על הספה - כתבות ומאמרים

---

יש תקופות שבהן משהו בפנים משתתק. לא בהכרח מתרחש משבר חיצוני גדול, לא תמיד יש סיבה אחת שאפשר להצביע עליה, אבל התחושה משתנה. דברים שפעם ריגשו אותנו כבר לא נוגעים. אנשים קרובים מדברים, ואנחנו מקשיבים, אך מרגישים מרוחקים. החיים ממשיכים להתנהל, אבל מבפנים מתפשטת תחושת ריק, כאילו הנפש נמצאת במקום אחר.

אנשים רבים מתארים זאת כך: אני מתפקד, אבל אני לא באמת מרגיש. לפעמים זו תחושת קהות, לפעמים אדישות, לפעמים פשוט חוסר חיבור. זה מצב מבלבל, שיכול לעורר פחד ושאלות מטרידות, אבל חשוב לדעת שהוא נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה.

מצב כזה נקרא ניתוק רגשי, והוא לא בהכרח סימן לבעיה חמורה, אלא לעיתים דווקא תגובה טבעית של הנפש לעומס.

מהו ניתוק רגשי?

ניתוק רגשי הוא מצב שבו אדם מתקשה לחוות רגשות באופן מלא ונגיש. הוא אינו בהכרח נטול רגש, אלא מרגיש כאילו הרגש נמצא מאחורי מסך. האדם יודע שהוא אמור לשמוח, להתרגש, להיפגע או להתאבל, אבל הרגש לא מגיע באמת. משהו מרגיש חסום.

לעיתים האדם מתאר תחושה של חיים על אוטומט. הוא ממשיך בעבודה, במשפחה, בשגרה, אך בפנים קיימת תחושה של ריחוק. לעיתים זה מתבטא גם בקושי לבכות, בקושי להתרגש, או בתחושה שהכול שטוח וחסר צבע.

ניתוק רגשי יכול להופיע לזמן קצר, אבל במקרים אחרים הוא הופך לדפוס מתמשך שמלווה את האדם לאורך חודשים ואף שנים.

ניתוק רגשי אינו תקלה אלא מנגנון הגנה

כדי להבין ניתוק רגשי, צריך להבין דבר חשוב: ברוב המקרים מדובר במנגנון הגנה. הנפש שלנו אינה פועלת נגדנו. היא מנסה לעזור לנו לשרוד.

כאשר אדם חווה כאב גדול מדי, פחד עמוק, עומס רגשי מתמשך או תחושות שאין להן מקום, המערכת הפנימית עשויה לבחור בדרך של הקטנת עוצמת ההרגשה.

אפשר לחשוב על זה כמו על כפתור שמנמיך את הווליום של הרגש. אם קשה מדי לשאת את מה שמרגישים, הנפש מצמצמת את החוויה כדי להגן.

זו תגובה טבעית במיוחד במצבים של טראומה, חרדה מתמשכת או עומס רגשי שלא מקבל עיבוד. הבעיה היא שכאשר מנגנון ההגנה הזה נשאר לאורך זמן, הוא מתחיל לפגוע באיכות החיים ובתחושת החיבור.

מתי ניתוק רגשי מופיע?

ניתוק רגשי יכול להופיע במצבים מגוונים. לעיתים הוא מגיע לאחר חוויה קשה או אובדן משמעותי, אך לא תמיד יש אירוע בודד.

במקרים רבים, הניתוק נוצר בהדרגה מתוך שחיקה נפשית, תקופות של לחץ, עומס יתר או חיים שבהם אין מקום לעצירה ולהתבוננות פנימית.

יש אנשים שגדלו בסביבה שבה רגשות לא קיבלו מקום. בבית שבו לא מדברים על פחד, עצב או כאב, הילד לומד מהר מאוד להתנתק כדי להסתדר. הוא הופך למתפקד, חזק, שקט, אך עם השנים החיבור לרגש עלול להיחלש.

לעיתים ניתוק רגשי מופיע גם כחלק מדיכאון סמוי. לא דיכאון שנראה כמו עצב עמוק, אלא דווקא כמו קהות וחוסר יכולת להרגיש הנאה. אצל אחרים הוא מופיע כחלק מחרדה כרונית, כאשר הגוף נמצא במתח תמידי ואין מרחב לרגש לעלות.

איך ניתוק רגשי נראה בחיי היום יום?

ניתוק רגשי הוא לא תמיד דבר דרמטי. לפעמים הוא מתבטא בדברים קטנים מאוד.

האדם עשוי למצוא את עצמו פחות מתרגש ממה שפעם היה משמעותי עבורו. הוא עשוי להרגיש רחוק בתוך קשרים קרובים, כאילו משהו בו לא מצליח להיפתח. הוא משתתף בשיחות, אבל לא באמת נוכח. לעיתים הוא חווה תחושת בדידות גם כשהוא מוקף באנשים.

במקרים מסוימים יש תחושה שהכול מתנהל מבחוץ, אבל מבפנים אין חיבור אמיתי. התחושה עשויה להיות של ריק, עייפות פנימית, או חיים שממשיכים אבל לא נחווים.

ניתוק רגשי יכול לגרום גם לתחושת בלבול, כי קשה להסביר אותו לסביבה. אדם ש"לא מרגיש" מתקשה להסביר מה חסר. הוא רק יודע שמשהו השתנה.

למה ניתוק רגשי יכול להיות כואב כל כך?

לכאורה, ניתוק רגשי נשמע כמו הגנה מפני כאב. אבל בפועל, הוא לא מנתק אותנו רק מהקושי, אלא גם מהחיים עצמם.

כאשר הנפש מפחיתה את היכולת להרגיש כדי לא להיפגע, היא מפחיתה גם את היכולת להרגיש שמחה, אהבה, חיבור, התלהבות או משמעות.

כך נוצר מצב שבו האדם מוגן מכאב, אך גם מרוחק מהטוב. החיים נמשכים, אבל משהו בהם לא נחווה באמת.

לאורך זמן זה עלול להשפיע על זוגיות, הורות, קשרים חברתיים, בחירות אישיות ותחושת ערך עצמי. האדם עשוי להרגיש שהוא חי, אבל לא ממש נמצא בתוך חייו.

האם אפשר לצאת מניתוק רגשי?

התשובה היא כן, אבל חשוב להבין שמדובר בתהליך עדין, לא בשינוי חד.

היציאה מניתוק רגשי אינה מתרחשת דרך מאמץ להרגיש בכוח. להפך. הדרך חזרה מתחילה קודם כול בהכרה והסכמה להיות במקום שבו אנחנו נמצאים.

כאשר אדם מבין שהניתוק הוא מנגנון שנועד להגן עליו, הוא מפסיק להילחם בעצמו. זהו צעד ראשון משמעותי.

החזרה אל התחושה מתחילה בגוף

רגשות אינם נמצאים רק בראש, הם עוברים דרך הגוף. לכן במקרים רבים החזרה לרגש מתחילה דווקא בחיבור מחדש לגוף.

תנועה עדינה, נשימה עמוקה, הליכה יומיומית, מקלחת חמה או תשומת לב לתחושות פיזיות פשוטות יכולים לעזור בהדרגה להחזיר נוכחות.

החזרה היא איטית. לפעמים הרגש חוזר בטפטוף קטן, לא בגל גדול. אבל כל סדק קטן הוא התחלה.

קשר אנושי בטוח כדרך לחזרה לחיים

ניתוק רגשי מתקיים לעיתים בתוך בדידות פנימית. לכן קשר אנושי בטוח יכול להיות מרפא.

לפעמים שיחה אמיתית, הקשבה ללא שיפוט, או תחושה שיש מקום להיות בדיוק כפי שאנחנו, מאפשרת לרגש להתחיל לזוז.

הנפש נפתחת כאשר היא מרגישה בטוחה. זה לא קורה בכפייה, אלא בנוכחות.

טיפול רגשי כמרחב להתחברות מחדש

במקרים רבים, טיפול רגשי הוא הדרך העמוקה ביותר להבין את מקור הניתוק וליצור שינוי.

הטיפול לא נועד "לתקן" את האדם, אלא להציע מרחב שבו אפשר לבדוק בעדינות מה גרם לחסימה. מה היה קשה מדי להרגיש. אילו חלקים בפנים נשארו לבד. ואיך אפשר לבנות מחדש יכולת להיות בקשר עם רגשות בלי להישבר מהם.

טיפול מאפשר תהליך הדרגתי של חיבור. לעיתים דרך שיחה, לעיתים דרך גוף, ולעיתים דרך חוויה של קשר שמאפשר לרגש לחזור.

אם קשה לכם להרגיש, חשוב שתדעו שזה לא אומר שמשהו לא בסדר בכם. לעיתים זה אומר שמשהו בכם ניסה לשרוד.

ניתוק רגשי הוא לא סוף הדרך. הוא סימן לכך שהנפש התגוננה לאורך זמן, אולי יותר מדי.

אבל אפשר לחזור. לאט, בעדינות, בקצב הנכון. דרך הקשבה, דרך נוכחות, דרך תמיכה נכונה.

הרגש לא נעלם. הוא פשוט מחכה לרגע שבו יהיה בטוח לחזור.