התמודדות עם חרדה כלכלית

כל מי שפגש אי פעם אנשים במצוקה כלכלית, יודע לתאר את ההשפעה ההרסנית שלה על כל תחומי החיים – הורות, זוגיות, תחושת הערך העצמי ואפילו הבריאות הפיזית.

במאמר זה נסביר כי חרדה כלכלית אינה מאפיינת רק אנשים הסובלים מחוסר או מצוקה כלכלית וכי מדובר בתופעה רחבה הרבה יותר מהנהוג לחשוב.

הפחד לאבד

במרכזה של חרדה כלכלית עומדת חוויה של פחד מאובדן – אובדן של כסף, נכסים, יכולת עבודה השתכרות, ולמעשה - אובדן הביטחון הבסיסי שהכסף מקנה לנו.

מי מועד לחרדה כלכלית?

התמונה שקופצת לראש, באופן טבעי, היא של אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם ונמצאים בהתדרדרות מהירה לתהום כלכלי, המאיים על עצם קיומם.
המציאות שונה בתכלית. למעשה, חרדה כלכלית עלולה להתעורר גם אצל אנשים שמרוויחים היטב ולכאורה לא אמורים להיות מודאגים מהעתיד הכלכלי ואפילו אצל אנשים אמידים מאוד, העסוקים במחשבות בלתי פוסקות על הכסף והנכסים הרבים שלהם וחוששים מאובדנם.




מחקרים שנערכו בתחילת שנות האלפיים מצאו כי למעלה מ 70% מהמשתתפים דירגו את המצב הכלכלי כגורם דאגה מרכזי בחייהם, וזאת ללא תלות בהיקף נכסיהם הפיננסיים במציאות.
בתקופות שאינן שגרתיות, כמו בעת משבר כלכלי או בתקופת משבר הקורונה, בה רבים בעולם איבדו את פרנסתם או יצאו לחל"ת מתמשך שפגע בביטחון התעסוקתי – האחוזים מזנקים ועלולים להגיע גם ליותר מ- 80% ממשתתפי המחקר.

למה זה קורה?

* אנשים המחזיקים בתפיסות שקושרות באופן הדוק בין כסף לתחושת ביטחון, יטו לחוש חרדה כלכלית יותר מאחרים, המסוגלים לשאוב ביטחון ממרכיבי חיים נוספים.
* אנשים שחוו משבר כלכלי בעבר או שמשפחתם התמודדה עם עוני בתקופת ילדות, נמצאים בסיכון מוגבר לחוש חרדה כלכלית.

איך מתבטאת חרדה כלכלית

* פחד כרוני ממחסור - תחושה שמה שיש אף פעם לא מספיק ושום סכום כסף, גבוה ככל שיהיה, אינו מסוגל להרגיע את החרדה.
* מחשבות אובססיביות על כסף – האדם עסוק כל העת במחשבה על כמה כסף נמצא ברשותו, איך לשמור על הכסף שיש ואיך להשיג עוד.
* חסכנות כפייתית - הימנעות מהוצאות, גם בסיסיות או מתבקשות, מתוך הפחד שבעתיד לא יהיה מספיק. צורך בלתי נדלה לשמור כספים לעת צרה.
* חוסר יכולת ליהנות ממה שיש וקיום רמת חיים נמוכה, באופן קיצוני, מהיכולת הכלכלית האמיתית.
* השפעה על הבריאות: דפיקות לב מואצות, מתח שרירים גבוה, כאבי ראש, קשיים בשינה, עלייה בלחץ דם ועלייה במדדי הסוכר בדם.
* צריכת יתר של סיגריות, אלכוהול וחומרים משני תודעה, במטרה להפחית את תחושת החרדה.

התמודדות עם חרדה כלכלית

* היכרות עם הפחד ונכונות לחיות לצידו, מתוך הבנה שהפחד אינו רק שלילי, אלא עשוי לשמור עלינו מטעויות כלכליות כמו פזרנות יתר או ביצוע השקעות מסוכנות.
* אימוץ טכניקות שונות להירגעות – יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך.
* אורח חיים מסודר הכולל תזונה עשירה, פעילות גופנית סדירה והקפדה על שעות שינה מספיקות.
* הבנת דפוסי החשיבה הכלכליים שפוגעים באיכות החיים ואימוץ דפוסי חשיבה חדשים, אופטימיים יותר. לעיתים תידרש עזרה חיצונית של מטפל בכדי לעשות זאת.
* לנהל את הכסף במקום שהוא ינהל אותנו - אנשים עם חרדה כלכלית עלולים לאמץ גישה של התעלמות, לא לבדוק מה קורה בחשבון הבנק ולא לנהל את המצב הכלכלי, כפי שהוא באמת. כדי להתמודד עם החרדה כדאי לנקוט בגישה הפוכה ולנהל את הכסף שלנו. ניתן בהחלט להיעזר באנשי מקצוע ובארגונים המתמחים בסיוע למשפחות לנהל את כלכלת הבית והמשפחה בצורה מסודרת ומאוזנת.
* במקרים בהם החרדה הכלכלית פוגעת באיכות החיים ובקשרים האישיים והמשפחתיים של האדם, כדאי לגשת לטיפול רגשי ממוקד בחרדה.

טיפול כזה יתמקד בהפחתת התחושות והמחשבות השליליות ביחס לכסף, ייתן מקום לאירועי העבר, שיתכן ומשפיעים על החרדה הכלכלית הנוכחית ויסייע באיתור דרכים אפקטיביות להתמודד עם החרדה.