פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
קשה לענות במדוייק לשאלתכם. הצבא בעיקרון אמור להיות מדווח על מצב נפשי של מיועד לשירות ביטחון. השאלה היא איך להציג את המידע ומה כיום מצבו הנפשי. ממליצה להתלבט עם הפסיכיאטרית שלו או גורם טיפולי אחר וכמובן להבין ממנו את עמדתו כלפי השירות.
מדברייך ניכר שאת במצוקה גדולה מהשירות של בנך. אני מציעה שבמקביל אליו תבדקי מה יכול לסייע לך להתמודד טוב יותר. לגבי בנך הרי שהצבא עוסק במשימות בטחוניות של שמירה וכיו"ב גם על ידי מי שאינם חיילים קרביים. תפקיד הקב"ן הוא אכן לסייע לחיילים להתמודד עם פחדים וקשיים העולים במהלך השירות. נתון קשיי הסתגלות שקיבל בנך מכתיב שלא יהיה חייל קרבי או שייצא הביתה במהלך השבוע.
האם קיבלת תור או שזה עדיין בטיפול המפקד שלך? זו הדרך המקובלת להגיע לקבן אני מציעה להמתין לקבלת תור. אפשר גם לפנות למפקד בכיר יותר אם פנייתך אינה נענית.
ההתלבטות שלך מובנת לי. את רוצה לשרת בצבא ולא לוותר לעצמך, אך עם זאת גם חוששת מפני האתגר והקשיים שעלולים לעלות..
בולימיה לכשעצמה הינה הפרעת אכילה אשר יכולה לנוע ברמת החומרה מביטויים קלים ועד למחלה של ממש הפוגעת בבריאות ובתפקוד. ישנם חיילים עם הפרעת אכילה זו המשרתים בצבא. ישנה אפשרות לקבל טיפול נפשי במהלך השירות במסגרת הצבאית (אם כי אין מומחיות מוגדרת לעניין זה בצבא). לדעתי כדאי לך להתייעץ עם גורם טיפולי ועם סביבתך הקרובה ובכל מקרה על פניו את אמורה לשתף את הצבא בטיפול שלך.
נושא הגנטיקה של מחלות הנפש הוא מורכב ומעלה דילמות מהותיות- האם יש לנו דרך לדעת על הסיכון הספציפי של בן משפחה לחלות במחלה ?עד כמה להימנע מאירועי סטרס בחיים על מנת לנסות ולמנוע והאם זה באמת אפשרי?
חשוב להבין לדעתי מה עמדת הילד שלכם כלפי השירות הצבאי, האם הוא מעוניין בשירות קרבי כן או לא? מה מצב הנפש שלו? כיצד התמודד עד היום עם אירועי דחק?
איני מכירה פסילה של חייל מקרבי בשל גנטיקה פסיכיאטרית במשפחה (באופן דומה הצבא גם לא ימנע מנער שמעוניין בגיוס קרבי כדי לא לפסול אותו על הסף). יחד עם זאת, אם הדאגה שלכם רבה ומשותפת ניתן לפנות ללשכ"ג ולבקש להיבדק על ידי גורם ברה"ן.
החשש שלך מפגיעה בשירות הצבאי של הילדה בעקבות דיווח הינו בהחלט מובן ולגיטימי, יחד עם זאת ניכר חשש גם סביב האפשרות שלא לדווח ולהסתכן בהרעה במצב הנפשי. הצבא מבקש להכיר את הקשיים הנפשיים של המיועדים לשירות על מנת לסייע להם להסתגל בצורה טובה למערכת. נכון הדבר שגם למערכת יש אינטרס לזהות קשיים אלו לשם תפקודה המיטבי. בסופו של דבר אני חושבת שנכון לדווח לצבא כשמדובר בקשיים ובטיפולים התרופתיים המצויינים . יש משקל לאופן בו מציגים את הדברים (חוות דעת רופא מטפל התומכת בתפקוד תקין יכולה לסייע למשל) וכמו כן יש משקל רב למוטיבציה שלה לשירות.
קשה לנבא מה תהיה התרשמות הבודק מבנך ואילו המלצות יינתנו לצבא בנוגע לשיבוצו. ההגדרות של דכאון וחרדה לכשעצמן אינן קובעות אלא מידתן, עוצמתן, הפגיעה בתפקוד והמוטיבציה של החייל לשירות. כמו כן האם ישנה מידה של אובדנות או סכנה לפגיעה עצמית. ממליצה לצרף חוות דעת או חומר אחר רלבנטי עימו יגיע לבדיקה.
איני יודעת לענות על שאלה זו משום שמדובר בסעיפי פטור רפואי ולא בבעיה נפשית .
אתה פונה לכתובות הנכונות. נסה לפנות שוב ולדבר על החרפה במצוקה. יש אפשרות לפנות לגורם פיקודי בכיר יותר.
ראשית כל את לא "מקרה" אלא בחורה צעירה שמתמודדת עם קשיים.. כך גם אני מקווה שתרגישי בפגישה עם הקב"ן.
שנית, קשה לי לדעת מראש ומבלי להכירך מה תהיה ההתייחסות אלייך. ברור שצריך להעריך ולחשוב ביחד מהי מידת התאמתך לשירות צבאי ובאיזה אופן. לגורמי בריאות הנפש בצבא ישנם כלים ודרכים רבות להקל לסייע וללוות אותך בתהליך השירות הצבאי. לכי לפגישה ונסי להבין כיצד ניתן לסייע לך.
הבעיה ממנה אתה סובל יכולה להיות מעמסה גדולה במהלך שירות צבאי ובייחוד בבסיס סגור. לצד הצורך לפנות לקב"ן ולבקש לעבור ליומיות אציע גם כי תשקול טיפול נפשי ממוקד הבעיה על מנת שתוכל לחוש טוב יותר גם בהמשך חייך.
אני נוטה להציע כי תמתינו עם הדיווח לצבא שכן זהו זמן רב ומצבה בהחלט יכול להשתפר בצורה ניכרת. אם תחול החמרה אולי לא כדאי יהיה להמתין ובכל מקרה לקחת בחשבון שההערכה הנפשית שתיעשה בצבא תכלול בדיקה של יכולתה לבצע את התפקיד מבחינה מנטלי
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
