הפחד שהילד שלנו ידרדר למקומות האלו ושאנחנו נהיה האחרונים לשים לב ולדעת הוא בלתי נסבל אך עם זאת לא רחוק מהמציאות בחלק מהמקרים. חשוב להבין את גורמי הסיכון של גיל ההתבגרות ואת מאפייניו בכדי להתחקות אחר התהליכים שמביאים ילדים טובים, "מבית טוב", לסכן את חייהם ואת עתידם.
גיל ההתבגרות-מהו?
גיל ההתבגרות מהווה תקופה מורכבת, מאתגרת ומרובת שינויים בחייו של הילד המגיע לגיל זה. זו תקופה של מעברים- מעבר בין ילדות לבגרות, מעבר בין תלות לעצמאות, מעבר בין מעורבות לנפרדות. תקופה זו מאלצת את המתבגר להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים, עם שינויים בציפיות ובדרישות של הסביבה מהם וכן שינויים בציפיות שלהם מעצמם. הם מתמודדים עם שאלות הנוגעות לעתידם – מבחירת מגמה בתיכון ודרך שאלת הגיוס לצה"ל ובמקביל לכל אלו, אם לא מספיק, עליהם להתמודד גם עם לחצים חברתיים רבים.
חלק מהמתבגרים עוברים את גיל ההתבגרות בשלום יחסי, בדרך כלל הודות לכוחות פנימיים, כוחות אגו בשלים, מיומנויות חברתיות טובות, וסביבה תומכת המאפשרת מרחב ואמון מצד אחד אך גם מציבה גבוללות ברורים ומנחילה ערכים העוזרים למתבגר להתמצא בתוך המעבר החדש. כך הם נכנסים לגיל ההתבגרות מחוזקים יותר.
אך ישנם לא מעט מתבגרים אשר תקופה זו מהווה עבורם אתגר ואף גורם סיכון. מאחר וגיל זה מאופיין בסקרנות רבה ובנטיה לקחת סיכונים, בדיקת גבולות הן עצמית והן של ההורים, מלווה תקופה זו אצל רבים מהמתבגרים במידה זו או אחרת של מרדנות. מרדנות בסביבה, במוסכמות וכמובן מרדנות בהורים. בגיל זה מרבים המתבגרים לבדוק את הגבולות מחדש ולנסות ולמתוח את הגבולות הקיימים, לעיתים אף באופן קיצוני.
בשנים האחרונות בפרסומים של הרשות למלחמה בסמים, אנו עדים למגמה של עליה בשימוש בחומרים פסיכואקטבים בקרב בני נוער. אנו גם עדים לעליה בשימוש באלכוהול יחד עם ירידה בגיל תחילת צריכת האלכוהול. ישנם מספר הסברים המובילים בני נוער לשימוש בסמים ואלכוהול.
גורמים לשימוש:
חלק מבני הנוער מגיע לשימוש בסמים או באלכוהול מתוך סקרנות. סקרנות איך זה ירגיש, על מה מדובר ועל מה כל הרעש וכן סקרנות לבדוק מה יקרה כאשר יעשו את הדבר האסור הזה.
גורם נוסף הדוחף מתבגרים להתנסויות אסורות עם סמים ואלכוהול הוא הרצון לעונג.
ישנם אחרים שמגיעים לשימוש מתוך רצון להיות חלק מקבוצה, להרגיש שייך, להרשים את קבוצת השווים ולפעמים אפילו רק כדי לקבל אישור חברתי ולא להיות דחויים. הרצון לשייכות חברתית חזק ואף מערער אצל חלק מהמתבגרים את שיקול הדעת וסדרי העדיפויות ודוחק פעמים רבות הצידה את הרצון לרצות, להצליח ולהשיג מטרות אישיות שאינן עולות בקנה אחד עם האופנות החברתיות וציפיות הקבוצה.
גורמי סיכון
מעבר לגורמי השימוש שיכולים להוות טריגר עבור כל מתבגר קיימים מתבגרים הנמצאים בקבוצת סיכון המעלה את סיכויים לצרוך חומרים אסורים. בינהם מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז, מאחר ואחד המאפיינים המרכזיים של הפרעה זו היא התנהגות אימפולסיבית, מהווה ההפרעה גורם המאיץ את ההתנהגות המסוכנת. בנוסף, מתבגרים בעלי קשיים נפשיים כמו הפרעות חרדה (חרדה חברתית, חרדת מבחנים, חרדה כללית או ספציפית), הפרעות במצב הרוח כמו דיכאון על סוגיו, הפרעות אישיות, זהות וקשיים חברתיים ומשפחתיים נמצאים גם הם בסיכון. מתבגרים הסובלים מאחת ההפרעות שצוינו לעיל משתמשים בסם כתרופה עצמית, תרופה שמאפשרת להם כביכול חיים שקטים ומאורגנים יותר עם פחות חרדות ודיכאון, עם הרגשת ביטחון, פחות עכבות חברתיות ותחושת שייכות, גם אם כוזבת.
כמו כן, מתבגרים בעלי היסטוריה משפחתית של התמכרות, נמצאים גם הם בסיכון להגיע לידי שימוש בסמים ואלכוהול בגיל ההתבגרות.
עבור מתבגרים וצעירים אלו, הסמים נותנים מענה שלא מתאפשר עבורם בדרך הטבעית והנורמטיבית.
לרוב הצעירים לא משתפים את הסביבה או את המשפחה בתלות שנוצרה בסם או באלכוהול. לפיכך ישנה חשיבות רבה לאופן הטיפול.
טיפול:
בטיפול נכון על המטפל להעניק למתבגר תחושה של ביטחון, שלא שופטים או מאשימים אותו במצב כמו גם תחושה של הקשבה וקבלה.
הטיפול במתבגר עצמו בלבד איננו מספיק וישנו צורך לשלב גם טיפול במשפחה כגורם תומך ושומר.
בככדי לאתר מתבגרים הנמצאים במשבר חשוב לשים לב למספר פרמטרים:
תפקוד של המתבגר בבית- כמו הסתגרות ממושכת, מצבי רוח משתנים, ירידה בביטחון העצמי, העלמות של רכוש או כספים מהבית, התנהגות חשאית ומתגוננת.
מצב גופני- ירידה או עליה במשקל, הפרעות אכילה, הופעה חיצונית חריגה, עיניים אדומות.
תפקוד לימודי - שינויים בהישגים הלימודיים, חוסר ריכוז, בעיות בזיכרון, העדרויות לא מוצדקות מהלימודים.
על ההורים האחריות לעקוב אחר שינויים אלו אצל המתבגר ולעשות כל מאמץ לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם ילדם.
וינר שרי
מטפלת זוגית ומשפחתית מגשרת מדריכה מוסמכת
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוגית מומחית, מדריכה
מורשית לטיפול בהיפנוזה רפואית
התמחות: טיפול ומניעת PTSD, מצבי לחץ ומשבר, חרדה ופוביה, דכאון, אבל ואובדן, הדרכת הורים וצוותים, טיפול ברשת
אזור בארץ: בית יצחק, עמק חפר, איזור השרון, נתניה. קליניקה נוספת במודיעין
שפה: עברית, אנגלית
פסיכולוגית, מומחית ומנוסה בטיפול במצבי לחץ, משבר, טראומה וכל השלכותיהן, ביניהן PTSD, חרדה, דכאון והפרעות אכילה ושינה. התמחות מיו

פסיכותרפיסטית ב CBT ותרפיה באמנות
התמחות: סיוע בזמן משבר וליווי לשינוי, חרדה, OCD ,דכאון, פוביות, ויסות רגשי, מיינדפולנס וקשיים חברתיים ביל
אזור בארץ: מודיעין,רחובות
שפה: עברית
אני מתרכזת בקשר טיפולי ממוקד, קרוב ושוויוני, מכיל, אמפטי, סבלני, המקנה כלים לצמיחה וגדילה תוך קבלה וחוסר שיפוטיות. משלבת גם פגיש

מטפלת זוגית ממוקד רגש EFT
התמחות: טיפול זוגי ממוקד רגש, מומחית לטיפול מיודע טראומה, חרדה ופוביה,דיכאון, בעיות במיניות וזהות מינית, פוס
אזור בארץ: פרדס חנה / כרכור, חדרה, חריש ,בנימינה, קיסריה, גן שמואל
שפה: עברית
מטפלת רגשית .M.A בטיפול באומנויות. גישה פסיכו-דינאמית, EMDR ו-CBT. בעלת ניסיון רב בפגיעות מיניות, חרדות, דיכאון, פוסט טראומה, הורו
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
על הורים מסמסים וילדים מדוכאים צוות אתר על הספה
השימוש המוגבר של הורים בטלפונים הניידים שלהם מעלה שאלות מהותיות אודות השפעתו על ההתפתחות הרגשית של הילדים, רווחתם הנפשית ואופן ההיקשרות שלהם להורים.
רוצו על זה – מה הקשר בין פעילות גופנית להתמודדות עם לחץ וחרדה בבגרות הצעירה? רחלי שרון- גרטי
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
הדרכת הורים לגיל הרך צוות על הספה
כאשר הילדים גדלים מעט והופכים לפעוטות – הורים רבים נתקלים בקשיים שמעלים שאלות והתלבטויות בנושאים מהותיים יותר כמו התנהגות, יחסים חברתיים, מציאת המיקום בתוך המשפחה ועוד. זהו השלב בו הורים רבים מרגישים שהם זקוקים להכוונה ולסיוע ופונים להדרכת הורים לגיל הרך.
חרם חברתי צוות על הספה
תופעת החרם היא אחת התופעות הקשות הקשורות בבריונות בחברת הילדים. בריונות מוגדרת כאלימות מכוונת, חזרתית, המנצלת ומייצרת יחסי כוחות לא הוגנים בין הפוגע לבין הנפגע. ילדים הנפגעים מחרם עשויים לשאת בתוכם צלקות למשך שנים רבות