הקורונה מעוררת אצלכם חרדה? יש מה לעשות

השנה האחרונה עימתה כמעט את כל האנשים בעולם עם הגרועים שבפחדים – חשש לשלומם הפיזי של ההורים המבוגרים, דאגה לשלומם הנפשי ובריאותם של הילדים שנאלצו להתנתק משגרת היום המוכרת, הצורך להימנע ממגע עם אחרים, אהובים ככל שיהיו, ועוד לא דיברנו בכלל על החרדות הכלכליות שהיו מנת חלקם של רבים, שכירים ועצמאיים כאחד.

חרדה מקורונה? יש דבר כזה?

התשובה היא חד משמעית, כן. אנשים רבים פונים לגורמי הטיפול בחודשים האחרונים, מתארים מצב נפשי קשה ומבקשים סיוע כדי להתמודד עם העומס הרגשי והשוחק.

הסימפטומים לחרדה מקורונה רבים ועשויים להתבטא בצורה שונה אצל אנשים שונים, אך במרבית המקרים האדם יציג מאפייני חרדה המוכרים היטב לאנשי הטיפול:

• מחשבות טורדניות ולא מרפות אודות המחלה והשלכותיה, עד כדי קושי להתרכז בדברים אחרים ולתפקד בשגרה.


• תחושה שמשהו נורא עומד לקרות בכל רגע, רגשות של עצבות, עצבנות ואי שקט, שכאילו לא די בהם – גם מלווים בתחושת אשמה ובושה על עצם קיומם.


• שינויי התנהגות ביחס לשגרה – הימנעות מוחלטת מיציאה החוצה, גם כאשר הדבר מותר לכאורה, עיסוק אובססיבי בניקיון ובחיטוי, או להיפך – אדישות שאינה מותאמת למצב הדברים.


• ביטויים פיזיים שמתעוררים עם עצם המחשבה על הקורונה, למשל - דפיקות לב, נשימה מואצת, הזעה, בחילה או כאבי ראש.

התסמינים הללו, או חלקם, יצביעו על קושי של האדם אשר חווה אותם, להתמודד עם הסיטואציה המורכבת והלא מוכרת של מגיפה עולמית ויעידו על כך שנדרש סיוע חיצוני כדי להתגבר על הקושי.

החדשות הטובות – אפשר לטפל בחרדה מקורונה

זוכרים את שירה הידוע של גרטרוד שטיין, בו כתבה בחוכמה כי "ורד הוא ורד הוא ורד"? באופן דומה, ניתן לומר גם שחרדה היא חרדה היא חרדה, ומושא החרדה הוא בעל חשיבות משנית בלבד בבואנו לטפל בה.



יש משהו מרגיע בתפיסה הזו, שמנרמלת את הרגשות (קשים ככל שיהיו) ומכניסה אותם לתוך קונטקסט טיפולי מוכר וידוע, שאנשי מקצוע רבים וטובים יודעים לתת מענה במסגרתו.

הטיפול בחרדה, ובכלל זה בחרדה מקורונה, עשוי לכלול מספר מרכיבים, ומטפל מיומן ומנוסה יבין במהירות איזה מענה, או שילוש של מענים, הוא המתאים ביותר עבורכם.

סוגי הטיפול המתאימים ביותר לחרדה מקורונה

1. טיפול נפשי-דינאמי – כדאי למצוא מטפל שמתמחה בהפרעות חרדה ובעל ניסיון רב בתחום. בתקופת הקורונה החלו מטפלים רבים לבצע טיפולים מרחוק באמצעות זום וטיפולים כאלה נמצאו כלא פחות יעילים (ובחלק מהמקרים אף יותר יעילים) מטיפול המתבצע פנים אל פנים.

2. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – שיתמקד באופן בו האדם חושב על המגיפה ובמנגנוני הפעולה שפיתח כדי להתמודד עם החרדה ויכלול חשיפה הדרגתית לגורמים/התנהגויות שמהן האדם נמנע.

3. ביופידבק/נוירופידבק – שימוש במערכות המנטרות את מדדי הגוף כדי לשפר את יכולתו של האדם לשלוט בתגובות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות שלו, אל מול מושא החרדה, ובמקרה הזה – חשיפה פוטנציאלית למגיפה.

5. שילוב בטיפול תרופתי – בחלק מהמקרים, בעיקר כאשר החרדה פוגעת ביכולת התפקוד של האדם, המטפל עשוי להציע להיעזר בתרופות המשככות חרדה ודיכאון, לפחות באופן זמני, כתמיכה בתהליך הטיפול.

חשוב לזכור – במקרה של חרדה מקורונה, כמו בהפרעות חרדה אחרות, יש חשיבות רבה מאוד לאופן בו בוחר האדם להתמודד עם תחושותיו והמידה בה הוא מוכן לפעול כדי לסייע לעצמו: תזונה מאוזנת, הקפדה על שעות שינה, פעילות גופנית סדירה, תרגול מדיטציה או מיינדפולנס, חשיבה חיובית ושיחות פתוחות וכנות עם אנשים קרובים – יכולים כולם לסייע באופן משמעותי בהפחתת תסמיני החרדה, עד להגעה לטיפול מקצועי וגם במהלכו.