איך מתקנים לב שבור?

והנה הגענו לינואר-תחילת השנה האזרחית-2019. עוד שנה חלפה. בתחילת שנה נהוג לשים את הדגש על התחלות חדשות, משאלות ותקוות לשנה הקרובה. הפעם בחרתי דווקא לדבר על הסופים. כי כל התחלה של שנה חדשה היא גם סוף של השנה הקודמת. מה הפסדנו, מה איבדנו בדרך, במה טעינו ומה אנחנו משאירים מאחור.

הסוף הזה של 2018 גרם לי לחשוב על סופים בכלל. פרידות. גירושין. שברון לב. לרוב, כשאנחנו חושבים על אנשים שליבם נשבר מאהבה, אנו נוהגים לחשוב על אנשים צעירים, מאוהבים, בני 20+. ברם, שברון לב מאהבה רומנטית, הוא משהו שפוגשים בכל הגילאים גם באמצע החיים כשאנשים נפרדים או מתגרשים. האמת היא שגם בתוך נישואין עצמם ובתוך הזוגיות עצמה אפשר להרגיש בדידות ושברון לב.

אני רוצה לשתף אתכם בתובנותיו של המטפל הזוגי ד"ר גיא ווינץ' שכתב את הספר How to Fix A Broken Heart. ווינץ' מנסה להבין, בספרו, למה קשה כל כך להתגבר על לב שבור? לטענתו, כשהלב שלנו שבור האינסטינקטים הרגילים שעוזרים לנו לשרוד בימי משבר אחרים, לא יעזרו לנו כאן. מחקרי מוח, מוסיף ווינץ' ואומר, מראים לנו שגמילה מאהבה רומנטית מפעילה את אותם מנגנונים במוח שלנו שמופעלים כשאדם מכור נגמל מסמים כמו קוקאין. כיוון שאנו לא יכולים להחזיר לעצמנו את הסם שאבד לנו (האהבה), המוח שלנו, באופן לא מודע, מחזיר אותנו שוב ושוב אל הזיכרונות של הקשר הזה. בכך אנו למעשה מתנהגים בדיוק כמו ג'אנקי שמזריק לעצמו סם. אנו מקבלים את ההיי שלנו דרך ההתמסרות לזיכרונות הללו ולכן קשה לנו להיגמל מלב שבור. כל הפעולות או הטקסים שאנשים עושים כדי להיזכר בקשר (לחפש אותו בפייסבוק, לשים את השיר שאהבתם לשמוע ביחד וכן הלאה) מזינים למעשה את ההתמכרות ומעכבים את ריפוי הלב.

שברון לב הוא פגיעה נפשית קשה. זה אינו מסע הדרגתי שצריך לצאת אליו, אלא מלחמה. במלחמה כמו במלחמה, צריך להיות חזקים. אנו ננסה להסביר לעצמנו שוב ושוב למה האהוב שלנו נפרד מאיתנו וזאת למרות שקיבלנו הסבר כלשהו ממנו או ממנה. אולם ההסבר הזה אינו מספק אותנו ואנו דוחים אותו בתוקף. המוח שלנו מתעתע בנו ואמר לנו שוב ושוב שחייב להיות הסבר דרמטי לפרידה הדרמטית. כך אנו מוצאים את עצמנו חוזרים במוחנו על אלפי תרחישים ומנסים להבין מה השתבש בקשר, מה עשיתי לא בסדר. האמת הקשה היא שלעיתים קרובות אין שום הסבר הגיוני לפרידה שיגרום לנו להרגיש מסופקים. אין שום הסבר שייקח מאיתנו את הכאב. התקווה שמשהו ישתנה אינה רגש חיובי או מרפא במקרה הזה, אלא היא גורמת לנו להישאר ולהתמסר לכאב מתוך תקווה שבן הזוג לשעבר ישנה את דעתו. נוסף על כך, אנו נוטים לעשות אידאליזציה לאדם שאהבנו, אך זה רק מגביר את הכאב הנפשי שלנו. ולבסוף, אנו נוטים לחשוב ולהתנהג באופן שממשיך לתת יותר מדי מקום לקשר שהיה ונגמר. גם זה כמובן לא בריא.

אז הנה כמה טיפים מד"ר ווינץ' לשבורי הלב שבינכם:

1. קבלו את ההסבר שנתנו לכם או המציאו אותו. אל תחפשו הסברים אחרים.

2.. רשמו את כל הדברים שבהם לא התאמתם זה לזה ואת כל התכונות שלא אהבתם בבן זוגכם ושמרו בטלפון. כשאתם מרגישים שאתם מתחילים להיות נוסטלגיים חזרו לרשימה הזו והזכירו לעצמכם את הדברים הללו כדי שתוכלו להתגבר על שברון הלב.

3. כשאתם מאבדים את בן או בת הזוג שלכם אתם גם מאבדים הרבה דברים נוספים הקשורים למגוון תחומים כמו: חייכם החברתיים, האינטלקטואליים, התעסוקתיים, הזהותיים. במקום לחזור על המחשבות והטקסים המשותפים שהיו ביניכם, התחילו למלא את החוסרים הללו, שהתרחשו בעקבות הפרידה, דרך חיבור לעוגנים הנפשיים שלכם כמו יצירה, יצירת מעגלי תמיכה חדשים של חברים, חיזוק הקשרים המשפחתיים וכן הלאה.

ברצוני להוסיף דבר נוסף על דבריו של ווינץ'. הרבה פעמים אני שומעת בקליניקה ייסורי לב לא רק על הפרידה אלא גם כעס על הבחירה מלכתחילה. למה בחרתי בו מלכתחילה? איך לא הבנתי או ראיתי שהוא כזה? למה בזבזתי כל כך הרבה שנים על הקשר הזה? ישנו מנהג שהתוודעתי אליו לאחרונה שמקורו ביפן שנקרא קינטסוגי Kintsugi. כאשר כלי נשבר ביפן, מתקנים אותו וממלאים את הסדקים שלו בזהב, מתוך אמונה שניתן לראות את היופי מתוך חוסר המושלמות או הפגימות. אנו הופכים להיות מי שאנחנו בגלל הסדקים והצלקות שיש לנו. הלב מבקש למחוק את הסדקים הללו, אולם אם נמלא אותם בזהב ונסכים לקחת בעלות עליהם נוכל לצמוח דרכם ולהגיע למקומות חדשים ומופלאים.

אז אם אתם בעצמכם שבורי לב או אם אתם מכירים שבורי לב אמרו להם או לעצמכם, מתוך חמלה אמיתית, כי צריך להילחם בשברון הלב וכי זה אולי יקח זמן. זיכרו יש ריפוי ויש מזור בעולם והכאב הזה יום אחד יוכל להפוך לזהב...


מקורות:
Winch, Guy. 2018. How to Fix a Broken Heart. NY: Simon &Schuster.