מה עושים עם כל הסטרס הזה?

מה משותף לאדם הקדמון במפגש לא צפוי עם חיית טרף מסוכנת בפתח המערה שלו ולהורה בן ימינו ששומע בחדשות על התפשטות מחודשת של מגיפת הקורונה?

בסבירות גבוהה מאוד – שניהם חוו את אותם סימפטומים של עוררות פיזיולוגית ומוכנות לתגובת בריחה או מלחמה (fight or flight response), שמטרתה לסייע להם להתמודד בצורה טובה יותר עם פוטנציאל הסכנה.

למצב הזה קוראים סטרס (stress) או דחק.

מה זה סטרס

סטרס הוא תופעה טבעית שמטרתה האבולוציונית היא לשמור את האדם במצב של ערנות ומוכנות פיזיולוגית לתגובה, בכל מקרה של התמודדות עם איום או אתגר חדש.

בתקופות קדומות, היתה לסטרס משמעות הישרדותית ברורה. מי שהפך במהירות עירני למראה איום חדש, הצליח להתמודד עם האיום הזה בצורה טובה יותר מאשר מי שנותר אדיש או לא הגיב מספיק מהיר. גם כיום, כאשר מרבית גורמי הסטרס אינם מהווים איום ממשי על החיים או על ההישרדות, המערכת הסימפתטית, שאחראית על העוררות במצב של סטרס, פועלת בצורה דומה להפליא ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב פיזיולוגי דומה מאוד לזה של אבות אבותינו.

שלושת שלבי הסטרס

עם ההבחנה באיום או באתגר החדש, המערכת הפיזיולוגית של האדם נכנסת למצב של כוננות ועוררות יתר שנגרמת כתוצאה מהפרשה מהירה של אדרנלין ומתבטאת, בין היתר, בנשימות מהירות, דפיקות לב חזקות, יובש בפה, אישונים מורחבים ותחושת עצבנות. זו דרכו של הגוף להפעיל אזעקת חירום ולגייס את כל המשאבים לטובת התמודדות עם האיום.



במידה והאיום נמשך לאורך זמן (דבר המאפיין את רוב גורמי הלחץ בחיים המודרניים) – הגוף לא מסוגל להחזיק את תחושת העוררות הקיצונית שחווה בהתחלה והוא מנסה להסתגל לעייפות שמביא איתו הדחק, באמצעות צריכת יתר של מזונות עם אנרגיה גבוהה וזמינה (בדרך כלל מזונות לא בריאים), או צריכת חומרים אחרים כמו אלכוהול, סיגריות או סמים. בשלב ההסתגלות אנשים רבים עלולים לפתח הפרעת חרדה והם מועדים למחלות ויראליות רבות, בעקבות הירידה ביכולת התפקוד של המערכת החיסונית שלהם.

אם לא נפתור את גורם הסטרס, הוא עלול להפוך כרוני ובשלב הזה הגוף והנפש מתעייפים מהמצב ומועדים, יותר מתמיד, לחוות מצבים אקוטיים ומסכני חיים כמו התקף לב, שבץ ועוד.

השלכות נפשיות וגופניות של סטרס

כפי שראינו, מצב סטרס ממושך או כרוני עלול להזיק לבריאות האדם באופן משמעותי.

מחקרים שנערכו בנושא מצאו מתאם גבוה בין סטרס מתמשך לפגיעה במערכת החיסונית של האדם, התקפי לב, שבץ מוחי, עלייה מסוכנת בלחץ הדם והתפרצות של מחלות כרוניות כמו סוכרת.

מובן מאליו, אם כך, שכדאי למצוא דרכים להפיג את המתח ולהתמודד עם הגורמים לו וכך לשפר את איכות החיים שלנו ולדאוג לבריאות הנפשית והפיזית לאורך זמן.

איך אפשר להתמודד עם מצבי סטרס ולחץ

כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן הבסיס להתמודדות הוא מודעות.

ככל שנכיר את עצמנו טוב יותר ונדע מהם הגורמים שמכניסים אותנו לסטרס, נוכל לנסות ולצמצם את הגורמים הללו ולשפר את היכולת שלנו להתמודד איתם.

כפי שחשוב להכיר את הגורמים לסטרס, חשוב גם להכיר את האופן שבו הנפש והגוף שלנו מגיבים אליו ומתמודדים איתו, כאשר כאן עשויים להתגלות הבדלים דרמטיים בין אנשים, כאשר כל אחד מגיב ללחץ בדרכים שונות.

חשוב שנבין האם אנחנו אנשים שצריכים חברה במצבי לחץ? או אולי דווקא להיפך, התבודדות והתמקדות פנימה עושה לנו טוב? האם יש גורמים חיצוניים שיכולים לסייע? טקסים שיעזרו לנו להירגע? אופן מסוים של התמודדות שאיתו אנחנו מרגישים הכי טוב?

השאלות הללו חשובות ומסייעות לנו בהבנת המנגנון הפנימי האישי של לחץ ובוויסותו.

אחרי שהתבוננו פנימה, בניסיון להבין את המנגנון האישי שלנו להתמודדות עם לחץ, אפשר לגשת לדרכים המתאימות ביותר להפגתו וכאן כבר יש טכניקות ואמצעים לרוב – נשימה מודעת, טכניקות שונות של הרפיה, חשיבה חיובית ודמיון מודרך, מדיטציה, ארומתרפיה, תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה, עיסוק בתחביב אהוב ועוד.

מתי לגשת לטיפול

אם אתם חווים לחץ וסטרס לאורך זמן או שמצבים כאלה מתבטאים אצלכם באופן שמפריע לתפקוד היום-יומי – כדאי לפנות לטיפול.

אל תישארו לבד עם תחושת מצוקה הנגרמת מסטרס וזכרו שיש דרכים לטפל במצב, ויש מטפלים המתמחים בכך.