פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
ישנו הליך של העלאת פרופיל רפואי. זה תלוי בגורמים שונים כגון אבחנה שבגינה הורד הפרופיל, המצב הנפשי כיום. מדובר בתהליך הכולל הערכה פסיכיאטרית נוספת, המלצה ממפקד בכיר המתאר תפקוד טוב של החייל וגם משימת אבטחה.
העצה הטובה ביותר שיש לי לתת היא להגיע לבקו"ם ולבקש סיוע גורמי ברהן. אם יוגדר כעריק יצטרך להסגיר עצמו למעצר ולכן עדיף לסיים זאת בהקדם האפשרי.
אפשרות השירות הלאומי נפתחת כאשר נקבע שאין לחייל יכולת לשרת בצבא. על כן קודם כל יש לנהל הליך של הערכה מול גורמי בריאות הנפש של הצבא, ולאחר קביעה של אי התאמה/שחרור על פרופיל נפשי ניתן לפנות לשירות לאומי ולבקש להצטרף.
ההחלטה שבנכם לא ישרת בקרבי אינה מבטאת בהכרח כי לא יתקבל ליחידות סודיות או שהדבר יפגע בפרופיל הנפשי שלו. ישנה אפשרות להתאים לו קה"ס (קשיי הסתגלות) שמכוון רק לנושא השירות בקרבי ולא אמור להשפיע על רשימת התפקידים שיותאמו לו (פרט לקרבי כמובן)
פגישה חד פעמית עם פסיכולוג אשר אין מאחוריה בעיות נפשיות כלשהן אינה אמורה לפגוע במיונים לתפקיד כזה או אחר. ישנם תפקידים בכירים ומסווגים בצבא שאין מניעה להתקבל אליהם בשל קבלת טיפול נפשי. מה שקובע הינו המצב הנפשי וקיומה של בעיה או הפרעה. אם וכאשר תדרש להיבדק אני מציעה להבהיר את העניין מול גורם בריאות הנפש ולהדגיש את תקינות מצבה הנוכחי.
קלסטרופוביה הינה סוג של הפרעת חרדה שמשמעה פחד ממקומות סגורים. למה הכוונה רמה בינונית? איזו השלכה יש לכך על התפקוד שלו? האם יכול להיות לבד בחדר? על פי מידת הפגיעה בתפקוד ייתכן וייקבע פרופיל נפשי.
יש לפנות למפקדיו של החייל ולדווח כי נמצא במצוקה חריפה. ניתן גם לפנות למדור הקליני בתה"ש ולבקש בדיקה חוזרת לזו של הקב"ן.
קה"ס 40 משמעותו שהמל"שב לא ישובץ כלוחם ביחידה קרבית. אין הדבר פוסל מעתודה.
חשוב לומר כי ניתן להוריד/לבטל קה"ס במהלך השירות הצבאי תחת תפקוד תקין ויציב במסגרת זו ועם המלצות מפקדים.
אין הכרח שתהיה השפעה של הטיפול הנפשי על הגיוס שלך. חשוב ביותר שאת פונה לטיפול על מנת לברר את שעומד מאחורי הפגיעה העצמית ולסייע לך להעלות את התחושות שלך כלפי עצמך. זאת ועוד אציע כי ייתכן וכדאי להיות בליווי כלשהו של גורם טיפולי (צבאי או אזרחי) בכניסה למערכת הצבאית כדי לוודא שאת מסתגלת באופן מיטבי.
שאלתך זו קשורה לנושאים של פרופיל רפואי ולא סוגיה נפשית. איני יכולה לענות לך על כך.
לא בטוחה שהבנתי על איזה רישום מדובר לכן אענה באופן כללי. אם חייל מקבל טיפול פרטי באזרחות הרי שקשר זה אמור להיות מדווח לגורמי בריאות הנפש בצבא כחלק מאחריותו הרפואית של הצבא לחייליו. כמו כן אם יש ועדה רפואית המתקיימת בצבא היא חייבת להיות רשומה בתיק החיילת. חשוב לציין כי החומר סודי רפואי ואין למפקדים או לגורמי שלישות ואחרים גישה אליו.
הדילמה שאתה מעלה שותפה להורים רבים לחיילים. עד כמה להתעקש עם הילד שישרת בצבא ו"יהיה כמו כולם/ימלא חובתו..." ומתי להרפות מהלחץ ולתמוך בשחרור. כמובן שאין לכך תשובה מסומנת ברורה...הדילמה נעשית מבלבלת עוד יותר בקונטקסט החברתי והדורי של ימינו...
אולי הדבר הכי משמעותי שניתן לעשות הוא לנהל שיח פתוח עם הילד שלכם ולהבין מהם הקשיים עימם הוא מתמודד ומהם הפחדים הסובבים אותו סביב השירות. יש להבין כי אם עד כה הוא סובל מחרדות ומקשיים חברתיים הרי אך טבעי להניח כי המחשבה על הגיוס מעצימה עוד יותר את הקיים.
לעיתים בשיח פתוח מסוג זה שאני מציעה מאפשר להורים להסביר לילדיהם כי ההתמודדות בחיים קיימת גם ללא קשר לשירות הצבאי והאתגרים רבים. או אז ניתן להציע לפנות לטיפול או לגורם מקצועי שיוכל לסייע לקבל כלים להתמודדות ולהיערך לקראת השירות הצבאי ובכלל.
בכל מקרה אני מציעה לשמור על קשר עם הילד, להימנע ממאבקי כוח שיעילותם פחותה בדרך כלל. אגב, מותר לנו כהורים להביע עמדה שונה מזו של ילדינו אך זו צריכה להיות מנומקת ותוך כדי תהליך של תקשורת.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
