פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
את בהחלט עוסקת בעבודה חשובה.
הגיוס לצבא לכשעצמו הינו גורם דחק המעורר חרדה. כאשר מדובר בנער או נערה הסובלים מחרדה, הרי שהיערכות לגיוס אף מעצימה תחושות אלו ומקשה על ההסתגלות למערכת. הצבא מכיר במאפיין אנושי זה ולכן כבר בשלבי טרום הגיוס ישנם גורמי בריאות נפש המעריכים את פוטנציאל ההסתגלות של המיועד לשירות ביטחון. בידיהם האפשרות להתאים תנאי שירות מוקלים או להצמיד מעקב מקצועי על נערים ונערות שיזדקקו לכך.
אשר לך- כמטפלת פרטית את מחוייבת לשמור על סודיות רפואית ואין לך חובת דיווח למערכת הצבאית, אלא כאשר את מתרשמת ממצב של מסוכנות שעלול להיווצר (אובדנות למשל, פסיכופתולוגיה משמעותית). יחד עם זאת חשוב לי לומר כי העברת מידע לצבא אמורה לסייע לנער משום שזו הדרך של הצבא להכיר את הקשיים ולהיערך אליהם בעוד מועד. הסתרת מידע של הנער מן המערכת הצבאית עלולה להקשות על ההסתגלות ולהוביל להמתנה ארוכה עד לבדיקת קב"ן.
המלצתי היא לנהל את השיח עם הנער/ה כחלק מהטיפול עצמו. להיערך ביחד לגיוס, לחשוב ביחד (אולי עם ההורים) מה לכתוב ואיך.
חשוב שפניתם לטיפול ללא קשר לשירות הצבאי.
אשר לפגישה עם הקב"ן- יש באפשרותכם לבקש ולהיות נוכחים בבדיקה, אם כי אני מניחה שאת רובה לפחות יקיים הקב"ן עם בנכם בלבד.
במידה ויש לו מוטיבציה חיובית לשירות- חשוב לציין את זה בבדיקה. זהו גורם משמעותי כחלק מהליך ההערכה של גורם בריאות הנפש.
ייתכן שיקבל הקלות בתנאי השירות שלו בעקבות בדיקתו זו.
שירות קרבי - (שלמה גרצמן)
הייתי מאושפז בעבר בגלל נטיות אובדניות, התאשפזתי 3 פעמים לתקופה של כ שבועיים כל פעם וגם בהפרש של שבועיים.
אני לא רציתי להתאשפז בזמנו, אבל בכל זאת אשפזו אותי והמצב שלי החמיר ולכן זה התדרדר ל3 אשפוזים.
כיום אני בפנימיה פוסט אשפוזית על צו בית משפט, המצב שלי היום מעולה מתמיד, אני יותר מעורה בחברה, בעל ביטחון עצמי הרבה יותר גבוה, למדתי לעבוד עם אנשים, והכי חשוב, הנטיה שהייתה לי נעלמה כליל.
הייתי בצו ראשון והכל עבר די חלק, רק את המבחנים לא הספקתי כי לא היו הטפסים המתאימים.
בסה''כ אני מרוצה, פרופיל 82 (פלטפוס), במבחן עברית טיפה נלחצתי ולא נתתי את כל כולי.
הריאיון גם בסדר, ניסיתי להסביר כמה שיותר טוב מה עבר עליי המשך השנים.
הרצון שלי זה להתגייס לשירות קרבי, אני רוצה להיות לוחם, אבל החשש שלי הוא שהצבא ימנע ממני זאת בגלל היסטוריית האשפוזים.
אשמח אם תוכלי לשפוך קצת אור על הנושא.
תודה.
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
אשפוז בפני עצמו איננו מספק כדי לשפוך אור על המצב הנפשי והחלטות לגבי המשך השירות.
חשוב לפעול בשקיפות. לא להסתיר מהמערכת הצבאית את המורכבות שהייתה בעבר. יחד עם זאת, במקביל חשוב גם להציג את המוטיבציה לשירות והתובנה שלך לגבי התהליך הטיפולי שעברת.
לא בהכרח. אבל הטיפול מופיע בתיק הרפואי והרופא עונה על שאלון של המועמד לגיוס ובכלל זה אם הנער היה או נמצא בטיפול נפשי. עצם קיומו של טיפול לא אומר פגיעה בפרופיל הנפשי אלא הבעייה ממנה סובל הנער וחומרתה.
אני מבינה את המתח בו את שרויה סביב השירות הצבאי והפרופיל. גורמי בריאות הנפש בצבא הינם אנשי מקצוע שרואים את טובת החייל ובראי של הסתגלות למערכת הצבאית. חשוב לכן לציין את המוטיבציה שלך לשירות ואת מקומך כיום בחיים מבחינה חברתית ותפקודית.
לגבי הזמנים הרי שמדובר במערכת גדולה ובירוקרטית ואלייך להמתין בסבלנות...
תודה רבה על הבעת ההערכה.. האחרונות במחווה אלון מיועדת לחיילים עם קשיי הסתגלות וקשיים נפשיים אחרים על מנת להקל עליהם את הכניבה למערכת הצבאית. חשיבה זו מוכיחה את עצמה היעילה שנים רבות. המפקדים והמפקדות במסלול זה עוברים הכשרה ייחודית המעניקה להם כלים לסייע לחייליהם בקשיים. תכני החובה הנמלמדים ומתורגלים הינם זהים לאלו שבטירונות הרגילה. ייתכן שתאריך הגיוס ישתנה בהתאם לתאריך האחרונות במחווה אלון. בהצלחה
המחשבה העומדת בבסיס ההחלטה לגייסו לטירונות מותאמת הינה להקל על בנך את ההסתגלות למערכת הצבאית. מהלך זה פעמים רבות מוכיח את עצמו בצורה חיובית מאד משום שהכניסה למערכת הצבאית הגדולה והמסובכת יכולה להיות קשה מאד. אני מציעה לך לחזק את ההחלטה מול עצמך ומול בנך. לתת צ'אנס לכיוון זה. בכל מקרה מדובר במספר שבועות והטירונות מסתיימת ומתחילים השירות. בנך יזכה לליווי תומך בהמשך השירות במידה ויהיה בכך צורך.
נתוני קבלה להכשרות צבאיות כאלו ואחרות הנם סודיים פנימיים של הצבא.
שינוי שיבוץ בצבא עקב אי השתלבות ורקע של קהס - (אנונימי)
שלום, הינני משרת בצבא זמן מועט יחסית, אם כי עד עכשיו עברתי הרבה ממסגרת למסגרת (במסגרת הכוונה ל:תפקיד/מסלול/סוג טירונות/תקופת המתנה). הינני בעל רקע של קשיי הסתגלות למערכת הצבאית, כרגע בעל קה"ס 42.
האם לעובדה שהינני בעל רקע של קשיי הסתגלות אך מצד שני ללא בעיות משמעת וכו' ומשקיע ניסיונות ומאמצים רבים כדי להשתלב במערכת, פחות או יותר ללא הצלחה, ישנה אפשרות להשפיע בקבלת החלטה בדבר העברת שיבוץ?,
בנוסף, האם לגורם ברה"ן כלשהו יש אפשרות להשפיע על סוג שיבוץ, כמו לקבוע שחייל מסוים צריך לבצע תפקיד במסגרת שקטה ללא הרבה אנשים יחד , במידה והינני בעל קשיים באינטראקציה בין אישית שאובחנו על ידי קבנים בעבר? , אודה לעזרה כלשהי בנושא במידת האפשר.
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
לעובדה שיש לך קה"ס 42 ישנה השפעה על שירותם הצבאי מבחינת תנאי השירות, היותך בתפקיד שאינו תפקיד לחימה ויציאות הביתה במהלך השבוע. פרט לכך הקב"ן יכול להמליץ על מה שנראה נכון עבורך אך ההחלטה היא בידי המפקדים שלך.
קביעת קב"א ודפ"ר הינו תהליך שלישותי ולא של בריאות הנפש של הצבא. בכל מקרה יש להמתין עד ליצירת קשר של גורמי בריאות הנפש. המערכת הצבאית הינה ככל מערכת גדולה- לתהליכים לוקח זמן ויש חלקים בירורקרטיים.
נראה שעשית דרך ארוכה ומשמעותית על מנת לתרום למדינה ואתה בשירות לאומי. לצבא ככל הנראה סיכוייך להתגייס נמוכים בשלב זה אחרי כל המתואר. והאמת היא שעשית את שלך ועליך להיות גאה בכך. אני מציעה שתיעזר בסל שיקום על מנת לבנות את המשך החיים כגון עבודה לימודים ועוד
את עושה הרבה מאמצים כדי לעזור לבן שלך. אבל בסופו של דבר הוא זה שיכול לקבל את העזרה רק אם הוא מוכן לעזור לעצמו. נסי לדבר איתו ולברר את המצוקה. איך הוא חושב לצאת מהמצב?. תני לו להבין שאת תומכת בו ונמצאת בשבילו. אם המצוקה נראית לך עם רמה של סכנה לפגיעה בעצמו את יכולה לדבר עם קצין העיר ולדווח על חייל במצוקה
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.