החגים נתפסים אצל רבים כתקופה של שמחה, ביחד ותחושת חגיגיות. זה הזמן שבו מתכנסים סביב השולחן, נפגשים עם בני משפחה, מבקרים קרובים, משתתפים בתפילות וטקסים מסורתיים או נוסעים לטיולים.
אבל לצד התמונה היפה הזו, עבור רבים דווקא ימי החג הם זמנים מאתגרים מאוד.
בדידות בחגים היא תופעה נפוצה, כזו שמצליחה להפתיע בעוצמתה ולגרום גם לאנשים מתפקדים וחברותיים להרגיש לפתע לבד, מנותקים, שונים מהאחרים.
הפער בין הציפייה החברתית "לשמוח בחג" לבין החוויה האישית הוא זה שמעצים את התחושות.
במאמר זה נבחן לעומק את הסוגים השונים של בדידות בחגים, מדוע דווקא תקופה זו כל כך מועצמת רגשית, האם אפשר להרגיש בדידות גם כשאנחנו מוקפים במשפחה, ומה ניתן לעשות כדי להפוך את החג מזמן של כאב להזדמנות לחיבור ומשמעות.
סוגים שונים של בדידות בחגים
לא כל בדידות דומה לאחרת. כדי להבין את התופעה, חשוב להבחין בין סוגי החוויה:
בדידות פיזית
אנשים שחיים לבד,
קשישים שאיבדו בן או בת זוג, סטודנטים שחיים רחוק מהבית, או מי שההורים שלהם גרים במדינה אחרת כל אלה עלולים למצוא את עצמם יושבים בליל חג לבד. בזמן שכולם מעלים תמונות משפחתיות לרשתות החברתיות, האדם הבודד חווה ניתוק מוחשי.
תחושת הריקנות הזו אינה קשורה רק להעדר נוכחות, אלא גם לרעשי הרקע של החברה: ריח הבישולים מהשכנים, שיחות טלפון של חברים שחוגגים עם קרוביהם, תמונות החגיגה שמופיעות בכל מקום. כל אלה מעצימים את תחושת הפער.
בדידות רגשית
לא פעם אדם מוקף במשפחה או חברים, יושב ליד שולחן עמוס מאכלים, ובכל זאת מרגיש לבד. הבדידות הרגשית מתעוררת כאשר אין תחושת קרבה אמיתית או הקשבה. אנשים עשויים לדבר סביבך, אבל לא איתך.
לדוגמה: בן משפחה שנמצא באירוע גדול אבל חווה קונפליקט אישי שלא משתפים בו, או הורה שמרגיש שאינו מובן על ידי ילדיו הבוגרים. הנוכחות הפיזית לא מצליחה למלא את הצורך בקשר רגשי עמוק.
בדידות חברתית
כאן מדובר בתחושה של חוסר שייכות. לפעמים החג מזכיר לנו שהקשרים החברתיים שלנו רופפים או שהתנתקנו מחברים שהיו פעם קרובים. מי שאין לו "קבוצה" משפחה, קהילה, בית כנסת, או חוג חברתי מרגיש מנותק כשכל העולם סביבו מתארגן לאירועי חג.
דוגמה לכך ניתן למצוא אצל אנשים שהתגרשו לאחרונה: החג שהיה פעם מלא מפגשים הופך פתאום ליום שקט מדי, עם תחושה של חוסר מקום.
בדידות אקזיסטנציאלית
זהו סוג עמוק יותר של בדידות. לא מדובר רק בחוסר קשרים, אלא בתחושה של ריק פנימי או חוסר משמעות. דווקא בחגים, שבהם אנחנו מתבקשים להיזכר בשורשים, במשפחה, במסורת או בהמשכיות הדורות אדם יכול למצוא את עצמו תוהה על מקומו בעולם, על ערכו, על תחושת שייכות רחבה יותר.
בדידות זו עשויה להופיע גם אצל אנשים צעירים ובריאים, במיוחד אם הם מצויים בצומת חיים שבו שאלות זהות ומשמעות פתוחות ולא פתורות.
למה הבדידות מועצמת דווקא בחגים?
החגים אינם "ימים רגילים". הם מועצמים ברמה תרבותית, חברתית ורגשית.
ציפיות חברתיות גבוהות
המסרים שמגיעים מהתקשורת, מהפרסומות ומהרשתות החברתיות מציירים תמונה אידיאלית: משפחות מחייכות, ילדים סביב השולחן, שולחן ערוך לתפארת. כשאדם לא חווה את זה במציאות, נוצר פער כואב בין הציפיות לבין החוויה בפועל.
תחנות זמן משמעותיות
חגים הם נקודות ציון סוף שנה, ראש שנה, חגים לאומיים או דתיים. ברגעים כאלה אנחנו נוטים לעשות חשבון נפש: איפה אנחנו נמצאים ביחס לשנים קודמות? מה השתנה? מה חסר? השוואות אלו עלולות להגביר תחושת בדידות.
התכנסות פנימית
החגים מביאים איתם עצירה חופשה מהעבודה, האטה בקצב החיים. דווקא השקט הזה יכול להציף תחושות שביומיום קל להדחיק. במקום להיות עסוקים בעבודה או בלימודים, נותר יותר זמן לשים לב לריק הפנימי.
לחץ משפחתי
גם מי שנמצא במשפחה גדולה יכול להרגיש מועקה. חגים מזמנים חיכוכים, חוסר הסכמות או ציפיות לא ממומשות. כשיחסים אינם קרובים באמת, ההכרח לבלות יחד יכול להעצים תחושת ניכור ולא של קרבה.
האם אפשר להיות מוקף במשפחה ועדיין להרגיש לבד?
כן. ולעיתים דווקא זו הצורה הכואבת ביותר של בדידות.
הבדידות הזו נובעת מהעובדה שקרבה פיזית אינה מבטיחה קרבה רגשית. אדם יכול להיות נוכח בסעודה משפחתית עם עשרים משתתפים, ובכל זאת להרגיש שהוא "שקוף". תחושות של נתק עלולות להופיע אם יש פערים בין הדורות, אם קיימים סכסוכים שלא נפתרו, או אם האדם מרגיש שאינו מוערך או מובן.
למשל:
מתבגר שיושב עם משפחתו בחג אך מרגיש שאיש אינו מקשיב באמת לעולמו הפנימי, או קשיש שיושב בין נכדים נמרצים אבל חש שהעולם עובר לידו. החוויה הזו יכולה להיות בודדה לא פחות משהייה לבד פיזית.
השלכות אפשריות של בדידות בחגים
חשוב להבין שבדידות בחגים אינה רק חוויה רגעית היא עלולה להשפיע על בריאות הנפש ואף על הבריאות הפיזית:
* עלייה בתחושת דיכאון – ימי החג עלולים להציף עצב עמוק ולגרום לחוסר עניין בפעילויות אחרות.
* החמרה של חרדה – החשש מ"מה יקרה בערב החג" או מ"לשבת לבד" מגביר דאגות ותחושת דריכות.
* פגיעה בערך העצמי – השוואה מתמדת לאחרים מייצרת תחושת חוסר ערך או כישלון אישי.
* השפעות פיזיות – בדידות מתמשכת נקשרה במחקרים לעלייה בלחץ דם, שינה לא סדירה וחולשה חיסונית.
מה אפשר לעשות עם זה? דרכי התמודדות עם בדידות בחגים
הכרה ולגיטימציה לרגשות
הצעד הראשון הוא לאפשר לעצמנו להרגיש. אין טעם להעמיד פנים שהכול בסדר אם מבפנים מרגישים אחרת. הכרה בכך שבדידות בחגים היא חוויה נפוצה ולא סימן לחולשה כבר יכולה להקל מעט.
יוזמה ליצירת קשרים
גם אם לא הוזמנתם לארוחת חג משפחתית, אפשר ליצור יוזמות קטנות: להזמין שכן לקפה, לשוחח עם חבר בטלפון, להצטרף לפעילות קהילתית. לפעמים שיחה אחת משמעותית יכולה לשנות את החג כולו.
בניית טקסים אישיים
לא חייבים להשתתף באירוע גדול כדי לחוות חגיגיות. אפשר ליצור טקס אישי קטן: להכין מאכל אהוב, להדליק נר, לכתוב יומן תודה, לצאת לטיול בחיק הטבע. טקסים אישיים מספקים תחושת המשכיות ומשמעות גם כשאין סביבת חג רחבה.
התנדבות
אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות היא נתינה לאחרים. עמותות רבות מחפשות מתנדבים לחלק מזון, לבקר קשישים או לארגן פעילויות חג. העשייה למען הזולת מעניקה תחושת ערך ושייכות.
תקשורת פתוחה במשפחה
אם אתם מרגישים בודדים בתוך המשפחה, כדאי לנסות לשתף בתחושות אפילו באופן עדין. שיחה כנה עשויה לפתוח פתח להבנה, לחיבורים חדשים, ולפעמים גם לשינוי משמעותי ביחסים.
דאגה לעצמנו
במקום להתמקד במה שחסר, נסו לשים לב למה שיש: מה עושה לכם טוב, מה מעניק נחת ורוגע. זה יכול להיות ספר, מוזיקה, פעילות גופנית או יצירה. דאגה עצמית בחגים אינה מותרות היא צורך רגשי.
פנייה לעזרה מקצועית
כאשר תחושת הבדידות הופכת מתמשכת או מתעצמת עד כדי עצב וייאוש,
מומלץ לפנות למטפל רגשי טיפול יכול לעזור להבין את המקור לתחושות, לפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות, ולבנות מערכות יחסים מספקות יותר.
טיפים פרקטיים לחג פחות בודד
* הכינו מראש תוכנית: אפילו אם אין מפגש גדול, תכננו פעילות קטנה שתמלא את היום.
* הגבילו חשיפה לרשתות החברתיות: התמונות המושלמות של אחרים לא תמיד משקפות את המציאות.
* התחברו לקהילה מקוונת: יש קבוצות ברשת שמאפשרות מפגש ותמיכה.
* זכרו: אינכם לבד בתחושה הזו. אלפי אנשים חווים את אותו הדבר.
כמה מילים לקראת החגים
בדידות בחגים היא חוויה עמוקה ונפוצה הרבה יותר ממה שנדמה. היא יכולה לנבוע מהעדר פיזי של אנשים סביבנו, מחוסר חיבור רגשי, מהיעדר תחושת שייכות, ולעיתים מתחושת ריק קיומי.
דווקא משום שהחגים מצופים באור ושמחה, הם עלולים להעצים את חוויית הנפרדות.
אבל יש גם תקווה: באמצעות הכרה ברגשות, יוזמה ליצירת קשרים, בניית טקסים אישיים, עשייה למען אחרים ופנייה לעזרה במידת הצורך ניתן להפוך את החגים מזמן של כאב להזדמנות לחיבור ולמשמעות חדשה.
