שמונה, ומשפיעה על 3-5% מהילדים בגיל בית הספר. ההפרעה עלולה להוביל לקשיים ביחסים עם בני משפחה, מורים וחברים ולהשפיע על
ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילד.
האם יש הבדלים בבעיות ההתנהגות הנפוצות אצל פעוטות לעומת ילדים גדולים יותר?
בעיות התנהגות מתבטאות באופן שונה בגילאים שונים, כאשר ישנם הבדלים משמעותיים בין פעוטות לבין ילדים בוגרים יותר.
אצל פעוטות (גילאי 1-3), בעיות התנהגות נפוצות כוללות התקפי זעם תכופים, קושי בוויסות רגשי, סירוב לציית להוראות פשוטות, ואגרסיביות פיזית כמו נשיכות או דחיפות – כל ההתנהגויות הללו אופייניות לגיל בו היכולת המילולית מוגבלת.
אצל ילדים גדולים יותר (גילאי 4-12) - בעיות התנהגות עלולות להתבטא בצורות מורכבות יותר כגון שקרים חוזרים, הפרת כללים חברתיים, קשיים מול דמויות סמכות, בריונות, ולעיתים אף סימנים של עבריינות כמו גניבות קטנות.
חשוב לציין כי התערבות מוקדמת היא קריטית, שכן בעיות התנהגות שאינן מטופלות בגיל הרך, עלולות להחמיר ולהתפתח להפרעות התנהגות משמעותיות יותר בגיל מאוחר יותר.
איך אדע אם לילד שלי יש בעיית התנהגות?
זיהוי בעיות התנהגות דורש תשומת לב לדפוסים עקביים, שבאים לידי ביטוי
בהתנהגות הילד בבית, בבית הספר ובסביבות חיים נוספות.
מספר סימנים מובהקים לקיומה של בעיית התנהגות אצל ילדים:
* התקפי זעם תכופים ובלתי פרופורציונליים
* קושי עקבי בציות לכללים ולדמויות סמכות
* נטייה להאשים אחרים, ללא לקיחת אחריות אישית
* התנהגות אגרסיבית או אלימה כלפי אחרים או כלפי רכוש
מחקר שפורסם ב-Journal of Child Psychology and Psychiatry ב-2020 הראה כי ילדים עם בעיות התנהגות מציגים קשיים בוויסות רגשי ויכולת נמוכה למנטליזציה - יכולת להבין את מצבם הנפשי של אחרים.
איך מאבחנים בעיות התנהגות?
אבחון מקצועי של בעיות התנהגות יכול להתבצע אך ורק על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער או על ידי
פסיכולוג קליני מומחה. במרבית המקרים, ילדים מגיעים לאבחון בעקבות דיווחי הורים והצוות במסגרת החינוכית על בעיות התנהגות חוזרות ונשנות.
אבחון התנהגותי הוא תהליך מובנה הכולל ראיונות עם הילד וההורים, תצפיות התנהגותיות
שאלונים סטנדרטיים והערכה של תפקוד הילד במסגרות שונות (בית, בית ספר, מעגל חברתי). בסיום האבחון מתקבלת תוכנית טיפולית מותאמת למצבו של כל ילד ולצרכיו האישיים.
טיפול בבעיות התנהגות
הטיפול האפקטיבי ביותר בבעיות התנהגות הוא טיפול רב-מימדי ומותאם אישית.
מספר גישות טיפוליות מרכזיות במצבים של בעיות התנהגות:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology ב-2019 הראה כי CBT יעיל במיוחד בהפחתת תסמינים של הפרעות התנהגות אצל ילדים ובני נוער.
הדרכת הורים – נתפסת על ידי אנשי מקצוע רבים, כחלק בלתי נפרד מכל תהליך טיפולי בילדים עם בעיות התנהגות. הדרכת הורים נמצאה כאפקטיבית מאוד בשיפור התנהגות הילדים ובהפחתת הלחץ ההורי, הכרוך בהתמודדות עם הפרעות כאלה.
טיפול משפחתי - עבודה עם המשפחה כולה, כולל אחיו של הילד, עשויה לשפר את הדינמיקה המשפחתית ולתמוך בשינוי התנהגותי של הילד.
גם בהקשר זה נזכיר שוב כי התערבות טיפולית מוקדמת היא קריטית. מחקר אורך שפורסם ב-Journal of Child Psychology and Psychiatry ב-2021 הראה כי טיפול מוקדם בבעיות התנהגות, מפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות בעיות פסיכיאטריות בבגרות.
המלצות להורים - תמיכה בטיפול בבעיות התנהגות בבית
כפי שעולה היטב גם במאמר זה, להורים יש תפקיד מכריע בתמיכה בתהליך הטיפולי של ילדים עם בעיות התנהגות. יצירת סביבה ביתית תומכת ועקבית היא מפתח להצלחה. ראשית, חשוב לקבוע כללים ברורים וגבולות עקביים, תוך הסבר מותאם גיל על הסיבות מאחוריהם. שימוש בשיטת "זמן איכות" יומי המוקדש לאינטראקציה חיובית עם הילד ללא ביקורת או הוראות - יכול לחזק את הקשר ולבנות אמון. טכניקת "התעלמות מכוונת" מהתנהגויות שליליות קלות, לצד מתן תשומת לב, עידוד ושבח להתנהגויות חיוביות, מעודדת שינוי התנהגותי חיובי.
ניתן ליישם מערכת תגמולים עקבית להתנהגות חיובית, כגון טבלת מדבקות או נקודות. בנוסף, מומלץ לתרגל טכניקות לוויסות רגשי יחד עם הילד, כמו נשימה מודעת או ספירה עד 10 ברגעי תסכול. לבסוף, שיתוף פעולה הדוק של ההורים עם הצוות הטיפולי והמסגרת החינוכית, תוך יישום עקבי של אסטרטגיות שנלמדו בטיפול, יתרום משמעותית להצלחת התהליך הטיפולי ולשיפור התנהגות הילד לאורך זמן.