כיצד פעילות ספורטיבית תסייע לילד להתפתח חברתית

השלם עולה על סך חלקיו כל אדם נתקל בסיטואציות שונות במהלך חייו בהן הוא נדרש לקחת חלק מקבוצה. בין אם בעבודה, בבית הספר או במסגרות שונות אחרות. לכן השתלבות בקבוצה, אשר דורשת עבודת צוות וחשיבה קבוצתית, היא כלי למידה חשוב עבור כל אחד מאיתנו.

השימוש בספורט ככלי חינוכי

מלבד שיפור היכולות הפיזיות, למשחקי ספורט יש תרומה רבה בפיתוח אישי וקבוצתי. פעילות ספורטיבית מאפשרת לכל אדם להתגבר על אתגרים, לכבוש יעדים ומטרות שהציב לעצמו והיא כלי חינוכי ליחידים וקבוצות, המלמד רבות על עבודת צוות ופיתוח מנהיגות.

כמאמן ספורט טיפולי, אני מאמין כי פעילות ספורטיבית בכוחה לשנות מצבים, ללמד כישורי חיים ולספק ערך מוסף רב למתאמן.



כאשר מדובר במתאמנים צעירים, השימוש במשחקי ספורט מאפשר קשר נגיש ובלתי אמצעי, המאפשר לפתור באופן עקיף בעיות המתעוררות בחיי היומיום של הילדים, בין אם מדובר בסיטואציות חברתיות, בהקשר לימודיים או משפחתיים.

אסטרטגיית הטיפול

על ידי מפגשים בקבוצות קטנות בנות 3 עד 4 משתתפים, זוכה כל משתתף למלא כל אחד מהתפקידים. בנוסף, כל התרגילים דורשים עבודה בשיתוף פעולה וכמות המשתתפים נחשבת לאופטימלית עבור התנאים הללו.

בכדי לאפשר מבנה פעילות תקין ואפקטיבי, הכללים נקבעים מראש, לכן יש צורך בקבלת החלטות תוך שיתוף , במטרה לקבוע יעדים מוגדרים ודרכי פעולה.

ניצחון קבוצתי כאמצעי ולא כמטרה

באופן טבעי, ישנו הבדל בצורת המשחק בין הילדים השונים, ישנם ילדים תחרותיים אשר חשוב להם לנצח בכל מחיר. מצב בו המשתתף רואה את הניצחון כמטרה ולא כאמצעי הוא מצב הפוגע במרקם העדין בין חברי הקבוצה, בעבודת הצוות והתקשורת המשותפת. כאשר קבוצה אחת נחשבת באופן עקבי למובילה היא מצטיירת כ"טובה" יותר, מצב המוביל לערך עצמי נמוך של חלק מהמטופלים בקבוצה המתחרה.

כיצד לרתום מצבים של חוסר הצלחה לגדילה אישית

מצבים של חוסר הצלחה מלווים אותנו בכל תחומי החיים, לאו דווקא במהלך פעילות ספורטיבית. מדובר במיומנות חשובה בתחום כישורי החיים, המקנה למשתתף יכולת להתמודד עם מצבי כישלון המובילים לתסכול. השימוש במשחקי הספורט כאמצעי חינוכי מלמד את המשתתפים למנף את הכישלון לכדי הצלחה, ללמוד, להפיק לקחים ולגדול ממנו. הפעילות החברתית הספורטיבית, אשר דורשת מהמשתתפים לפעול בשיתוף פעולה, מלמד תקשורת בינאישית טובה יותר, מקרב בין החברים בקבוצה, ומאפשר לכל אחד מהם לקחת אחריות על חלקו במערך המשחק.

כולנו רוצים לחזק את הילדים שלנו, לפרגן ולהעצים אותם, בכדי לייצר עקביות בהצלחה, אך למעשה מדובר במצב שעלול לגרום לחרדה במידת מה. כאשר אנו משבחים את הילד, הוא עלול לפתח פחד מכישלון וחוסר יכולת לשמור את ההצלחה. המצב הזה עלול להוליד פחד מלקחת חלק פעיל במשימות, בכדי לא לקלקל את הצלחות העבר.

מחקרים מצביעים על קשר בין תהליכי שותפות מתמשכים לבין שיפור ביחסים חברתיים. לכן, הטיפול שם דגש לא על הניצחון או כיבוש היעדים הפיזיים, אלא על יצירת שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה, ההתמדה והמאמץ, הנכונות והחשיבה הקבוצתית. הטיפול משלב מגוון סוגי ספורט במטרה לאפשר לכל אחד מהילדים למצוא תחום שהוא שולט בו ולחוות תחושה של הצלחה.

אני נוהג להמליץ להורים ולאנשי צוות המתמודדים עם ילד אשר חווה תחושות של חוסר הצלחה, לא משנה באיזה תחום מדובר, היא לייצר אצלו תחושת גאווה על ההתמדה, המאמץ והנחישות. כאשר הילד זוכה לחיזוקים חיוביים, תחושת המסוגלות שלו עולה וכפועל יוצא יש לו נכונות גדולה יותר לקחת חלק אקטיבי בפעילות.