אמא אפשר לא לצחצח היום?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

כמה פעמים בשבוע הילדה שלכן מבקשת שתוותרו לה על צחצוח השיניים? ובמקרה הפחות נעים, מסרבת בכל תוקף ואפילו נרדמת ("בכאילו") על הספה בסלון. הכל על מנת שלא לצחצח?

כמה פעמים בשבוע אתם מנהלים ויכוח עם ילדיכם על צחצוח השיניים ודיאלוג עם עצמכם כמה להיאבק ומתי לוותר?

אז האם מותר לוותר קצת? כמה לריב? איך לסיים את המאבק הנצחי? ובכלל מתי מתחילים לצחצח?

שאלות רבות מעסיקות הורים רבים בכל הנוגע לצחצוח השיניים. אז נתחיל מהתחלה.

רופאי השיניים ממליצים להתחיל לצחצח כבר בשן הראשונה. אפשר להבין את ההיגיון וכמובן שמאמר זה לא בא לחלוק על המלצה מקצועית הזו. יחד עם זאת, צחצוח שיניים לתינוק לעיתים בן חצי שנה - זה לא תמיד קורה...

בסופו של דבר- צחצוח שיניים הוא עניין של הרגל. כמו שלא תשקלו אפילו לוותר על הקפדה עם ילדכם בכל הנוגע להגיינה בשירותים- כי זה יוצר ריח לא נעים, כי זה לא בריא, כי זה לא היגייני.... כל הסיבות תקפות גם לצחצוח השיניים. ככל שתתחילו מוקדם וככל שתקפידו להיות עקביים- מהר יותר יבינו הילדים כי זה הכרח ולא חלון הזדמנויות למאבקי כוח מול ההורים. כשההורים מתחילים להסס ולא בטוחים שזה חשוב, הילדים מיד מבינים כי יש פה זירה נפלאה לקחת שליטה על הסיטואציה ולגרום להורים להתפתל ולחוות תחושת כוח משכרת כי "נצחתי בויכוח וגברתי על הורי".

בשלב הראשון, כאשר מדובר בתינוק סביב גיל שנה שיש לו כבר כמה שיניים, לרוב מצחצחים ללא משחה. כשהילד לומד לירוק את שאריות המשחה ולשתף פעולה בצורה עצמאית יותר, רצוי להתחיל ולהשתמש במשחת שיניים. גם כאשר משתמשים במשחה, שינו לב כי אתם מורחים מעט מאוד משחה. לא צריך יותר מזה.

כמובן שחשוב להקפיד לצחצח שיניים בוקר וערב. צחצוח השיניים צריך להכנס לשגרה. כמו מקלחת וכמו ארוחת ערב. ברור שבמקרים מיוחדים, אם חזרתם מארוחת חג מאוחר מאוד בלילה והעליתם את הילד ישן מהאוטו, אין טעם להעירו בכדי לצחצח שיניים. כמו בכל דבר יש מקום לשיקול דעת. אבל תיווך שלכם מתי שיניתם את הכלל, ומדוע במקרה זה הכלל השתנה הוא חשוב וקריטי למניעת חיפוש פרצות בכל ערב או בוקר מחדש.

האם לצחצח במברשת חשמלית?

רופאי שיניים רבים ממליצים על שימוש במברשת חשמלית עבור ילדים בגלל שהם מתקשים לצחצח ביסודיות. לילדים רבים זו אטרקציה המעודדת את המוטיבציה. לאחרים המברשת החשמלית הרוטטת מהווה גירוי לא נעים ולעניות דעתי (ולא המלצה רפואית כמובן) עדיף שיצחצחו ביד מעט פחות טוב מאשר שלא יצחצחו בכלל ואפילו עדיף על פני מאבק ארוך עם ההורים.

קיימות היום בשוק מברשות מהבהבות במשך הזמן הנדרש לצחצוח. קיימות מברשות עם דמויות אהובות. יש הצפה של מוצרים המשכנעים בקלות את הילדים לבקש אותם. העזרו בהיצע בכדי ליצור מוטיבציה אצל הילד, כמובן בתוך גבולות מוגדרים מראש.

עם או בלי משחה?

כמו בכל השאלות האחרות- כל עוד אין ענייני התנהגות וסירוב עיקש של הילד- חשוב ללכת עם ההמלצה של רופא השיניים. במקרים בהם הילדים מתנגדים נחרצות ויש ילדים שאפילו מקיאים ברגע שהמשחה נוגעת בלשון- צריך למצוא אמצע הגיוני. בסופו של דבר- ככל שנקנה הרגלי שמירה על היגיינת פה מוקדם יותר- אנחנו נרויח ופה הילד ירוויח. הרגלים לא רוכשים ביום ולעיתים נדרש תהליך הדרגתי שסופו להגיע לתוצאה האולטימטיבית- לצחצח לפי המלצת הרופא או השיננית. אם הילד ממש מסרב למשחה- התחילו בלי ואחרי מספר שבועות שימו מעט משחה, שטפו את המברשת (כמובן מול הילד ותוך הסבר) כך שלא תשאר משחה אבל תיוותר שארית טעם. אחרי שבוע השאירו נקודה קטנטנה של משחה וכן הלאה. קנו עם הילדים כמה משחות ועשו "קרנבל טעימות" : שחקו איתם משחק ניחושים איזו משחה באיזה טעם, טעימת משחות בעיניים עצומות וכן הלאה. הם יכולים לטעום את המשחה על האצבע, בלי קשר לצחצוח, ורק בשלב מאוחר יותר לשים את המשחה הנבחרת על המברשת ולקשר לצחצוח.

בעיות בויסות החושי

ילדים עם רגישות יתר למגע עלולים לחוות את צחצוח השיניים ככואב מאוד ומטריד. עבור ילדים אלו חשוב לקבל הדרכה ממרפאה בעיסוק לגבי ההיבט התחושתי של הילד. ילדים הסובלים מתת רגישות במגע עשויים להינות מאוד מהצחצוח היוצר גירוי חזק באיזור הפה אבל זה מאוד תלוי ילד. כל ילד עם קושי בויסות תחושתי יזדקק להכנה ארוכה יותר, חשיפה הדרגתית יותר והערכה תמידית של התאמת טקס הצחצוח לצרכים התחושתיים שלו.

קשיים בויסות החושי בדרך כלל אינם מופיעים רק סביב צחצוח השיניים ולכן אם הקושי של הילד לצחצח הוא קושי בודד ולא מערכתי (כזה המופיע גם בתפקודים אחרים) סביר כי הקושי הוא על רקע התנהגותי ויש להתערב בהתאם: תכנית התנהגות, חיזוקים חיוביים, חשיפה הדרגתית וכדומה.

בהצלחה!