נוכחות והשגחה הורית ביום העצמאות ולג בעומר
הילה שבורון
היו זהירים שלא לקבוע אותם על פי הלחץ החברתי. אם אמא לילדה בכיתה ו' מרשה לביתה לחזור בארבע לפנות בוקר, זה לא בהכרח צריך להגדיר את הסטנדרט.
נכון, חגים אלו הם בהחלט סיבה ראויה לשמחה. אבל לא מעט מתבגרים מתבלבלים, מוצפים ושיכורים (תרתי משמע) מהחופש חסר הגבולות שמזמן הלילה הארוך. מאחר וגיל ההתבגרות הוקדם וכבר בני ה12 מרגישים שהם שם, לא מעט סכנות אורבות להם בלילות אלו.
לא צריך ללכת רחוק. אפילו חברתית, לשני לילות אלו יש פוטנציאל גדול להפוך לערב של קושי חברתי גדול: מי הולך עם מי? מי חוזר על מי? מה מותר למי ? וכן הלאה. מי מארגן? מי מחליט? את מי לא מזמינים? חשוב ביותר להיות עירניים , להבין כמה ימים לפני מה מתארגן בכיתה, מה התכניות והאם ילדכם מרגיש שהוא "בפנים" או חושש להישאר בחוץ. גם תוך כדי האירוע, כאשר קבוצת ילדים מושכת לכיוון מסוים, ומתגלים פערים ברצונות, חשוב לצייד את הילדים בכלים להתמודדות ושידעו שיכולים ליצור איתכם קשר אם דברים לא הולכים כמתוכנן.
מעבר לחששות החברתיים, קיימות הסכנות להם כל הורה מודע היטב- אלכוהול, עישון, הדרדרות למצבים של אלימות, ניצול, ואפילו הטרדות מיניות. חדרי המיון נערכים בלילות אלו לקלוט את בני הנוער השתויים והפגועים מהתנהגות חסרת גבולות ולא בכדי, עירנותם, מעורבותם והשגחתם של ההורים היא קריטית. אתם לא מלווים אותם פיזית, אבל אפשר לסכם איתם מראש כל כמה שעות הם מעדכנים איפה הם ומה קורה. ואם לא- אתם יוצרים איתם קשר. ממקום של התעניינות אמיתית ולא ממקום של חוסר אמון.
גם אם אתם לא נוכחים פיזית עם הילדים בערב יום העצמאות ובערב ל"ג בעומר, היו בטוחים שאתם נוכחים בתודעתם. שהם יודעים מה מותר ומה אסור, מהם הגבולות – כמה רחוק יכולים ללכת, עד מתי צריכים לחזור? כמה כסף מותר להם להוציא? שידעו שהם יכולים להתקשר אליכם ושאתם מודעים למה שעובר עליהם.
כמובן שהגבולות יקבעו בהתאם לגיל. אבל היו זהירים שלא לקבוע אותם על פי הלחץ החברתי. אפשר לבדוק מה גישתם של הורים אחרים, אבל זה לא בהכרח צריך להגדיר את הסטנדרט שלכם. השקיעו מחשבה בגבולות הגיזרה ודאגו לתאם עם מספר מצומצם של הורים כדי לתמוך בילד שלכם כך שיוכל לעמוד בגבולות. לא תרצו שהבת שלכם בת ה14 תחזור לבד בלילה הביתה כי הצבתם גבול כזה שלא יהיה לה עם מי לחזור.
שוחחו איתם מראש ונסו להבין עם מי הולכים? לאן? מה הם מקווים לעשות ומה קורה אם התכניות לא מתגלגלות בדיוק לפי התכנית. חשוב לצייר איתם תסריטים ולצייד אותם בגמישות שתאפשר להם גם לרדת מהעץ אם משתעממים ולחזור הביתה. הלחץ החברתי עלול להיות גדול בערב שכזה וחשוב להכין אותם לזה. איך להגיב, איך להבין מה הילד שלכם רוצה ואיך הוא עומד מול חבריו. מהם הגבולות שלו? מה קורה אם מתפתחת מריבה וילד נפגע? אם המדורה יוצאת משליטה? האם עומדים מהצד? מתקשרים למבוגר אחראי? ילדים משועממים ברחוב – זה בדרך לא מסתיים טוב.
עשו הסכם עם הילדים שכאשר חוזרים, לא משנה בני כמה הם ובאיזה שעה סיכמתם- הם באים אליכם לומר לילה טוב. גם אם אתם כבר ישנים- דאגו להריח אותם כשחוזרים- לוודא האם שתו/ עישנו ובאיזה מצב ושעה חזרו הביתה. זכרו שאחרי יום עצמאות מחכה ממש מעבר לפינה לילה נוסף של פריצת גבולות.
הכנה טובה של הילדים המתבגרים לקראת ימים אלו יכולים לעשות הבדל גדול ובעיקר לתת להם תחושה של ביטחון שרק תגדיל את הנאתם.
חג שמח!
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוג קליני בהתמחות
התמחות: הפרעות שינה, העצמה אישית ודימוי עצמי, קבלת החלטות, פירוש חלומות, הדרכת הורים, חרדה ודיכאון, אבל ושכו
אזור בארץ: רעננה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, אזור השרון
שפה: עברית
פסיכולוג קליני בהתמחות. מטפל במתבגרים ומבוגרים. מאמין שאפשר לשנות ולחיות חיים חופשיים יותר תוך התמודדות עם מורכבות החיים. בעל ניסי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הילדים הולכים לישון (2) אצל חברים – אבל מה עם ההורים? צוות על הספה
כשילד או ילדה מבקשים ללכת לישון אצל חברים, הם מאותתים לנו על רצונם לעלות מדרגה בעצמאותם ובבגרותם. עלינו, ההורים לשאול את עצמנו האם הם בשלים ומוכנים לכך, והאם אנחנו מוכנים גם כן.
מערכות יחסים זוגיות בתקופתינו וינר שרי
המערכת הזוגית המסורתית ראתה בזוגיות מקום יציב בטוח עם ציפיות ברורות באחריות כלפי בן הזוג והמשפחה. מסרים אלו עומדים בסתירה לכך שבזמננו הציפיה היא למימוש והתפתחות אישית.
מה הורים יכולים לעשות למען חיזוק הביטחון העצמי של ילדם? הילה שבורון
בטחון עצמי הוא מונח מתעתע. אנשים רבים המפגינים בטחון עצמי מופרז, אלה שתמיד נראים חזקים ובטוחים ובלתי ניתנים לערעור- פעמים רבות הם דווקא אלו המנסים לכסות ולהסתיר תחושות נחיתות או חוסר ביטחון.
ניכור הורי? יש לזה מחיר כבד חיים פינקלמן פסיכולוג קליני מומחה
המושג ניכור הורי מתאר מצב בו ילד או מספר ילדים במשפחה מסוימת מסרבים להיות בקשר עם אחד מהוריהם, כאשר אין לדבר הצדקה נראית לעין (התעללות פיזית או נפשית של ההורה המנוכר למשל).