שאלו את עצמכם מה נכון לכם. אם בשלב כלשהו זה מרגיש לכם מוזר, אז הפסיקו להתקלח עם הילד. בגיל 3 או 4 אין להחלטה כזו או אחרת שתקחו איזושהי משמעות. אבל חוסר החלטיות ומבוכה, מועברים לילד במסרים הלא מילוליים ויכולים דוקא להיות אלו שמעצבים את דעתם בנושא האינטימיות
הורים רבים מתלבטים בשאלה מתי נכון להפסיק להתקלח עם הילד שלי והאם התשובה משתנה בין ילד/ ילדה ואב או אם?
למשפחות שונות יש תשובות שונות וכמו בכל שאלה של חינוך, התשובה הראשונה היא קודם כל לחשוב על זה. ברור שכדאי לקרוא, לברר, אולי להתיעץ. הכל יכול לסייע. אבל בכל מקרה לפחות חייבים להשקיע מחשבה ושיחה בנושאים כאלו ולא להיות מובלים ארעית לתוך החלטות שיש בהן מסר כה משמעותי לילדים ולתפיסות העולם שלהם. צריך לחשוב על זה, לדבר על זה בין ההורים ולהגיע להחלטה משותפת אשר שיניכם מבינים את המניעים להחלטה זו.
לכל משפחה יש גבולות שונים בתחומים רבים ולכן גם פה מעבר לגבולות האדומים שמגדירים חוקי גילוי העריות יש טווח מאוד רחב של החלטה. יש משפחות בהן נהוג להסתובב בבית בתחתונים (גברים) ותחתונים וחולצה (נשים) בעוד במשפחות אחרות לא יוצאים מהחדר האישי או מחדר האמבט ללא לבוש מלא. מן הסתם חוקים אלו קשורים מאוד להחלטה הקשורה לגבולות האינטימיים.
שאלו את עצמכם מה נכון לכם. אם בשלב כלשהו זה מרגיש לכם מוזר, אז הפסיקו להתקלח עם הילד. בגיל 3 או 4 אין להחלטה כזו או אחרת שתקחו איזושהי משמעות. אבל חוסר החלטיות ומבוכה, מועברים לילד במסרים הלא מילוליים ויכולים דוקא להיות אלו שמעצבים את דעתם
בנושא האינטימיות. סודות או חוסר יכולת של ההורים לענות תשובה ברורה ומובנת, גורמים לדחק ולחרדה אצל ילדים ולכן ברגע שאתם מובכים, כנראה שזה כבר לא מתאים.
ההחלטה קשורה גם מאוד בילד עצמו. יש ילדים שמגיל מאוד צעיר מאוד עסוקים באיברים האינטימיים שלהם ושל הזולת, נהנים מלגעת באיבריהם האינטימיים ומלאים בשאלות בנושא. אם ילד בן חמש מתקלח עם אביו ורוצה לגעת באיבר מינו של אביו, כדאי להסביר לו מה משמעה של פרטיות וכדוגמה אישית להסביר לו שחלק משמירה על פרטיות היא מקלחת לבד ולא במשותף. ילדים אחרים יכולים עד גיל 6 או שבע אפילו לא להתעניין, לא לאונן, ולא לשאול שאלות ועבורם אין מבוכה במצבי העירום עם ההורים. מן הסתם עם ילדים אלו אפשר יהיה, אם כל הצדדים מרגישים טוב עם זה, למשוך עוד קצת את המקלחות המשותפות.
אחד השיקולים הנוספים שצריך להנחות הורים בהחלטה לגבי מקלחות משותפות עם ילדיהם הוא המסר החברתי שאנחנו רוצים ללמד את ילדינו במובן של כיצד ישמרו על עצמם מחוץ לבית המגן והשומר. חשוב לעשות הפרדה בין הצורך שלנו להמשיך לחוש קרובים לילדינו, הקושי שלנו להפרד מהשלב של הילדות המוקדמת לבין הצורך שלהם בהפרדות, נפרדות והתבגרות. אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו מה הולם ומה אינו מתאים, מתי לומר "לא" ומתי משהו לא מתאים וצריך לספר להורים כשמשהו לא מרגיש בנוח. אם אתם מרגישים לא בנוח לגמרי ובכל זאת מתקלחים עם הילד הוא לומד מכם לדחוק הצידה תחושת אי נוחות זו וחבל. זו בדיוק התחושה שתשמור עליו בחוץ. מצד שני, אם נסביר לילד למי מותר לגעת, איך ואיפה, היכן ומול מי מתאים להתפשט, וגם נזכור לחזור על זה כי ככל שהם גדלים גבולות אלו משתנים, הם יפנימו את השינוי, את תהליך ההתבגרות, וידעו שכשמשהו מרגיש להם לא נכון או לא נעים, גם אם זה להתקלח אצל חבר ולאו דוקא בכווונה רעה של מישהו, הם ידעו לומר לא וידעו להמנע ממצבים מביכים.