קליטת השבים כלידה מחדש: מבט פסיכולוגי על תהליך החזרה מהשבי
צוות קבלת החטופים
הרגעים של היציאה מהשבי אל החירות לוו במנעד רגשות רחב, שנע בין שמחה לעצב וחרדה, בין ידיעת הבאות לבין אי-ידיעתן. כבר ב-1926 כתב פרויד (1988) כי הוא רואה בחרדת הלידה את החרדה הקדומה ביותר, המהווה אב-טיפוס לכל חרדה עתידית. המעבר הפתאומי מהרחם המוגן והבטוח אל העולם החיצון, המוצף בגירויים, מהווה נקודת ציון מכוננת בחיי האדם. אלא שבמקרה של השבי, השב לא הגיח לעולמו החדש ממקום מוגן ובטוח, אלא ממקום מאיים, לא בטוח ולא צפוי. כך, באופן דומה, המעבר הפתאומי מהשבי אל החופש, על אף היותו מיוחל, היווה עבורו זעזוע מבני, שחייב התארגנות נפשית מחודשת (מיטשל, 2009).
