על הספה - פורומי מומחים

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי
משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..

אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.


 X

אור שלום, לא אוכל לענות לך על השאלה הזו מכיוון שאני במקצועי עובדת סוציאלית ולא משפטנית/עו"ד. חשוב מאוד שתפני את השאלה שהפנת אלי, לאיש/אשת מקצוע שמתעסק/ת בתחום - כלומר לעו"ד שתחום עיסוקו/ה ירושות וצוואות. בהצלחה. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית


ציון שלום, בשמחה רבה, אני מזמינה אותך להתקשר אלי ואנסה לסייע ולענות על שאלותיך וכמובן להפנות אותך במידת הצורך לארגוני סיוע. בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 0524787983


מלי שלום, לצערי הרב עדיין אין הכרה מספקת של המדינה, למצב של ילדים בוגרים, המטפלים ומסייעים להוריהם המזדקנים. הזכות הקיימת כיום הינה, האפשרות להעדר 6 ימי עבודה בשנה, בשל מחלת הורה (מתוך ימי המחלה שנצברו). מקווה שעניתי על שאלתך, בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית


יעל שלום, קראתי את מכתבך ויכולתי להתרשם ממצבה של אמא, שהגיעה לגיל מופלג ומהדאגה והמצוקה בו אתן נמצאות ואחותך באופן מיוחד. חשוב ביותר לדעת, שבמצב רפואי של אמא, אותו תיארת, אמא זכאית לשרות רפואי בבית מטעם קופת החולים. כלומר חשוב ודחוף ביותר שתיצרו קשר עם קופת החולים אליה אמא שייכת, כדי שבדחיפות ומיד יגיעו לראותה רופא/ה, אח/ות. הצוות הרפואי של היחידה לטיפולי בית, חייב להגיע בדחיפות, כדי לבדוק את אמא מבחינה רפואית ובהתאם לממצאים לייעץ לכם כיצד להתמודד וכן כדי להמשיך ולתת לכם סיוע רפואי בבית, מרגע זה ועד נשימתה האחרונה. לגבי מטפלת האם פניתן לתאגיד/סוכנות של עובדים זרים לסיעוד? אני בטוחה שניתן לסייע לכם למצוא עובדת זרה, שתסייע לכם לטפל באמא בכבוד, בפרק חייה האחרון. בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית נייד 0524787983


שלום רב לך בת מודאגת, נשמע שהקשיים שלך עם אמא רבים, מאוד מתסכלים ומעוררים דאגה רבה ונראה שבצדק. מתיאורך ניתן להבין שאמא אכן עוברת שינוי אישיותי ושינוי בהתנהגות שמצריכים התיחסות והערכות. לפי התיאור שלך את מנסה לסייע מכיוונים שונים ואמא חוסמת ולא מאפשרת כל פתח לסיוע. יתכן שהשינויים שאת מתארת: החשדנות, ההסתגרות, התוקפנות והבוטות - הינם סימנים המעידים על שלבים של דמנציה, או איזה שהוא תהליך ירידה ושינוי משולב כתוצאה מההזדקנות. עובדה זאת יכולה מאוד להבהיל ולהדאיג את אמא, שבודאי חשה בכך, מתוך ההבנה שבגילה סביר שתתחיל ירידה בעצמאות והתלות בזולת תגבר. כל אדם זקוק לתחושת שליטה בחייו ויש כאלו שזקוקים לשליטה באופן קיצוני וניכר יותר. אני יכולה לשער לפי התיאור שלך, שאמא, באישיותה, היתה זקוקה לשליטה מוחלטת ואולי גם רצתה שליטה בסובבים אותה. עם אישיות כזו, בשלב זה, כשהיא חשה את הירידה המתרחשת ואת הצורך בסיוע ואת הרצון שלך לסייע, זה מוציא ממנה כעס ותסכול רב אותו היא מוציאה עליך, כשאת מנסה להיות לה לעזר ורוצה להגן עליה. יש כמה דברים שאני חושבת שניתן לנסותם כדי לחדור מעט את ההתנגדות: 1.במידה ויש לאמא רופא/ת משפחה שמכיר אוותה ושהיא מכירה ואולי גם סומכת, חשוב שתשוחחי איתו ותתארי את מצבה של אמא, (כפי שתארת בפניה כאן), תנסי לרתום אותו ליצירת קשר עם אמא, שיזמין אותה לביקור שגרתי, של מעקב והתעניינות בשלומה. רופא משפחה זו דמות יותר נורמטיבית מאשר גריאטר ואולי הוא יוכל לתת לה המלצות שיהיו מקובלות עליה. 2. הייתי מציעה לך לנסות לשוחח עם אמא, בזמן שהיא תחליט שנוח ומתאים לה, אולי להציע לה לצאת למקום שקט ונעים כמו בית קפה שהיא בוחרת, להקשיב לה ממקום אמפטי, לנסות להבין, אם תרצה לשתף בדאגות והחששות שהיא מביעה, שיחדרו לפרטיותה ושינסו לסייע לה, כשהיא רגילה לעצמאות מוחלטת ואולי לא מורגלת כלל לקבלת עזרה. אולי אמא תסכים לעוד פגישות איתך (באופן קבוע), כשמטרתן מבחינתך תהיה נסיון לחידוש קשר ויצירת מעט אמון בך, כרוצה את טובתה. בנוסף שגם את תוכלי לומר לה את הדאגות והחששות שלך כבת, לצד ההבנה לרגשותיה. חשוב לנסות ליצר דיאלוג, (לא ממקום פטרוני שיוצר התנגדות רבה) ובהדרגה אם ניתן, לנהל משא ומתן לגבי איך ומה היא היתה מוכנה לקבל כסיוע ממך. 3. במידה ויש דברים שנהגתן לעשות יחד ושניתן לחזור לעשותם, תנסי להציע לה. ההתיחסות כרגע בעיקר לירידה ולשינוי שאת חשה אצלה, (אשר מעוררים חרדה גם בה), אולי לא מאפשרת לראות ולהנות מהדברים האחרים הקיימים בה וחזקים בה וחשוב להמשיך לראות אותם ולהנות מהם. אשמח לשמוע/לקרוא מה את חושבת על ההצעות הללו והאם זה יכול להיות כיוון אפשרי ונכון לך. בהצלחה ושנה טובה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983


שלום ענבל, מאוד חשוב שאת כותבת, שואלת ומתייעצת. אין לי ספק, שמשהו באופן התפקוד של אמא, דורש ממך להיות הרבה יותר מעורבת בחייה ואחרי מותו של אבא, את לוקחת על עצמך תפקיד ואחריות לא פשוטים. ברור לי שה"תמונה" היא מורכבת ורבת פרטים משמעותיים, שאינם ידועים לי ולכן קשה לי מאוד לייעץ כך. יחד עם זאת להבנתי, יתכן מאוד שכדאי שתתאמי פגישה, עם אחייך ועם אמא שבה תנסו לברר איתה, מה היא חושבת שנכון ומתאים לה, מבחינת מקום מגורים. חשוב שתקשיבו לה ולרצונותיה בפתיחות ובכבוד ואחרי כן תבדקו איתה במה היא צריכה עזרה ותתחלקו באחריות לסייע לה, מבלי שהכל יפול עליך. יתכן מאוד שפגישה כזו, בסיוע של איש מקצוע טיפולי, תהיה מועילה ותסייע לכם ולאמא להבהיר דברים ולהחליט על דרכי פעולה וחלוקת אחריות בין אמא וביניכם- הילדים. במידה ואמא תסכים להפגש ולהתייעץ בעצמה עם איש טיפול, זה יכול להוות עבורה תהליך חשוב ביותר, לאור המשבר שעברה וכן תמיכה וחיזוק משמעותיים שיסייעו לה לברר, מה נכון ומתאים לה כרגע ולהמשך. יתכן שזה יכול להוות גם, שלב מקדים לפגישה משותפת איתכם. שבוע טוב ובהצלחה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 0524787983


ענבל שלום, מבינה שלאמא כבר תקופה ארוכה, מאז שאבא נפטר, אין בית ומקום קבוע ואוטונומי משל עצמה. מבינה גם, שאתם הילדים מאוד מודאגים ורוצים לסייע לה ולתמוך בה ומתלבטים מה נכון עבורה. לא ברור לי מה מצבה של אמא מבחינה תפקודית ובריאותית. מכיוון שלא ציינת שיש לאמא מגבלה כל שהיא או בעיה תפקודית, אני מניחה שאמא, כאשה בת 67, הינה אשה מתפקדת ועצמאית, שחשוב ביותר שתקבל החלטות ובחירות משל עצמה להמשך חייה, כולל היכן היא רוצה לגור ואיך היא רוצה לנהל את חייה. אתם, כילדיה, יכולים לייעץ לה, במידה והיא מעוניינת בכך, אך אין לכם אפשרות לקבוע עבורה או להפעיל עליה לחץ לא סביר היכן ואיך לחיות. חשוב מאוד שאמא תחזיר את השליטה על חייה ותעשה החלטות ובחירות משל עצמה. העובדה שאבא נפטר, ואולי היא עדיין מתאבלת עליו, לא הופכת אותה לאדם חסר כשרות ויכולת להמשיך בחייה באופן אוטונומי ועצמאי. בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית


רחל שלום רב, מהמעט שכתבת, ניתן להבין שסיפור החיים שלך מורכב ויחודי וכפי שתארת, לאור הנסיבות שנוצרו, הקדשת את חייך לאמך. אינני יודעת לענות לך על שאלתך והייתי מציעה שתפני עם השאלה הזו לעובדת הסוציאלית מהרווחה, שאיתה את בקשר או לבדוק באתר "כל זכות" באינטרנט.


ענבל שלום, מצטערת לשמוע על מות אביך. משערת שזו תקופה קשה לכם הילדים ובוודאי לאמא. מעט מאוד פרטים כתבת לי על אימך, אך אין לי כל ספק שמותו של אביך הינו טלטלה עבורה. חשוב לדעת כי אבל על מות אדם קרוב ובודאי שאבל על אובדן בן זוג (ניתן לשער שהם חיו שנים רבות יחדיו) - הינו מצב משברי, מטלטל מבחינה נפשית, ריגשית, פיזית, קוגנטיבית וחברתית. תהליך האבל הינו תהליך קשה וממושך שמלווה ברגשות שונים כמו: עצב רב, חוסר אונים ותחושת אובדן שליטה, כעס, ייאוש, חרדה, רגשות אשמה. בד"כ, בהדרגה יווצר אצל האדם האבל, תהליך של איזון מחדש, הסתגלות והשלמה עם האובדן והכאב שמלווה זאת והוא בהדרגה ימשיך בחייו. תהליך זה הינו נורמלי וחשוב ולא רצוי לדלג עליו (על אף שאין לי ספק שלא קל לראות את אמא במצב זה). חשוב להבין זאת ולהיות אמפטי לאדם האבל ולא להמריצו לחזור לחיי שיגרה ולפעילות רגילה. אני מבינה מאוד את הצורך שלך כבת מסורה ודואגת, להיות קרובה לאמא, לעטוף אותה ולגונן עליה, ואת הכמיהה שלך לסייע לה לבנות סביבה ו"קירות" חדשים ומיטיבים. אך אולי זה מוקדם מדי? להבנתי, ולמרות שאינני מכירה כלל את אימך, מאוד משמעותי לא לקבוע ולהחליט עבורה, היכן לגור, איזו פעילות לעשות, האם ללכת לטיפול ומתי וכד' ולבדוק איתה ביחד מה נכון לה כרגע ובהמשך. תחושת אובדן השליטה הינו רב באובדן גדול כזה וחשוב שכל דבר שניתן יש להשאיר לשליטתה ולהחלטתה (גם אם אתם הילדים חושבים שונה ממנה), אחרת זה עלול להחמיר את מצבה. יתכן שאמא זקוקה דווקא להיות בביתה שלה, המוכר, באינטימיות הביתית, בסביבה המוכרת והידועה לה. יתכן שיש לאמא במושב חברות וחברים ומערכת תמיכה משמעותית, שהיא זקוקה לה וחשוב לא לנתקה משם. אינני יודעת האם שוחחת עם אמא והאם רצונותייך משקפים את רצונה של אמא. במידה ולא, הייתי מציעה לך לנהל איתה שיחה פתוחה ואמפטית ולברר מה היא היתה רוצה, מה היא מרגישה שנכון לה עכשיו ובהתאם לכך לתכנן ולפעול. דרך אגב לא הבנתי לאיזו מטפלת/טיפול את מתכוונת? לטיפול ותמיכה רגשית? או מטפלת לצרכי סיוע אישי/משק בית פיזי? ושוב האם אמא רוצה בכך? ענבל, אם תרצי, אשמח שתכתבי לי מעט יותר על אמא: מצבה, בקשותיה, רצונותיה, חייה החברתיים ועוד ואז אוכל להתייחס ולייעץ באופן יותר ספציפי ואישי.


שלום תיקי, פורום זה עוסק בסידויות רגשיות ונפשיות של גיל הזקנה. שאלה זו יש להתיעץ עם הרופא של אמך. בהצלחה


אלה שלום, הפניה שלך מרגשת וניכר וברור ממנה שאת במצוקה ממשית ושיש דחיפות רבה ומשמעותית לענות ולהתייחס ולנסות להקל עליך בדאגה האמיתית והכנה להורייך. מפנייתך הבנתי שאת מתמודדת לגמרי לבד עם מצב מורכב של טיפול בהורים חולים, שהתיפקוד שלהם הולך ומתדרדר והקושי שלך מאוד ברור ומובן. להבנתי המצב מצריך מעורבות של אחייך, על מנת להתחלק איתך במשימות השונות ובעיקר להיות שותפים בקבלת החלטות. בנוסף חשובה פניה לגורמי טיפול נוספים כמו: עובד/ת סוציאלי/ת מהרווחה בעיר/ישוב (או עובד/ת סוציאלי/ת מקופת חולים) וכן רופא/ת המשפחה. להבנתי בשלב ראשון חשוב ורצוי מאוד לכנס את אחייך לביקור אצל ההורים ולפגישה משותפת של כולכם. בפגישה תוכלי לתאר בפניהם מה קורה להורים לפי התרשמותך והצורך שלך בהכרה שלהם את מצב ההורים, והתחלקות בנטל ובדאגה להורים, שמצבם התפקודי הולך ויורד. השלב הבא יכול להיות שיחה שלכם עם ההורים (עם אמא) בה תנסו להציע בקשת וקבלת עזרה. במקביל חשוב מאוד לערב עובדת סוציאלית מהרווחה, בישוב בו ההורים גרים. ברוב מחלקות הרווחה יש צוות המטפל באוכלוסיית הגיל השלישי - גיל זיקנה. תוכלי לבקש פגישה דחופה עם עובדת סוציאלית ואולי כבר גם ביקור בית אצל ההורים (שיכול להיות מוסבר שהוא בה מיוזמתה של העו"ס, במידה ואמא מתנגדת). תתארי לעובדת הסוציאלית את מה שתיארת כאן-בפנייתך ואולי גם תנסי להיעזר בה שתהיה נוכחת בפגישה עם אחייך, על מנת לערב אותם ולהפוך אותם לשותפים פעילים בטיפול בהורים. (במידה והעו"ס ברווחה לא זמינה ניתן גם לפנות לעו"ס בקופת החולים). גורם נוסף שיכול להירתם לעזרתכם ולעזרת ההורים הינו רופא/ת המשפחה. חשוב שתיצרי עמו/ה קשר, תדווחי על התרשמותך מההתדרדרות של ההורים והקשיים הרבים שתיארת כאן. הרופא/ה נתפסת כבעל/ת סמכות. היא תוכל להזמין את ההורים לביקור/בדיקה שגרתית להתרשם ממצבם, (אולי בנוכחותך) ובהתאם להתרומתה לדבר עם אמא על הצורך בקבלת עזרה. אני יכולה להבין את אמא שנלחמת על האוטונומיה והעצמאות שלה, גם בנוגע לעצמה ולבריאותה וגם בנוגע לטיפול באבא, שהיא רוצה לשמור שישאר איתה ותחת טיפולה. אני יכולה גם להבין את החשש של אמא מפינוי לבית חולים והרצון להישאר בבית ולהמשיך בחיים, כמה שניתן, ללא התערבות, בגלל סיבות שלה שיכולות להיות שונות ומגוונות. האם את יכולה להבין את אמא? במידה וכן חשוב לומר לה זאת. לצד ההבנה חשוב לתאר לה את הדאגה שלך והמחשבה שלך שיש צורך שהיא ואבא יקבלו עזרה. במידה ותצליחי לרתום את אחייך יכול להיות ששיחה כזו תוכל להתקיים איתם ואולי גם עם העו"ס מהרווחה או מקופ"ח, שתוכל גם לספר לאמא ולכם על אפשרויות/זכויות שונות של עזרה שמגיעות להורים. לסיכום גורמי סיוע שחשוב שתפני/ו עליהם/תיפגשי איתם ותשתפי אותם: 1. עו"ס ברווחה ו/או עו"ס בקופ"ח. 2. רופא/ת המשפחה 3. לתאם פגישה עם אחייך. מקווה מאוד שקצת סייעתי. אם תרצי אוכל גם לדבר איתך בטלפון. בברכה ובהצלחה, שרון האס-שופטי עובדת סוציאלית וגרונטולוגית 052-4787983


יוני שלום, מהתיאור שלך ניכר שיש צורך דחוף לסייע לכם בייעוץ כיצד להתארגן לאור המצב החדש בו אביך נמצא. אשתדל לענות על שאלותיך הספציפיות: כדבר ראשון וחשוב הייתי מציעה להתייעץ עם רופא/ת המשפחה של אבא בנוגע למצבו ולטיפול בו לאור הקשיים שתיארת. במקביל חשוב מאוד להתייעץ עם גריאטר, פסיכיאטר (מומחה לגיל זיקנה) או פסיכוגריאטר שיוכל לנסות לאבחן את אבא, במידת הצורך לשלוח לבדיקות נוספות ובהתאם להתרשמותו הכוללת יוכל לייעץ לגבי טיפול תרופתי בפרט ואופן הטיפול בכלל. לשני ביקורים אלו חשוב ביותר שמשהו מבני המשפחה הקרובה, שמודע למצב, יתלווה לאבא ויתאר את המצב מנקודת ראותו/ראותכם וייתן תמונה מלאה יותר על מצבו, מצבי הסיכון שנמצא, הקשיים בבית ועוד. בנוסף ניתן להסתייע ולהיוועץ בעובדת הסוציאלית של קופת החולים או העובדת הסוציאלית בשרותי הרווחה ברשות המקומית בה מתגוררים הוריך. במידה ותתקשו לקבל מענה מעובדים סוציאליים בשירותים הציבוריים (שרותי רווחה וקופ"ח), ניתן כמובן להסתייע באנשי טיפול שהינם מומחים לגיל זיקנה שנותנים סיוע ויעוץ באופן פרטי. קשה לי לענות על שאלתך בנוגע לשהות של אבא (בבית או במסגרת מוסדית). בשביל זה צריך לשמוע מכם עוד על המצב, לשמוע מה הרופאים מציעים, לפגוש את אבא, להתרשם ממנו ומהדינמיקה בבית, לברר מה הרצונות/הכוחות של בני המשפחה הקרובים ועוד. אשמח להמשיך ולנסות לסייע לכם, בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 052-4787983