פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
קב"ן לא מורשה לקצר שירות או להמליץ על כך.
אני מעריכה את היכולת שלכם ההורים להקשיב לקשיים הרגשיים של בנכם, בד בבד עם הרצון לקדם שירות תקין בצבא. ובכן, תפקידו של הקב"ן בלשכת הגיוס הינו בדיוק זה, להעריך את מידת התאמתו לשירות קרבי. באפשרותכם להתייעץ עם גורמי מקצוע אזרחיים (ישנם מטפלים שעבדו כקב"נים בצבא והם מכירים את המערכת) וגם לבקש חוות דעתם הכתובה. חשוב להדגיש כי בסופו של דבר ההחלטה היא של גורמי המקצוע של הצבא בהתבסס על ההתרשמות מהמלש"ב.
צר לי לקרוא את התחושה העולה משאלתך, כי לא ניתן מענה לבן המשפחה מבחינת הטיפול בטראומה. אכן, הכתובת לטיפול בחיילים בסדיר הינה הקב"ן של היחידה. ניתן גם לבקש להיבדק על ידי גורם טיפולי צבאי אחר דרך המפקדים. ישנה אפשרות גם לקבל טיפול פרטי במהלך השירות הצבאי.
הדילמה בנוגע לדיווח לצבא היא טבעית ומובנת ואני נשאלת עליה לעיתים תכופות. מחד, אין רוצים לפגוע בשירות הצבאי של הנער ומאידך- יש רצון שישתלב היטב במסגרת ולא יתקשה מדי. על פניו יש צורך בדיווח כחלק מהליך הגיוס כאשר מדובר בנטילת טיפול תרופתי. לפי התיאור מדובר במצוקה שאינה חריגה ועל כן הסבירות של שחרור מהצבא או הורדת פרופיל משמעותית היא נמוכה. יחד עם זאת ייתכן ויותאם נתון של קה"ס (קשיי הסתגלות) או פרופיל בטווח הכשירות הרפואית. זה יכול להשפיע על השירות הקרבי נניח. אני מציעה להתייעץ עם המטפלת ולבחון האם יש צורך בתנאי שירות מוקלים או הגנות כלשהן או שבזכות העבודה הטיפולית והמוטיבציה שלו ישנה אפשרות כי לא תהיה פגיעה בתפקוד. במידה והולכים לפגישה עם קב"ן כדאי להצטייד בחוות דעת ממנו שתומכת בעמדה שגובשה בטיפול.
קה"ס (קשיי הסתגלות) הינו נתון קבוע. לאחר שניתן אינו משתנה אלא אם ישנה התערבות נוספת לבקשת החייל או לאור שינויים חריגים המצריכים הערכה מחודשת
אני מעריכה את המוטיבציה שלך להתגייס ולעשות תפקיד משמעותי בצבא, למרות קשיים בעבר טבעיות בריאותיות. את התשובה המדויקת לגביי החובשים תצטרכי להמתין ולקבל מגורם המקצוע שייפגש איתך בתהליך הגיוס. ניתן לערער על פרופיל נפשי, אפשר גם בצירוף חוות דעת משלך.
עניין הקשב והריכוז לכשעצמו לא מוריד אוטומטית פרופיל נפשי אלא במקרים שיש פגיעה ניכרת בתפקוד . כמו כן בדיקה פסיכיאטרית גם היא לא אינדיקציה לבעיה נפשית אלא מה שעולה בתוכה. לגבי הדיווח זו החלטה שלכם (אלא אם כן האבחון נעשה בקופה ואז הרופא המטפל צריך למלא טופס לפני הגיוס ולכתוב שהיתה בדיקה פסיכיאטרית). אם יש קושי שהצבא צריך להכיר כמו בעיה נפשית של הילדה אז חשוב שיידע כדי לטפל.
האפשרות להתאים נתון השייך לבריאות הנפש היא באמצעות פנייה לגורמי בריאות הנפש של הצבא ובקשה להערכת התאמתו לשירות קרבי.
אכן יש תהליך של בחינת האפשרות להוריד קה"ס או להעלות פרופיל. זאת נעשה תחילה על ידי פגישה עם קב"ן. את הפגישה את קובעת דרך המפקד או ישירות- בהתאם למה שנהוג ביחידתך. מבחינת זמני המתנה זה תלוי ביחידה.
שוחררת לדבריך משירות על אי התאמה- זה אינו פרופיל נפשי אלא קשור לנושא של התנהגות ואי התאמה לשירות. במקרה שאכן קיבלת פרופיל נפשי אתה יכול לנסות לבקש ערעור וחזרה לשירות. אציין כי משך הזמן שחלף מאז השחרור הינו רב ולכן סיכוייך אינם גבוהים אך מוטב לברר במדור ברהן תל השומר
נטילת טיפול תרופתי אין משמעה פגיעה במהלך השירות שלך ובנה שנקבע לך. אם יחול שינוי הוא קשור במצבך הנפשי אם יורע או יצריך מענה. הצבא מנפיק בחינם את התרופות. ברגע שלוקחים תרופות יש צורך במעקב שגרתי של רופא פסיכיאטר צבאי.
ערנותך לגבי מצבך הנפשי חשובה מאד. נראה כי לפני הכל חשוב שתפני לקבל עזרה על מנת שתחושי טוב יותר. יש לך עוד זמן לגיוס ודברים עשויים להשתנות . בטיפול לעבודה על שיפור במצבך הנפשי, תוכלי להעריך את המצב ביחס לגיוס ביחד עם המטפל שלך. גורם בריאות הנפש של לשכת הגיוס בצבא יהיה הגורם שיעריך את האץמך לשירות בסופו של דבר.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
