5 דברים שלא ידעתם על טיפול מיינדפולנס

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

מיינדפולנס (mindfulness) או בעברית – קשיבות, היא תהליך נפשי של הפניית מודעות לרגע הנוכחי, באופן מכוון וללא שיפוטיות.

השיטה, הידועה גם בשמות 'מודעות קשובה' או 'קשב מודע', הופכת לנפוצה יותר ויותר כחלק מטיפול פסיכותרפי, ולכן חשבנו שהגיע הזמן לספר לכם כמה עובדות חשובות ומעניינות אודותיה.

1. לא 'סתם' מדיטציה

למרות האפיל הרוחני והניו-אייג'י של המושג, מיינדפולנס היא למעשה שיטה נפוצה שנחקרה מדעית באמצעות בחינת אלפי מקרים, בשנת 2019 לבדה, פורסמו 1203 מאמרים אקדמיים שעסקו במיינדפולנס. השיטה מצויה בשימוש כבר משנות השבעים של המאה העשרים (כלומר, איתנו כבר כחמישים שנה) ונמצאה מסייעת בשיפור מגוון מצבי דחק נפשיים ופיזיים.

2. מיינדפולנס בעבודה

ארגונים ומוסדות רבים ומגוונים עושים שימוש בשיטות מיינדפולנס לצרכים שונים. ניתן למצוא שימוש כזה בבתי חולים, מוסדות חינוך, גופים עסקיים כמו מיקרוסופט ופייסבוק וגופי ממשל כמו הפרלמנט הבריטי והאיחוד האירופי. גופים עושים שימוש מותאם בעקרונות השיטה, בהתאם לצרכיהם ובעיקר בחיזוק הסינרגיה והקשר בין האנשים, הפחתת השיפוטיות ושיפור מיומנויות התקשורת.
מקרה מבחן מעניין הוא בי"ס תל-חי בכפר שלם, אשר הנהיג תרגול מיינדפולנס יומיומי לתלמידיו והחדיר שימוש במונחים כמו שפת הקשב. בתוך שנים ספורות, האקלים הבית ספרי השתנה באופן משמעותי והוא הפך מאחד מבתי הספר הנחשלים בישראל, לבית ספר מוביל שמככב בקביעות בראש טבלת ציוני המיצ"ב.

3. שימוש מגוון - הרבה יותר משחשבתם

רבים חושבים שתרגול מיינדפולנס מסייע רק לרגיעה ולשיפור יכולת הריכוז. אולי יפתיע אתכם לשמוע שהשיטה נמצאה יעילה גם בתחומים רבים אחרים, החל בטיפול בהפרעות אכילה (באמצעות בחינת הסיבות לאכילה רגשית), דרך שיפור איכות השינה והתמודדות עם כאבים כרוניים הנובעים ממחלה או מפציעה ועד שיפור יעילותה של מערכת החיסון. היכולות המגוונות הללו, נובעות כולן מיעילותה של השיטה בהפחתת סטרס, שיפור יכולת הקבלה של עצמנו ושל האחרים וצמצום הנטייה האנושית לשיפוטיות הרסנית.

4. מיינדפולנס כחלק מתהליך טיפולי?

התשובה היא בהחלט כן. יותר ויותר מטפלים רוכשים כלים מעולם המיינדפולנס ועושים בהם שימוש כחלק מתהליך הטיפול. תרגול כלי מיינדפולנס יעיל במיוחד בהתמודדות עם מחשבות טורדניות המאפיינות חרדה ודיכאון. מחקר שנערך בנושא בשנת 2012, בחן השפעות של תרגול מיינדפולנס יומי במשך 8 שבועות על אנשים בדיכאון והשווה בין תוצאות מבדקי FMRI שנערכו למשתתפים בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת (אנשים שלא תרגלו מיינדפולנס). התוצאות היו מרתקות והבדיקות הראו שאצל קבוצת הניסוי, שתרגלה באופן יומיומי, נפח ההיפוקמפוס (אחראי על ויסות רגשי) היה גדול יותר, ונפח האמיגדלה (אחראית על תגובות לרגשות שליליים כמו פחד וסכנה) היה קטן יותר, מאשר אצל חברי קבוצת הביקורת. מחקר שנערך באוקספורד בשנת 2016 מצא שלתרגול קבוע של מיינדפולנס יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר במניעת הישנות של דיכאון מאשר לתרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון.

5. איך אפשר להתחיל?

כמו כל מיומנות, גם היכולת להקשבה מודעת דורשת אימון שיטתי, ממושך ומשמעותי, שבסופו של דבר מוביל לשינוי הרצוי בחשיבה ובהתנהגות. ניתן למצוא ברשת מדריכים בסיסיים המציגים תרגילים שונים מעולם במיינדפולנס ופרסומים על קורסים לרכישת יסודות המיינדפולנס. אפשר ומומלץ גם לחפש מטפלים שמחזיקים בידע רלוונטי ולבחון אפשרות לשלב מיינדפולנס במסגרת טיפול פסיכותרפי.

מידע נוסף על מיידפולנס אפשר למצוא במאמר על מה זה מיינדפולנס?