על הספה - כתבות ומאמרים

---

האם יצא לך להיענות לבקשה למרות שעמוק בפנים ידעת שזה לא נכון עבורך? האם לעיתים קרובות אתה חש/ה שאתה נותן מעצמך הרבה יותר ממה שאתה מקבל? אם כן – ייתכן שאתה, כמו רבים אחרים, מתקשה בהצבת גבולות רגשיים.

בין אם מדובר בחיים האישיים, במשפחה, בזוגיות או בעבודה – היכולת להציב גבולות נחשבת היום לאחת מהמיומנויות הנפשיות החשובות ביותר לשמירה על בריאות מנטלית, על תחושת ערך עצמי ועל קשרים מאוזנים ובריאים.

מה זה בעצם "גבול רגשי"?

גבולות רגשיים הם אותם קווים בלתי נראים שמפרידים בין מה שנכון לי לבין מה שאחרים מצפים ממני. הם מאפשרים לנו לשמור על זהות עצמאית, למנוע חדירה לא רצויה למרחב הפנימי שלנו, ולתפקד מתוך בחירה ולא מתוך פחד.

דוגמאות לגבול רגשי:

* לומר "אני לא יכול לעזור בזה עכשיו".
* לבקש פרטיות או זמן לבד מבלי להתנצל.
* להציב תנאים לקשר – למשל, כבוד הדדי או שיח נטול השפלות.
* לקבוע מסגרת שעות לעבודה מהבית.



גבול בריא אינו חומה – אלא גדר שקופה: מאפשר קשר, אך שומר על שלמות העצמי.

למה כל כך קשה לנו להציב גבולות?

1. פחד מדחייה ואובדן אהבה

ילדים לומדים מהר מאוד שאהבה תלויה בציות. אם כשאמרנו "לא" קיבלנו תגובה שלילית – שתיקה, כעס, הרחקה – הפנמנו שלומר "לא" זה מסוכן. המבוגר שנוצר מהילד ההוא, ממשיך לוותר על עצמו כדי להבטיח אהבה וקבלה.

2. תפיסת תפקיד של "המכיל/המושיע"

אנשים רבים מזדהים עמוקות עם התפקיד של "החזק", "המתחשב", "המכיל". במקרים כאלה, הצבת גבול נתפסת כסוג של בגידה בזהות עצמית. "איך אני, שתמיד כאן בשביל כולם, אגיד פתאום שאני לא יכול?"

3.בלבול בין גבול לריחוק

יש מי שרואה גבול כהתנתקות. למעשה, ההפך הוא הנכון – גבולות הם תנאי לקשר בריא. קשר שאין בו גבולות עלול להפוך לחונק, תלותי או פוגעני.

4.אשמה – הרגש שתקוע בגרון

הצבת גבול מלווה לא פעם בתחושת אשמה: "אולי אני אגואיסט?", "אולי אני מאכזב?". חשוב לזכור – אשמה היא רגש חברתי, לא בהכרח מוסרי. היא מלמדת על הרגלים ישנים, לא על מהות אישית.

5. חינוך ודמויות מודל
אם בבית ההורים לא ראינו הצבת גבולות בריאה – למשל, אם אחד ההורים ביטל את עצמו שוב ושוב – ייתכן שנטמעה בנו אמונה כי אהבה פירושה ויתור מוחלט. שינוי הדפוס הזה דורש מודעות ותרגול.

מה המחיר של חיים בלי גבולות?

חיים ללא גבולות אינם אלטרואיזם טהור. הם לרוב מגיעים עם מחיר רגשי כבד:

שחיקה נפשית
נתינה בלתי פוסקת בלי ריפוי או מילוי מביאה לעייפות כרונית, עצבנות, חוסר מוטיבציה ואפילו דיכאון.
תחושת ביטול עצמי
כשאני לא מבטא את הצרכים והרצונות שלי, אני לומד – במודע או שלא במודע – שאני פחות חשוב. לאורך זמן, זה פוגע בתחושת הערך העצמי.
קשרים תלותיים או מנצלים
אם תמיד נענים לאחרים, גם כשהמחיר גבוה – אנו מושכים לחיינו אנשים שיתרגלו לכך, ולעיתים אף ינצלו זאת. הקשר הופך לא-שוויוני.
כעסים כבושים שמתפוצצים
ויתור תמידי מצטבר. כשאין פורקן, הרגשות מצטברים – עד לרגע שבו הכל מתפוצץ: בריב, בבכי, או בהתנתקות פתאומית.

מהי אסרטיביות רגשית?

אסרטיביות רגשית היא האמנות שבין "להיות נאמן לעצמי" לבין "לכבד את האחר". זהו היכולת להביע את הרגשות, הצרכים והעמדות שלי באופן בהיר, כנה ולא תוקפני.

זו אינה תוקפנות (שאומרת "רק אני חשוב") ואינה פסיביות ("רק אתה חשוב") – אלא דרך ביניים בריאה: "אני חשוב – וגם אתה".

מי שמפתח אסרטיביות רגשית:

* אינו נבהל מביקורת.
* מביע דעה גם כשיש סיכון לאי הסכמה.
* מציב גבולות מבלי להתנצל על עצם קיומם.
* יוצר סביבה שמכבדת אותו – מבלי לכפות אותה בכוח.

איך מתרגלים הצבת גבולות? מדריך בשלבים

שלב 1: היכרות עם עצמי

* מהם הדברים שמכבידים עליי?
* מתי אני מרגיש/ה מנוצל/ת?
* באילו קשרים אני שותק/ת ולא אומר/ת את שעל ליבי?

הכרת המקומות שבהם קשה לך להציב גבול – היא נקודת הפתיחה.

שלב 2: התחלה בקטן

הצבת גבולות לא מתחילה בהחלטות הרות גורל. התחילו בדברים קטנים:

* לדחות פגישה כשאתם עייפים.
* לא לענות מיד להודעות.
* לומר "לא" להצעה שלא מתאימה.

כל פעולה כזו היא ניצחון קטן של העצמי.

שלב 3: שיח ברור ורגוע

נסחו גבולות בלשון אישית ורגועה:

* "זה פחות מתאים לי עכשיו".
* "אני צריך זמן לעצמי אחרי העבודה".
* "אני לא מרגיש בנוח עם השיחה הזו".

בהירות מונעת דרמות.

שלב 4: התמודדות עם תגובות הסביבה

בהתחלה, ייתכן שתיתקלו בהתנגדות. אנשים עלולים לנסות "לבדוק את הגבול". אל תתבלבלו – זו אינה עדות לכך שטעיתם, אלא סימן לכך שאתם מגדירים את עצמכם מחדש.

שלב 5: התמדה – גם כשזה קשה

הצבת גבולות דורשת תרגול. ככל שתתמידו – כך תרגישו פחות אשמה, תזכו ליותר כבוד, ותשמרו על עצמכם רגשית.

טיפול רגשי – מתי כדאי?

במקרים רבים, קושי בהצבת גבולות מושרש עמוק:

* טראומות ילדות.
* קשרים תלותיים.
* דימוי עצמי נמוך.
* פחד מאובדן שליטה או אהבה.

במקרים כאלה, טיפול פסיכולוגי – פרטני, קבוצתי או זוגי – יכול לעשות הבדל של ממש. הטיפול מאפשר לזהות את המקור הרגשי לדפוס, להבין כיצד הוא נוצר, ולתרגל בהדרגה דפוס חדש ובריא יותר.

באתר "על הספה" תוכל למצוא מאות מטפלים ומטפלות עם ניסיון בעבודה על גבולות רגשיים, אסרטיביות, דימוי עצמי וקשרים.

גבולות הם אהבה לא ריחוק

אחת מהטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שגבולות מפרידים בין אנשים. האמת הפוכה: דווקא העדר גבולות יוצר ריחוק אמיתי – כי הוא מוליד טינה, עייפות והיעלמות של העצמי בתוך הקשר.

כאשר אני אומר "כאן עובר הקו" – אני נותן לזולת הזדמנות להכיר אותי באמת. לא את מי שאני מעמיד פנים שאני, אלא את מי שאני באמת.

וזה, בסופו של דבר, הבסיס לקשר עמוק, אותנטי ויציב.

לסיכום: כשאני שומר על עצמי אני מאפשר לעצמי להיות

הצבת גבולות היא לא אגואיזם, לא קפריזה ולא חולשה. היא ביטוי עמוק של אהבה עצמית, בגרות רגשית וחיים מתוך בחירה.

זה תהליך – לפעמים מאתגר, לפעמים מעורר התנגדויות – אבל תמיד מתגמל. ככל שתהיו ברורים עם עצמכם, כך תרגישו יותר שלמים, נינוחים ונוכחים בקשרים שלכם.

אל תפחדו להציב גבול. פחדו מלהיעלם.