על הספה - כתבות ומאמרים

---

במרץ השנה (2020) התוודענו לראשונה למציאות חדשה, מציאות שגוזרת על ילדינו התרחקות מהקהילה ובידוד ביתי, סגירת מוסדות הלימודים ולצד שינויים משמעותיים אלה, גם התמודדות תלוית גיל עם הוירוס, או המגיפה, שעוד אין יודעים מה השלכותיה, איך נמנעים ממנה ומה עוד היא תביא עימה. ילדים ונוער שחייהם השתנו באופן דרמטי מתמודדים כל אחד על פי אישיותו והאפשרויות שעומדות לרשותו, עם הבידוד החברתי והסגר. במיוחד בתקופת החופש הגדול, לה חיכו כל השנה, כניסה לבידוד מייצרת עוצמות חדשות של תחושת החמצה, לעיתים אפילו עד תחושת איום ממשית של הרחקה מהעולם החברתי באופן שלא יוכלו לפצות עליו. הם חשופים דרך הרשתות החברתיות לכל מה שקורה עם חבריהם שם בחוץ לא יכולים לקחת חלק.

לפניכם טיפים חשובים לתמיכה בילדים ובנוער בתקופת הקורונה – כך תאפשרו להם לצמוח ולהשיג את המיטב, גם בתקופה הקשה שהעולם עובר בעקבות הוירוס.

#1 – זה כאן, בואו נדבר על זה

בכל גיל, חשוב לתווך לילדים (כמו גם לנוער) את המציאות על פי יכולתם להכיל אותה. לאפשר לילד בן שמונה לצפות בחדשות ולהתמודד עם הנתונים הקשים כפי שהם מובאים בעולם המבוגרים – עלולה להיות בחירה שתשפיע עליו לרעה, מפני שהוא חסר את ניסיון החיים הנדרש על מנת לעבד את הנתונים ואז להניח להם ולחזור לשיגרת יומו.

מאידך גיסא, הורים שבוחרים שלא לדבר עם הילדים שלהם על מה שקורה בעולם, מסתכנים בתחושת אסון ששוכנת "מתחת לפני הקרקע" ומכרסמת בשלוות הנפש של כל בני המשפחה. בכל גיל, ילדים מסביב לעולם יודעים שמשהו קורה. הם יודעים לקרוא את המבט המודאג מעל פניו של ההורה שהכנסתו נפגעה, הם שמים לב שלא נפגשו עם בני משפחה מזה זמן. התוצאה היא לא אחת עומס נפשי שנובע מאותה הדחקה. התפרצויות רגש בלתי מוסברות עלולות להיות תוצאה של חוסר אונים, תחושה של חוסר ידיעה ועולם שמתנהל פתאום לפי סט של כללים שהם פשוט לא מכירים.





המלצתנו היא לדבר על הדברים ולהנגיש את המידע לגילאי הילדים. ספרו לילדים למה הם (ואולי גם אתם) בבית, מהן ההתפתחויות בתחום ההתמודדות עם הוירוס, כיצד מתמודדים עם המציאות החדשה בני המשפחה האהובים עליהם ומה האתגרים והיתרונות במצב החדש. אל תחששו לחשוף בפניהם גם את הקשיים שלכם (בצורה מעצימה ומותאמת גיל), הם ילמדו מכם שגם הם יכולים להתמודד בהצלחה עם אתגרים בעתיד.

#2 – צרו סט של כללים חדשים

אם בעבר החלתם בהצלחה מגבלות כאלו או אחרות בנוגע לשעות האוכל, זמני מסכים וכדומה – הרשו לעצמכם לגלות גמישות ולקבוע מחדש את הכללים בסביבה משתנה. זה לא אומר, כמובן, שבתקופת הקורונה אנחנו ממליצים לוותר על הכללים – אבל זה בהחלט אומר, למשל, שאם הם מעוניינים ללמוד תחום חדש כמו תרגילי קסמים ביוטיוב, גרפיקה ועיצוב באמצעות אפליקציות וכדומה – שעות המסך עשויות להתרחב וזה יהיה בסדר על פי הכללים לתקופת קורונה של הבית. הנה טיפ לא פחות חשוב: נסו לגלות גמישות גם כלפי עצמכם. בעולם של כללים משתנים, של עבודה מהבית ועומסים חדשים, זה בסדר אם לפעמים הבית קצת פחות מסודר, הילדים מקבלים עוד שעת מסך ביום או אם הארוחות לא תמיד מזינות לחלוטין ומוכנות במקום.

אגב, יש בהחלט כללים שכדאי כן לשמור עליהם וחשוב שתחליטו מה חשוב לכם: ארוחות מזינות, שעות שינה והשכמה או כללים אחרים. אלו עשויים לשמור על המסגרת ולספק לילדים תחושת מוגנות וביטחון.

#3 – השתמשו בתקופה כמקפצה לגילויים חדשים

יש ילדים ונערים שפחות מסתדרים עם לימודים בזום (ממש כפי שיש מבוגרים שפחות מסתדרים עם קשר ממוחשב). יש כאלה שפחות נוטים לשמור על קשר טלפוני עם חבריהם ויש כאלה שלא מצליחים להתאים את שעות העירות שלהם לאלה של חבריהם. בתקופות שבהן מתפנה זמן עקב חוסר יכולת (או רצון) לעסוק בפעילויות המוכרות (כמו ללכת לבית הספר או להשתתף בחוגים, לפגוש חברים, לשחק בחצר עם השכנים וכדומה) – זה הזמן להמציא את עצמנו מחדש, לגלות ולהשקיע בתחביבים חדשים (כמו קריאה, יצירה ואמנות, נושאים שאפשר ללמוד באופן עצמאי בצורה דיגיטלית, וכדומה). מחקרים מראים כי סתגלנות היא מהתכונות הנדרשות אצל מבוגרים מצליחים – וזו תכונה שקל לתרגל אותה בעולם של כללים משתנים, כמו זה שאנחנו נדרשים להתמודד עימו בתקופת הקורונה.

#4 - אם הילדים בבידוד ללא בני המשפחה האחרים

אפילו זה קורה במציאות המוזרה שסביבנו. ילדים מגיל 10 בערך מוצאים עצמם בבידוד ללא הוריהם ואחיהם. הם נסגרים בחדר אחד בבית בעוד הבית ממשיך להתנהל בשיגרה. חשוב לתת לילדים המבודדים את הלגיטימציה להביע תסכול או קנאה. לשתף אותם בקושי שלכם להישאר מרוחקים ולא לתת חיבוק ברגעים קשים. מצד שני, לעיתים בגלל הדאגה לילד המבודד הילדים האחרים עשויים לחוש קנאה וגם לזה צריך לתת מקום. המצבים אלו חשוב להקפיד מאוד על שגרת תקשורת, לא לתת לילד להתסגר ולשקוע בתוך עצמו מבלי שתוכלו להיות עם יד על הדופק לגבי מצבו הנפשי שם לבד בחדר.

#5 - נטרו את הסטטוס החברתי שלהם

אם ילדכם הוכנס לבידוד, יש סיכוי רב שילדים נוספים ובני משפחתם בסביבה חברתית הקרובה של הילד הוכנסו גם הם לבידוד. כבר נוכחנו לראות מקרים קשים של חרמות והתנהגויות חברתיות קשות כלפי מי "שהכניס" את האחרים לבידוד. חשוב שתשאלו, תבדקו מה קורה עם חבריהם של הילד- מי הוכנס גם לבידוד, מה השיח סביב הגורמים לבידוד, האם ישנה האשמה כלשהי כלפי ילד מסוים? חשוב להעביר לילדים מסר שהבידוד הוא עניין של זמן. כך או אחרת יגיע לכולם ולכן אין טעם ומקום להאשים או לערוך חשבונות, המחיר החברתי והנפשי עלול להיות גבוה בהרבה מהבידוד עצמו. שאלו את הילד עם מי מהחברים הוא בקשר? עדכנו את הורי החברים (כמובן בהתאם לגיל הילד) אם הילד זקוק לדבר מה מהחברים ולתקשורת.

החוויה של הילד בבידוד כרוכה באופן בלתי נפרד מהפרשנות שאתם נותנים לבידוד ולסיטואציה. ככל שתצליחו לשמור על אופטימיות ורוח חיובית, כך יהיה קל יותר לילדים לעבור תקופה מורכבת זו.