על הספה - כתבות ומאמרים

---

החלטה לפנות לטיפול זוגי נולדת לעיתים מתוך תחושת תקיעות, קושי מתמשך בתקשורת או כמיהה לקרבה שנשחקה. אך לא פעם קורה שאחד מבני הזוג חש מוכן לתהליך, בעוד השני מביע הסתייגות, ספק או התנגדות. הפער הזה עשוי לעורר תסכול ולעיתים גם תחושת בדידות, אך הוא גם עשוי לשמש כנקודת פתיחה לשיח עמוק ומשמעותי.

במאמר זה נציע דרכים להתקרב לרעיון של טיפול זוגי תוך שמירה על כבוד הדדי, הקשבה והבנה של צרכים רגשיים הן של מי שמבקש את התהליך, והן של מי שמהסס מולו

למה בן הזוג לא רוצה טיפול זוגי?

כאשר אחד מבני הזוג מסתייג מהרעיון של טיפול זוגי, חשוב לעצור רגע ולשאול: מה באמת עומד מאחורי זה? לעיתים מדובר בפחד מחשיפה או חוסר אמון באיש מקצוע. יש מי שמרגיש שטיפול הוא הודאה בכישלון, או שפשוט מעדיף לנסות ולהתמודד לבד.

כדי להתחיל שינוי, כדאי לנסות שיחה כנה ולא שיפוטית. משפט כמו "נשמע שלא פשוט לך עם הרעיון של טיפול זוגי, תרצה לשתף אותי למה?" יכול לפתוח פתח להבנה עמוקה יותר.

איך לדבר על טיפול זוגי בלי לעורר התנגדות?

הדרך שבה מציגים את הרעיון היא קריטית. טיפול זוגי אינו אצבע מאשימה, אלא הזדמנות לבחון יחד את הדרך שבה בני הזוג מתקשרים ומתמודדים עם קונפליקטים. שיח שמציג את הטיפול כהצעה לחיזוק ולא כתיקון יתקבל לרוב באופן פתוח יותר.

אפשר לומר: "עבורי טיפול זוגי הוא לא סימן שמשהו לא עובד, אלא דרך ללמוד איך להיות קרובים גם בזמנים מאתגרים."

מתי נכון להעלות את הנושא?

העיתוי שבו מדברים על טיפול זוגי חשוב לא פחות מהתוכן. רצוי להימנע מהעלאת הנושא תוך כדי ריב או במצבי מתח. עדיף לבחור רגע של שקט, אולי בזמן הליכה, נסיעה משותפת או ישיבה רגועה בבית.

הגישה הנכונה היא לא הצעה חד-משמעית, אלא שיתוף במחשבות: "חשבתי עלינו בזמן האחרון, והרגשתי שאולי יש מקום לדבר עם מישהו שיעזור לנו להבין אחד את השנייה קצת אחרת."

להוריד את מפלס הלחץ – הצעה לפגישה ראשונה

אפשר להפחית את הלחץ סביב הנושא על ידי הצעה רכה יותר: לא טיפול קבוע, אלא פגישה בודדת. לראות איך זה מרגיש, לבחון אם יש חיבור. הרבה פעמים עצם ההיכרות עם המרחב הטיפולי משנה את האופן שבו בני הזוג מתייחסים לאפשרות.

ההצעה לא חייבת להיות דרמטית: "מצאתי מישהי שמטפלת בזוגות, אולי נלך פעם אחת ונראה איך זה?"

בחירה משותפת של המטפל הזוגי

גם בחירת המטפל יכולה להפוך לחלק מהשיח. כשבן הזוג שותף לתהליך הבחירה, מתגבשת תחושת שליטה ובעלות על התהליך. ניתן להציע לחפש יחד באינטרנט, לבדוק גישות טיפוליות שונות או לשמוע המלצות מחברים.

הדגש כאן הוא על תהליך משותף כבר מהשלב הראשון.

איך להציג מידע בלי לעורר רתיעה?

שיתוף במידע או בתוכן שקשור לטיפול יכול להיות מועיל אם הוא נעשה בעדינות. במקום לשלוח כתבה עם כותרת נחרצת, עדיף לשתף חוויה אישית: "קראתי משהו שגרם לי לחשוב עלינו. זה היה מעניין, אולי תראה איתי?"

אפשר גם להאזין יחד לפרק פודקאסט שעוסק בזוגיות, כדי לעורר שיח מתוך הקשר חיצוני ופחות מאיים.

לדבר מהלב, לא מהטיעון

תקשורת מקרבת לא נשענת על טיעונים, אלא על רגשות. כשאומרים "אני מרגישה לפעמים מרוחקת ממך, וחשוב לי למצוא דרך לחזור להיות קרובים", נוצרת פתיחות גדולה יותר מאשר כשאומרים "אנחנו לא מסתדרים וצריכים עזרה".

הכנות שבדיבור הרגשי מזמינה הקשבה.

ומה אם ההתנגדות נמשכת?

במקרים שבהם בן הזוג ממשיך להתנגד, אפשר לשקול להתחיל טיפול אישי. לא מתוך ניסיון לשכנע, אלא כדי לאפשר לעצמך מקום לעיבוד ולחשיבה. תהליך כזה עשוי להביא שינוי פנימי שמשפיע גם על הדינמיקה המשותפת.

לעיתים, עצם העובדה שאחד הצדדים בתהליך יוצרת סקרנות ופתיחות גם אצל האחר.

להישאר עם תקווה

לא תמיד הסכמה מגיעה מיד. לפעמים נדרש זמן, ולעיתים הדרך לשיחה מחודשת נבנית מתוך תהליך אישי, הקשבה מתמשכת והתבוננות משותפת. חשוב לא ללחוץ, אלא להחזיק את האפשרות פתוחה ברוך, באורך רוח, ובכוונה כנה לטובת הקשר.

טיפול זוגי כהזדמנות לצמיחה

הצעה לפנות לטיפול זוגי עשויה לעורר חשש אך גם תקווה. כשמדובר בהצעה שנולדת מתוך רצון לחזק ולא להאשים, מתוך תקשורת ולא מתוך תסכול, יש לה פוטנציאל ממשי לפתוח דלת.

טיפול זוגי אינו סימן לכך שמשהו נשבר, אלא בחירה להשקיע מתוך כוונה לגדול יחד, גם בתוך המורכבות.