היו זהירים שלא לקבוע אותם על פי הלחץ החברתי. אם אמא לילדה בכיתה ו' מרשה לביתה לחזור בארבע לפנות בוקר, זה לא בהכרח צריך להגדיר את הסטנדרט.
בל"ג בעומר, כמו ביום העצמאות, יוצאים המתבגרים מהבית חדורי התלהבות לקראת הלילה הארוך ומלא הריגושים המצפה להם. לילה שבו הגבולות נפרצים, יש סיבה למסיבה ובעיקר יש, לכאורה, סיבה להסתובב ברחובות שעות ארוכות.
נכון, חגים אלו הם בהחלט סיבה ראויה לשמחה. אבל לא מעט מתבגרים מתבלבלים, מוצפים ושיכורים (תרתי משמע) מהחופש חסר הגבולות שמזמן הלילה הארוך. מאחר וגיל ההתבגרות הוקדם וכבר בני ה12 מרגישים שהם שם, לא מעט סכנות אורבות להם בלילות אלו.

לא צריך ללכת רחוק. אפילו חברתית, לשני לילות אלו יש פוטנציאל גדול להפוך לערב של קושי חברתי גדול: מי הולך עם מי? מי חוזר על מי? מה מותר למי ? וכן הלאה. מי מארגן? מי מחליט? את מי לא מזמינים? חשוב ביותר להיות עירניים , להבין כמה ימים לפני מה מתארגן בכיתה, מה התכניות והאם ילדכם מרגיש שהוא "בפנים" או חושש להישאר בחוץ. גם תוך כדי האירוע, כאשר קבוצת ילדים מושכת לכיוון מסוים, ומתגלים פערים ברצונות, חשוב
לצייד את הילדים בכלים להתמודדות ושידעו שיכולים ליצור איתכם קשר אם דברים לא הולכים כמתוכנן.
מעבר לחששות החברתיים, קיימות הסכנות להם כל הורה מודע היטב- אלכוהול, עישון, הדרדרות למצבים של אלימות, ניצול, ואפילו הטרדות מיניות. חדרי המיון נערכים בלילות אלו לקלוט את בני הנוער השתויים והפגועים מהתנהגות חסרת גבולות ולא בכדי, עירנותם, מעורבותם והשגחתם של ההורים היא קריטית. אתם לא מלווים אותם פיזית, אבל אפשר לסכם איתם מראש כל כמה שעות הם מעדכנים איפה הם ומה קורה. ואם לא- אתם יוצרים איתם קשר. ממקום של התעניינות אמיתית ולא ממקום של חוסר אמון.
גם אם אתם לא נוכחים פיזית עם הילדים ב
ערב יום העצמאות ובערב ל"ג בעומר, היו בטוחים שאתם נוכחים בתודעתם. שהם יודעים מה מותר ומה אסור, מהם הגבולות – כמה רחוק יכולים ללכת, עד מתי צריכים לחזור? כמה כסף מותר להם להוציא? שידעו שהם יכולים להתקשר אליכם ושאתם מודעים למה שעובר עליהם.
כמובן שהגבולות יקבעו בהתאם לגיל. אבל היו זהירים שלא לקבוע אותם על פי הלחץ החברתי. אפשר לבדוק מה גישתם של הורים אחרים, אבל זה לא בהכרח צריך להגדיר את הסטנדרט שלכם. השקיעו מחשבה בגבולות הגיזרה ודאגו לתאם עם מספר מצומצם של הורים כדי לתמוך בילד שלכם כך שיוכל לעמוד בגבולות. לא תרצו שהבת שלכם בת ה14 תחזור לבד בלילה הביתה כי הצבתם גבול כזה שלא יהיה לה עם מי לחזור.
שוחחו איתם מראש ונסו להבין עם מי הולכים? לאן? מה הם מקווים לעשות ומה קורה אם התכניות לא מתגלגלות בדיוק לפי התכנית. חשוב לצייר איתם תסריטים ולצייד אותם בגמישות שתאפשר להם גם לרדת מהעץ אם משתעממים ולחזור הביתה. הלחץ החברתי עלול להיות גדול בערב שכזה וחשוב להכין אותם לזה. איך להגיב, איך להבין מה הילד שלכם רוצה ואיך הוא עומד מול חבריו. מהם הגבולות שלו? מה קורה אם מתפתחת מריבה וילד נפגע? אם המדורה יוצאת משליטה? האם עומדים מהצד? מתקשרים למבוגר אחראי? ילדים משועממים ברחוב – זה בדרך לא מסתיים טוב.
עשו הסכם עם הילדים שכאשר חוזרים, לא משנה בני כמה הם ובאיזה שעה סיכמתם- הם באים אליכם לומר לילה טוב. גם אם אתם כבר ישנים- דאגו להריח אותם כשחוזרים- לוודא האם שתו/ עישנו ובאיזה מצב ושעה חזרו הביתה. זכרו שאחרי יום עצמאות מחכה ממש מעבר לפינה לילה נוסף של פריצת גבולות.
הכנה טובה של הילדים המתבגרים לקראת ימים אלו יכולים לעשות הבדל גדול ובעיקר לתת להם תחושה של ביטחון שרק תגדיל את הנאתם.
חג שמח!