פוביה ממחטים אצל ילדים: למה ילדים פוחדים להתחסן

מגיפת הקורונה שממאנת לעזוב, יחד עם זני השפעת החדשים שצצים מידי שנה, מצריכים את הילדים ובני הנוער להתחסן מעת לעת. הורים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם ילדים שמפחדים ממחטים וזריקות ומסרבים לקבל את החיסון.

ממה נובע הפחד מזריקות וחיסונים? איך תוכלו כהורים לסייע לילדכם שפוחד מהחיסון ומה הטיפול הרגשי היעיל לטיפול בחרדת מחטים אצל ילדים?

פוביה מזריקות וממחטים (או-טריפנופוביה)

העור שלנו הוא מעין גבול פיזי שמפריד בינינו לבין העולם שמחוץ לנו, ואף אחד לא אוהב שפולשים לו לגבול, בייחוד לא ילדים שנמצאים עדיין בשלבים של גיבוש הגבולות העצמיים שלהם, ובייחוד לא כאשר מדובר בזריקות ומחטים שמטבעם הם מאיימים ולא נעימים. למרות אי הנעימות שבכך, רובנו מסכימים לקבל זריקות בעת הצורך על מנת לשמור על בריאותנו. לעומת זאת, ישנם אנשים שהמפגש עם זריקות ומחטים מעורר בהם אימה עצומה. פוביה מזריקות וממחטים היא תופעה נפוצה מאוד (5%-10% מהאנשים באוכלוסייה), בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. ילדים הסובלים מפוביה ממחטים חווים חרדה רבה ובלתי נשלטת כשהם נמצאים בסביבת מזרקים ומחטים, ולעיתים אפילו רק מהמחשבה או מהדיבור עליהם. ההשלכות השליליות של הפוביה עלולות להיגרר לחייהם הבוגרים ולפגוע באופן ניכר באיכות חייהם ובבריאותם. כך למשל, רבים מהסובלים מהפוביה נוטים לאורך חייהם לדחות תורים לרופא, נמנעים מהגעה למוסדות רפואיים, לבדיקות רפואיות ומקבלת טיפולים וחיסונים שלעיתים נחוצים עבור שמירה על בריאותם. הסבל הרב והפגיעה באיכות חייהם של ילדים ובני נוער רבים שמפחדים מזריקות, מורגשים כיום ביתר שאת על רקע התפרצות נגיף הקורונה והסכנות הבריאותיות שהוא טומן בחובו.

מהם הסימפטומים של פוביה ממחטים ומזריקות?

ברמה הפיזיולוגית:

* ילדים הסובלים מפוביה ממחטים חווים עלייה זמנית בלחץ הדם ובדופק הלב לפני או בזמן שהם נחשפים למחטים ו/או מקבלים זריקה.
* יחד עם זאת, שלא כמו העלייה העקבית בלחץ הדם המתרחשת בשאר החרדות והפוביות המוכרות לנו, בפוביה ממחטים מתרחש תהליך פיזיולוגי הפוך שבו לאחר העוררות הגופנית הראשונית, חלה "נפילת מתח" ולחץ הדם צונח במהירות.
* פעמים רבות הירידה בלחץ הדם מובילה לסחרחורות ואף להתעלפויות לאחר החשיפה למחטים או קבלת הזריקה.
* ייתכנו גם ביטויים פיזיים של קוצר נשימה והזעה בסיטואציות של חשיפה למחטים וקבלת זריקה.

ברמה הרגשית:

* ילד שסובל מפוביה ממחטים מרגיש שהוא נמצא בסכנת חיים כשהוא מקבל זריקה, או אפילו רק מהמחשבה על כך שהוא אמור בקרוב לקבל זריקה או לעבור בדיקת דם, ולכן עולות בו תחושות עזות ובלתי נשלטות של פחד וחוסר אונים שפעמים רבות מלוות בהתקפי בכי בלתי נשלטים ובמקרים מסויימים גם בחוויה של התקף חרדה.
* מחשבות טורדניות ושליליות סביב הזריקה.
* קשיי שינה עקב החרדה הרבה והמחשבות המציפות.

ברמה ההתנהגותית:

* ילדים נוטים להגיב באופן אימפולסיבי כשהם מרגישים מאוימים בסיטואציות המערבות מחטים וזריקות, עד כדי בריחה והימנעות מקבלת טיפולים רפואיים, טיפולי שיניים, בדיקות דם וחיסונים. בטווח הקצר הימנעות זו מפחיתה את רמת החרדה שלהם, אך בטווח הארוך היא משמרת את ההפרעה ובאופן עקיף חושפת אותם לאיומים בריאותיים רבים.

איך הורים יכולים לסייע לילדים שמפחדים ממחטים ומזריקות?

אז החלטתם לא להיכנע ובכל זאת לנסות לשכנע את ילדכם שפוחד מזריקות ללכת לבדיקת דם או לקבל חיסון. הנה כמה טיפים שאולי יעזרו לכם בנושא:

* היו רגועים בעצמכם!
ילדים זקוקים לדמות יציבה ו"גדולה" עליה יוכלו להישען כאשר הביטחון שלהם מאוים. לכן, אם אתם תהיו חרדים בעצמכם, הילד ירגיש זאת ורמת החרדה שלו רק תלך ותגדל. קחו כמה נשימות ותזכירו לעצמכם שזו רק זריקה, ותנו להורה הפחות חרד מבינכם להוביל.

* תנו לגיטימציה לפחד של הילד מבלי להכחיש את הפחד או לבקר אותו
אפשר למשל להגיד לילד שהפחד שלו הוא מאוד הגיוני ומובן ושזה באמת לא כל כך נעים שמחט נכנס לגוף.

* שדרו לו שהוא לא לבד
במקביל לכך שנבין את הילד וניתן לגיטימציה לפחד שלו, נעצים את הביטחון שלו בכך שנגיד לו שאנחנו אתו ביחד, שומרים עליו ששום דבר רע לא יקרה לו. כך, אנחנו מתווכים לו באופן אמפטי את המציאות ומתייצבים לידו כדמות נוכחת ויציבה המשרה עליו ביטחון להתמודד עמה.

* הסבירו לו
נסביר לילד את החשיבות של החיסון או הטיפול. למשל לגבי חיסון הקורונה נדגיש שהוא נועד לשמור עליו שלא יידבק ולא ידביק אחרים (חשוב לא ליפול להפחדה של הילד!).

* ידעו את הצוות הרפואי
ספרו לאח או לאחות על הפחד של הילד מהזריקה. זה יעזור לעורר בהם אמפטיה ורכות כלפי הילד שירגיש יותר מובן ומוגן.

* הסיחו את דעתו
מחקרים מראים כי הסחת דעתו של הילד בעת מתן החיסון היא דרך התמודדות יעילה מול פחד מחיסונים. אפשר למשל לתת לו לראות סרטון, לשמוע שיר או לצפות בכל דבר שהוא אוהב בפלאפון בזמן החיסון.

טיפול CBT לילדים הסובלים מפוביה ממחטים

אחד הטיפולים היעילים והפופולאריים כיום להתמודדות עם פוביות שונות, ועם פוביה ממחטים וזריקות אצל ילדים בפרט, הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המתמקד בשינוי של דפוסי חשיבה שליליים סביב מחטים, בשילוב לימוד של טכניקות התנהגותיות הכוללות הרפיה וחשיפות הדרגתיות למושא הפוביה.

הרעיון העומד בבסיס הגישה הוא כי פוביה נוצרת כתוצאה מקישור אסוציאטיבי שנוצר בין גירוי ניטראלי מסוים לבין חוויה של פחד וסכנה. לדוגמא, יעל בת ה-13 הלכה לעשות בדיקת דם. בבדיקה התקשתה האחות למצוא את הוריד של יעל ודקרה אותה מספר פעמים באופן לא רגיש. ליעל כאב מאוד באותו רגע והיא הרגישה לבד, חרדה ומפוחדת. מאותו רגע נוצר אצלה קישור בין המחט (הגירוי הניטרלי) לבין כאב, פחד ותחושת חוסר שליטה. מאז, בכל פעם שיעל רואה, או רק חושבת, על מחט, מתעוררת אצלה באופן אוטומטי חרדה המלווה בתגובות גופניות של עלייה בלחץ הדם ודופק מואץ. על מנת להימנע מחוויה שלילית זו, יעל מתעקשת שלא לעשות יותר בדיקות דם.

בטיפול CBT תחילה יסביר המטפל לילד ולהוריו כיצד התפתחה הפוביה, מהם מקורותיה ומהו אופי הטיפול בה על פי הגישה. בחלק הקוגניטיבי ינסה המטפל להבין ביחד עם הילד את החששות והמחשבות השליליות שלו ביחס למחטים, לאתגר אותן ולהחליפן במחשבות מסתגלות יותר. בחלק ההתנהגותי המטפל יחשוף את הילד באופן הדרגתי בסביבה טיפולית בטוחה למחטים (למשל, תחילה על ידי דמיון מודרך, לאחר מכן על ידי חשיפה למשהו חד כמו עיפרון ובהמשך למחטים). במקביל, הוא יסייע לילד לפתח את יכולת השליטה העצמית שלו אל מול הגורם המאיים על ידי למידה של טכניקות הירגעות והרפיה (למשל, נשימות, הרפיית שרירים). כך, בהדרגה, לומד הילד להחליף את תגובת הפחד למחטים בתגובה מסתגלת יותר.

פוביה ממחטים גורמת סבל רב לילדים, בני נוער ומבוגרים ועלולות להיות לה השלכות שליליות על הבריאות של הסובלים ממנה. יש חשיבות רבה לתפוס את הפוביה ולטפל בה כבר בגיל צעיר ובכך להימנע מגרירת ההשלכות השליליות שלה לחיים הבוגרים.

נכתב על ידי שוקי קדוש, פסיכולוג בהתמחות קלינית, Experts ייעוץ פסיכולוגי והדרכת הורים אונליין.