התמודדות נפשית עם מחלה כרונית

מחלה כרונית היא מחלה ארוכת טווח, שהסימפטומים שלה מופיעים בעוצמות משתנות לאורך חיי המחלה. התערבות רפואית עשויה לסייע בניהול מחלה כרונית ולעזור לאדם לחיות לצידה לאורך זמן, אך ברוב המקרים אין טיפול שיכול לרפא את האדם לחלוטין.

בין המחלות הכרוניות המוכרות לכולנו ניתן למצוא סכרת, מחלות לב, טרשת נפוצה, פרקינסון וכמובן סרטן.

מחלה כרונית, מכל סוג, מביאה איתה התמודדויות מורכבות, עבור החולה וסביבתו ודורשת חוסן נפשי בכדי להתמודד בריאותית ולנהל את החיים לצד המחלה למשך שנים ארוכות.

השפעות נפשיות של מחלה כרונית

מחלה כרונית משפיעה על כל תחומי חייו של החולה, ובכלל זה גם מצבו הנפשי, כאשר ההשפעות הנפשיות הללו מופיעות בשלבים שונים של חיי המחלה.

התמודדות נפשית לפני שלב האבחנה

ההתמודדות הנפשית המשמעותית הראשונה מתחילה, למעשה, עוד לפני גילוי המחלה, בעת שהאדם מתמודד עם סימפטומים מורכבים, בדרך כלל כאלה הבאים לידי ביטוי בכאב פיזי לא מוסבר לפרק זמן ממושך. הזמן החולף בין הופעת הסימפטומים לגילוי המחלה, עלול להיות דרמטי מבחינת החולה, שפעמים רבות נתקל בחוסר אמון מצד הסביבה ולעיתים אף מואשם בפינוק או בדמיון מפותח. תגובות הסביבה עלולות לגרום למצוקה נפשית של החולה, אשר לעיתים נאלץ להתמודד עם חוסר אמון וחוסר הבנה מצד הקרובים לו, בנוסף להתמודדות הקשה עם סימני המחלה.

התמודדות נפשית סביב אבחנת המחלה הכרונית

חולים במחלות כרוניות מדווחים על שני סוגים מרכזיים של רגשות המופיעות לאחר האבחנה, רגשות אשר שונים בתכלית זה מזה. הסוג הראשון הוא תחושת הקלה, מעצם העובדה שיש הסבר הגיוני ורפואי לסימפטומים שחווה החולה, לעיתים במשך תקופה ארוכה מאוד, מבלי שתמצא הסיבה לכך. סט נוסף של תחושות המופיעות לאחר האבחנה מבטא את האובדן שחווה החולה במחלה הכרונית ודומה במהותו לתחושות המופיעות בתהליכי אבל: כעס על העולם ועל האחרים הבריאים ("למה זה קורה דווקא לי"), דיכאון ועצב על המחירים ששולמו ועתידים להיות משולמים בעקבות המחלה, חרדה מהעתיד לבוא, ייאוש מהמצב, תסכול, זעם וחוסר אונים.

התמודדות נפשית בשגרת החיים עם מחלה כרונית

בסופו של דבר, לאחר שלב האבחנה, מתחיל השלב המאתגר ביותר בחיי המטופל – שלב החיים לצד המחלה הכרונית, תוך ניסיון לאפשר לה מינימום הפרעות לשגרת היום יום.

שלב זה מאופיין בקשיים נפשיים הנובעים מהחיים לצד המחלה – התמודדות עם בדידות שפעמים רבות נוצרת בעקבות סטיגמות חברתיות של חלק מהמחלות הכרוניות, ירידה בתחושת המסוגלות והערך העצמי ("אני כבר לא שלם כפי הייתי ויכולותיי פחותות"), התמודדות עם ההשלכות הרגשיות של עזיבת בן/בת הזוג או של חלק מהחברים הקרובים, כפי שקורה לעיתים ופחד קונקרטי מהעתיד לבוא במקרים בהם המחלה צפויה להתפתח עם השנים.

במידה והמטופל חווה ירידה בתפקוד ו/או מתמודד עם כאבים על בסיס יום-יומי, ההתמודדות הנפשית שלו צפויה להיות קשה ומורכבת אף יותר.

למה חשוב לטפל במצוקה נפשית סביב מחלה כרונית

לא נחדש לכם דבר, כאשר נזכיר לכם את הקשר ההדוק והדו כיווני בין גוף לנפש. כפי שהמחלה הגופנית גורמת למצוקה נפשית, כך גם האופן בו האדם מתמודד עם המחלה הכרונית מבחינה נפשית, עשוי להשפיע על מהלך המחלה ועל מידת פגיעתה בחיי המטופל.

מחקרים שנעשו בתחום במשך השנים, מראים שדיכאון או חרדה עלולים לפגוע בפרוגנוזה ואף להביא לירידה במידת ההשפעה של תרופות ייעודיות למחלה.

כלומר – להתמודדות הנפשית של האדם עם מחלה כרונית, יש השלכות ישירות על מצב המחלה ועל התגובה לטיפול.

איך ניתן לסייע לאדם בהתמודדות הנפשית עם מחלה כרונית?

טיפול נפשי עשוי לסייע באופן משמעותי לאדם המתמודד עם מחלה כרונית - לתת מקום לתחושותיו הקשות, תחושות שלעיתים קשה לבטא גם בפני הקרובים ביותר, לסייע לו בתהליכי קבלה והסתגלות למצב החדש ולספק לו כלים להתמודדות ארוכת טווח עם המחלה.

פסיכולוגיה רפואית היא התמחות טיפולית, אשר מתבססת על תיאוריות רב מערכתיות ומציעה טיפול המתייחס להיבטים שונים של חיי האדם והמחלה – היבטים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים חברתיים ורגשיים.

מטרת הטיפול היא לתת אדם כלים שיאפשרו לו לחיות לצד המחלה, בבריאות נפשית מקסימלית.

שיטות נוספות רלוונטיות לטיפול נפשי באנשים עם מחלות כרוניות הן ביופידבק, טכניקות של הירגעות ונשימה (בעיקר בתחום התמודדות עם כאב כרוני) ולעיתים אף טיפול זוגי או משפחתי, שמטרתם להקל על סביבתו הקרובה של המטופל, שגם חייה השתנו ללא היכר לאחר גילוי המחלה.

לסיכום, מחלה כרונית הופכת על פיהם את חיי המטופל ואת חיי הסובבים אותו ויש לה השלכות מרחיקות לכת על חיי השגרה ועל בריאות הנפש.

כאשר מאובחנת מחלה כרונית, כדאי לחפש לה מענים רפואיים ולא להזניח את המענה הנפשי, החשוב לא פחות, ועשויה להיות לו השפעה דרמטי על יכולתו של האדם להתמודד עם המחלה.