הי לך,
גידול ילדים, הכניסה להורות- אלו הן חוויות חיים המכניסות אותנו לרכבת הרים רגשית, שכמוה לא בהכרח ידענו בעבר. התחלפות התחושות עשויה להיות מהירה וקיצונית, ובאופן דומה יכולה להיות חוויה של רגשות עוצמתיים מנוגדים המופיעים בו זמנית. הכל קורה.
אני חושבת על כך שחוסר הביטחון שתיארת מופיע כשהקטנה בת חצי שנה. את תוהה האם מדובר בהורמון האהבה שפג קסמו, ואילו אני חשבתי בכיוון אפשרי נוסף- בגיל חצי שנה הולכת ונפתחת דרכה של הילדה אל העולם. עד כה היתה מכוונת כל כולה אלייך, אמא, זקוקה לך ואך ורק לך. גם כשלא היתה עימך היתה בעמדת המתנה לשובך. בגיל חצי שנה היא רוכשת בהדרגה מיומנויות ויכולות המאפשרות לה אינטראקציה עם הסביבה, ויכולת זאת מובילה לסקרנות ולגישוש אחר מה שמתרחש מחוץ לקשר עם אמא. היא מתבוננת בפרצופים אחרים, מנסה לבדוק את כוחה לעצב את התגובה שלהם כלפיה (להוציא מהם חיוך למשל), היא יכולה לשלוט יותר טוב בגופה ולכן יכולה להתבונן במתרחש מזוויות שונות (למשל דרך התהפכות, בהמשך זחילה וישיבה והשיא- הליכה).
בתוך הקשר זה היא גם קרוב לוודאי מתוודעת לסבתה, חמותך. בלי קשר לסיבות המובילות לכך שקשה לך החיבור שיכול להיווצר ביניהן, אומר כי יכולת השליטה שלך, בעיניי, בקשרים שתיצור ילדתך עם בני משפחה וקרובים היא מוגבלת. כמובן שאת יכולה לפקח על תדירות המפגשים, מקומם וכד', אך מה שיווצר בין ילדתך לבין האחרים בעולמה תלוי לא פחות מכך בה, בזולת שיחפש אחר הקשר עימה, ובמה שיווצר בין השניים.
אם יש סיבה שבגללה את סבורה שחמותך עלולה להזיק לביתך- עלייך לפעול כדי למנוע זאת. זהו תפקידך כאם.
אם אין סיבה כזו, והקושי שלך טמון בקשר שלך ושל חמותך- חשוב לדעתי שתמצאי את הזמן והמקום לעבד זאת עם עצמך, כדי שתאפשרי לעצמך את השקט הפנימי ולילדתך את המרחב הרצוי עבורה.
בהצלחה רבה...