פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
הצבא אמור לקבל ממך דיווח אמין אודות מצבך הרפואי (שזה כולל את המצב הנפשי כמובן), לרבות היסטוריה רפואית מעודכנת.
מעבר לכך חשוב לי להדגיש כי קיימת חשיבות מהותית לכך ולא רק פורמלית- כלומר שישנה חשיבות שהצבא יידע על קיומם של קשיים או התמודדויות כדי לתת לך את המענה הנכון לצרכים שלך או להתאים הקלות. המוסד המאשפז לא אמור להעביר חומר רפואי לצבא ללא ידיעתך, אולם רופא המשפחה אמור לך על מסמכים המעידים על עניינייך הרפואיים כחלק מתהליך הגיוס.
הי יותם, הכוונה של הקב"ן הינה לתמוך בשירות הצבאי של החיילים ולא לפגום בו. כתבת את הנימוקים בצורה נהדרת- בדיוק כך תסביר בפגישה. אגב תוכל לקבל את התרופות והמעקב דרך הצבא ובחינם. בהצלחה.
הפגישה עם הקב"ן נועדה להעריך את מידת ההשפעה של המצב הנפשי על התפקוד הפוטנציאלי, העתידי בצבא. קשה להעריך מראש איזו השפעה בדיוק תהיה לכך.. חשובה גם המוטיבציה לשירות משמעותי.
שלום רונן, הורים רבים מבקשים לאפשר לילדיהם את הסיכוי הטוב ביותר לקבל תפקידים משמעותיים בצבא יחד עם ההבנה שהצבא צריך לדעת על קיומן של בעיות או היסטוריה בתחום הנפשי.
צריך לדעת כי הצבא מצפה לעדכון על אשפוז בעבר.
ההערכה של גורם בריאות הנפש של הצבא מתייחסת אמנם לעבר אך ההתייחסות היא בעיקר לתפקוד בהווה ולפוטנציאל לשירות תקין בעתיד.
אפשר לצרף חוות דעת התומכת בכוחות וביכולות, בדרך שעשתה בתך ברמה הנפשית באמצעות הטיפול וכד'.
כדאי גם לחשוב ביחד איתה אם יש מקום לליווי ותמיכה במהלך השירות וזאת אם אכן יועבר לצבא המידע הדרוש כדי לקיים זאת.
בהצלחה
ההחלטה היא כמובן בידיכם ואני מבינה את הדילמה, שכן הרצון הוא שהשיבוץ לא ייפגע כלל. יחד עם זאת יש לזכור שנטילת התרופות מתבססת על קיומה של בעייה או קושי. אי דיווח פירושו לא לאפשר לצבא מידע שיכול לאפשר הקלה, טיפול והתאמה לקשיים בעת הצורך. כרגע הצבא לא ממשי בחייו ולכן קשה להעריך את מידת השפעתו על הנפש , לשם כך קיימים גורמים בריאות נפש בצבא שתפקידם להעריך את הקשיים הפוטנציאליים ואת המענה הדרוש.
שאלתך מעוררת שאלות לא פשוטות הקשורות לאתיקה מקצועית ולזכויות המטופל. עלינו לקוות שהגישה הפטרנליסטית והבלתי משקפת הזו קשורה בכך שמדובר בבדיקה שנערכה לפני 20 שנה. בשנת 1996 נחקק חוק זכויות החולה הפורש תפיסה שלמה בנוגע לזכות המטופל לדעת,סוגיות של סודיות רפואית ועוד. איני מאמינה שניתן לעשות שינוי ברמה הקונקרטית בבדיקה אלא לקחת לעבודה פנימית את האירוע ולחזק את עצמך, שכן אם בחרת בתחום טיפולי קרוב לוודאי שסכיזואידית את פחות...
הליכי המיון לטיס והקריטריונים של קבלה לציונים הינם חומר מסווג שאין אפשרות לפרסמו.
איני מכירה אמירה גורפת שכזו לפיה טיפול תרופתי פסיכיאטרי משחרר מהצבא . נהפוך הוא, חיילים רבים הנזקקים לכך מקבלים טיפול כדי להמשיך ולשאת הצבא באופן תקין. ניתן גם לפנות לפסיכיאטר פרטי לשם כך וגם התרופות יהיו בתשלום
אין החלטה עקרונית מוחלטת לגבי נטילת טיפול תרופתי בעת תפקיד לחימה, אולם יש להבין - הטיפול ניתן בגין קושי נפשי שחווה (חרדה אני מניחה לפי הפריזמה) . הערכת הקבן מתייחסת לקיומו של קושי ולשאלה לגבי ההתאמה לקרבי. רצוי יהיה לצרף חוות דעת מטפל התומכת בכשירותו הנפשית, או לחלופין סיום נטילת התרופה ותפקוד תקין.
לקיחת טיפול תרופתי לכשעצמה אינה אינדיקציה לפרופיל נפשי אלא המצוקה עצמה ומידת הפגיעה הפוטנציאלית בתפקוד הצבאי. אני מציעה לפנות לטיפול נפשי ולברר מהי המצוקה. ייתכן ולשיחות טיפוליות יהיה ערך מרפא בנושא שכזה.
טיפול נפשי , שיחתי או תרופתי, אינו לכשעצמו דבר הנתפס כשלילי על ידי המערכת הצבאית כלל ועיקר. כאשר יש טיפול תרופתי לפני הגיוס קרוב לוודאי שיזומן לראיון כדי להתרשם ממצבו הנפשי ומפוטנציאל התפקוד שלו. בפגישה זו יוערך הצורך בהתאמת נתונים מקלים וכן התאמתו לקרבי. לא נראה על פניו לפי התיאור כי יש חשש לעצם גיוסו.
יש צורך לברר את מקור ההפרעה שאתה מתאר- האם על רקע שימוש בסמים? סכיזופרניה? מה המצב כיום?
במידה ויוחלט כי לא יגוייס לצבא ישנה אפשרות שכדאי בהחלט לשקול והיא גיוס דרך "תורמים במדים"- מתנדבים לצבא אבל משרתים על מדים וישנם תפקידים רבים טובים וכן ליווי מקצועי לאורך השירות.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
