מה בין בני נוער, מריחואנה והתמכרות

מהי המריחואנה :

הסם הנפוץ ביותר בעולם והמשתייך למשפחת הקנביס, המריחואנה כוללת העלים המיובשים והפרחים של הצמח שאותם מעשנים בתוך סיגריה מגולגלת או באמצעות בקבוק המכונה "באנג". שמו של החומר הפסיכו - אקטיבי של הקנביס הוא Delta 9 THC והוא משנה את התודעה, מחשבה ורגשות אצל המעשן. רמת ריכוזו משפיע על חוזקו של הקנביס מה שתורם לכך שקיימים עשרות סוגים שונים בעולם המובדלים ברמת חוזק החומר הפעיל.

היסטוריה

את הקאנביס גידלו משחר ההיסטוריה בעיקר למטרת טקסים דתיים, מאוחר יותר בחלקים של אסיה ואפריקה הוא שימש כחומר משכר וכתרופה.

כיום הוא נפוץ מאוד במדינות המפותחות ובכל העולם בעיקר למטרת הנאה ובילוי חברתי. רמת הTHC כיום גבוהה יותר מלפני עשרים שנים. בשנות ה70 הריכוז הממוצע של THC הוערך בכ- 5% בערך. כיום, הריכוז יכול להגיע עד 20% בעיקר מעצם ההישענות הקידמה הטכנולוגית והחקלאית.

כיצד הקנאביס פועל על המוח

מספר דקות לאחר העישון, ה - THC חודר למוח, הוא נספג במהירות במוח אך גם מתרחק מהרקמות השומניות שבגוף כך שהוא משתחרר באיטיות לתוך מחזור הדם ולכן הוא עתיד להישאר בגוף כ-30 יום בממוצע.

הTHC נקשר לקולטן במוח וגורם הגורם לשינוי במצב הרוח, בתפיסה החושית והמוטורית, בלמידה , בזיכרון ותפקודים נוספים.

נזקים נפשיים של שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות

פגיעה בלמידה, בקשב ובריכוז נגרמת כתוצאה של ירידה ביכולות הקוגניטיביות מה שמסביר לעתים את התיפקוד הירוד בבית הספר.
"מעגל קסמים" נוצר כאשר העישון הופך לSELF MEDICATION (תרופה לכאב או לבעיה) כך שאין צורך ורצון אמיתי להתמודד עם בעיות, אלא להמשיך לעשן על מנת לא להרגיש.
השימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות יכול להוביל להתפתחות של דכאון וחרדה בגיל מבוגר יותר.
במחקר בהולנד שנעשה בשנת 2002 נמצא כי יש קשר בין עישון מריחואנה בגיל ההתבגרות לבין התפתחות סכיזופרניה בגיל מבוגר יותר.
פתח להתנסויות של סמים נוספים (במיוחד ב"תקופות יובש" של מריחואנה) כגון סמי מסיבות או סמי פיצוציות למיניהן.
לעתים זהו הSELF MEDICATION של בני נוער הסובלים מבעיות של "קשב וריכוז " שמסיבות כאלה ואחרות לא אובחנו או לא טופלו בתרופות.
לעתים מתפתחת פסיכוזה שבאה לידי ביטוי בשמיעת קולות ובראיה דימיונית.
כל אלה ועוד יוצרים את התלות בעישון כמענה למצוקות האמיתיות לחוויות המתסכלות שכל נער ונערה מתמודדים איתם בגיל ההתבגרות .

נזקים פיזיים בגיל ההתבגרות

ההתפתחות הפיזית - בגיל ההתבגרות גם האברים הפנימיים של הנער גדלים בצורה משמעותית, כך שעישון של חומרים יכול לפגום בהתפתחות התקינה של תאים במוח, רמת הטסטוסטרון יכולה להיות פחותה ואיתה נפגעים גם תאי הזרע.

סיבולת - כמו לחומרים אחרים הגוף מפתח סיבולת לקאנביס בעיקר בגלל ירידה ברמתו של הקולטן במוח מה שמצריך גידול בכמות החומר שמעשנים על מנת להגיע להרגשה זהה.

תאונות דרכים – כתוצאה מהאטה בתגובות המוטוריות של הגוף, שיפוט לקוי ופגיעה בקואורדינציה.

עישון ונזקיו – כמו עישון סיגריות, כתוצאה משאיפה גדולה יותר של טבק וחומרים אחרים עלולה ליצור בעיות נשימה.

התמכרות ותלות

מחקרים בעולם מראים כי קיימת התמכרות פסיכולוגית ופיזית לקנאביס (מריחואנה וחשיש). נמצא כי בין 9%-16% מהמעשנים יתמכרו לחומר הפעיל.

תלות – נבדקת על ידי מספר פרמטרים:
האם קיימים סימני גמילה פיזיים ונפשיים?
האם נוצרת סבילות של הגוף?
האם המעשן מוותר על צרכים אחרים בחייו על מנת לעשן?
האם מצליח לשלוט ברצון לעשן או להפסיק?
האם מגדיל את המינון /כמות של המריחואנה מדי פעם?
מה תדירות העישון, יומ- יומי, פעם בשבוע, רק בסופ"ש או אחת לתקופה ארוכה יותר?
כמות הכסף שהמעשן מוציא על הקאנביס.


תסמיני גמילה

הגמילה מעישון מריחואנה יכולה להתארך עד כשלושה חודשים מיום ההפסקה.

לרוב אם נוצרה תלות יתכנו תסמיני גמילה נפשיים בעיקר כמו תוקפנות ורגזנות, חרדות ופחדים, מחשבות אובססיביות, חזרה כפייתית על פעילויות הקשורות לעישון ולטקסי ההכנה של הקנביס. הצפה רגשית פתאומית היות ואינו יכול לברוח שוב מהמציאות ע"י עישון.

ובנוסף, תסמיני גמילה פיזיים כמו נדודי שינה ורעידות. הסיבה שלא נמצאו יותר תסמיני גמילה פיזיים היא שהקנביס משתחרר באיטיות מרקמות השומן בגוף כך שה"קריז" הפיזי לא מורגש.

הסיבה לכך היא שאותם מנגנונים בגוף המופעלים בגמילה מסמים אחרים מופעלים גם במקרה הזה.

מדוע בני נוער מתנסים בעישון מריחואנה:
לחץ חברתי - אחד הגורמים החשובים והמובילים בצורך להתנסות בעישון מריחואנה.
עישון מריחואנה נתפס כעישון של "סמים קלים", לא ממכרים ועם מעט נזקים, לתפיסתם אלכוהול שהוא מותר בחוק יותר מזיק ולכן אין בעיה לעשן.
סקרנות – רצון וצורך להתנסות בדברים חדשים, מסוכנים וקיצוניים.
בגלל שקל יותר כיום להשיג מריחואנה, העישון נתפס כמעט כמו עישון סיגריה ולא כמו שימוש בסמים (הם לא תופסים עצמם כמשתמשי סמים אלא "מעשנים" / "סטלנים").
הנוער אינו רואה בעישון מריחואנה בעיה מסויימת אלא פתרון לבעיות שלו ולכן כל ניסיון של מבוגר "לקחת " לו את הפתרון יגרום לו להמשיך לעשן.
מסע ההפחדה על הנזקים שבעישון רק מחזק את רצונו לעשן, מתוקף רצונו למרוד בגיל ההתבגרות הוא הופך את כל נושא הסמים למרד נגד הממסד, ההורים ומערכת החינוך.
הנוער מאמין שזה רק עניין של זמן עד שהמריחואנה תהיה חוקית בארץ, הוא נשען על דוגמאות ומהעולם ועל מפלגת "עלה ירוק".
עישון מריחואנה אינה ממכרת לתפיסתו והוא יכול להפסיק ברגע שיחפוץ.
דפוס התקשורת כיום בין בני נוער נשען על אלכוהול נרגילות וסמים, הוא מפתח את הקשרים החברתיים על בסיס זה.


מניסיוני, בני נוער בדרך כלל אינם מגיעים לטיפול ביוזמתם, הגורמים שמפנים אותם יכולים להיות בתי הספר, ההורים או שירות המבחן במקרים הקיצוניים. ולכן, יש צורך בשלבים הראשונים לנסות לגייס אותם לתהליך הטיפול ולעזור להם להתמיד בפגישות. הטיפול בבני נוער המעשנים סמים "קלים" אינו בהכרח ארוך אך הוא כולל בין השאר את ההבנה לסיבות לעישון, התמודדות עם הקשיים שבהפסקה, מציאת תחליפים לסגנון החיים, עזרה במציאת הכוונה לימודית , שינוי סביבת החברים שמשפיע לעתים על המעשן, גיוס המשפחה וההורים ועוד.

לעתים הגמילה מהעישון היא הדרגתית ואינה מתבצעת בבת אחת ובמקרים מסוימים יש צורך בליווי למרכז גמילה או קהילה טיפולית.

סימני אזהרה להורים

שינויים במצבי רוח – רגזנות התפרצויות זעם ותוקפנות
עייפות, אדישות ואבדן אנרגיה.
בזבוז סכומי כסף גדולים, ו"הלוואות" מחברים ומבני משפחה.
חברים חדשים לא מוכרים ו"סודיים" תוך בילוי זמן רב מהרגיל מחוץ לבית והתרחקות מהמשפחה.
שינויים בדפוסי הנוכחות בבית הספר וירידה ברמת ההישגים
קיצוניות באכילה - אכילה מופרזת או אבדן תיאבון, תשוקה עזה לממתקים.
עיניים אדומות ושימוש בטיפות להרגעת גירוי בעיניים
שימוש בקטורת בחדר, באפטרשייב או בבושם על מנת להסוות את ריח העישון.
קישוט החדר בפוסטרים או מסרים אחרים הקשורים לסמים.
שימוש במוצרי שאיפה כמו ספריי לשיער, דבק, לק ובאביזרים שונים הקשורים לסמים כמו "בנגים", מציתים, ניירות כסף או נייר מגולגל.


ובנימה אישית:

שנים של טיפול בבני נוער ובמשתמשים בוגרים בכל סוגי הסמים הביאו אותי להאמין ביכולתו של כל אדם (על אף הקשיים שבהם הוא נמצא) להצליח להתמודד עם ההתמכרות או עם עישון אינטנסיבי. חשוב לציין כי ישנם בני נוער שההתנסות בעישון סמים "קלים" בגיל ההתבגרות הינה אפיזודה חולפת בחייהם ואינה בהכרח תוביל לאורח חיים של בוגר מעשן או משתמש קבוע בסמים או אפילו להתנסות בסמים קשים יותר. במקרים בהם קיים קושי להפסיק לעשן לאורך זמן וניכר כי השימוש מפריע להמשך חיים תקינים של לימודים או עבודה סדירה ישנה חשיבות בעיניי לבדוק את הסיבות והגורמים לעישון סמים ולעזור לנער להמשיך ולעבור את גיל ההתבגרות בשלום.