מהי דיסתימיה וכיצד ניתן לטפל בה?

"אני לא בהכרח רוצה למות, אבל גם לא ממש מבינה בשביל מה לחיות ואין לי חשק לעשות שום דבר, פשוט שום דבר" (טלי, בת 45, אמא לשתיים)

מהי דיסתימיה?

Dysthymia – דיסתימיה היא הפרעת מצב רוח כרונית, המתבטאת בסימפטומים מתונים יחסית של דיכאון הבאים לידי ביטוי במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנים.

נהוג לחלק את הפרעת הדיסתימיה לשלושה מופעים שונים: דרגה חמורה (המאפיינת כמעט מחצית מהמתמודדים עם ההפרעה), דרגה בינונית ודרגה מתונה.

מהם התסמינים הנפשיים של דיסתימיה?

אנשים המתמודדים עם דיסתימיה סובלים ממגוון סימפטומים, המוכרים לנו מחקר הדיכאון. בין היתר מדווחים המתמודדים על תחושה קבועה של דכדוך (מלנכוליה), פסימיות, חוסר חשק לעשייה (גם כשמדובר בתחומים שבעבר עניינו את האדם), מחשבות שליליות וטורדניות, תחושה של חוסר חיבור וחוסר שייכות לעולמות החברתיים, המשפחתיים והמקצועיים, תפיסה עצמית שלילית והערכה עצמית נמוכה.

התסמינים הנפשיים שפורטו כאן, גורמים לא פעם לתחושת אשמה של מי שמתמודדים עם דיסתימיה, אשר מרגישים שאינם מצליחים לעמוד במשימות החיים ובציפיות הסביבה מהם להיות חיוניים יותר. האשמה מפעילה תהליכים של ביקורת עצמית קשה וזו, בתורה, מקצינה את תחושת העצבות, תחושת חוסר היכולת וחוסר התוחלת ומעגל המצוקה ממשיך ומתגבר.

התסמינים ההתנהגותיים - כיצד דיסתימיה באה לידי ביטוי?

אנשים עם דיסתימיה נוטים להתבודד, להסתגר ולהרחיק עצמם מהחברה, יכולת הריכוז והזיכרון שלהם נפגעת, הם חסרי אנרגיה ומתעייפים בקלות וחווים ירידה כללית בתפקוד – הקוגניטיבי והמעשי.

סימפטומים התנהגותיים נוספים עלולים לכלול שיניים בדפוסי השינה והאכילה, הימנעות ממגע ופעמים רבות ביקורתיות רבה – גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.









חשוב להבין שמהלך ההפרעה עשוי לתעתע במתמודד ובסביבתו, מאחר ודיסתימיה כוללת, פעמים רבות, תקופות קצרות של הפוגה בהן מצב הרוח משופר והאנרגיות עולות, אך לאחר ימים או שבועות לכל היותר – המצב חוזר לקדמותו והתחושות הקשות משתלטות שוב.

עד כמה דיסתימיה נפוצה בקרב האוכלוסייה?

דיסתימיה היא אחת מהפרעות מצב הרוח השכיחות והיא מאובחנת אצל כ-1-1.5% מהאוכלוסייה. ההפרעה נמצאת בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים וכן בשכיחות גבוהה יותר אצל צעירים בעלי הכנסה נמוכה.

מהם הגורמים לדיסתימיה?

גם במקרה של דיסתימיה, כמו במקרה של הפרעות פסיכולוגיות אחרות, המחקר מחלק את הגורמים לשלושה סוגים מרכזיים:

1. גורמים ביולוגיים – לדיסתימיה יש מרכיב גנטי והסיכוי להופעתה עולה משמעותית, כאשר אחד מבני המשפחה הקרובה מתמודד עם ההפרעה.

2. גורמים חברתיים ופסיכולוגיים – אובדן של אנשים קרובים בתקופת הילדים עלול להגביר את הסיכוי להופעת ההפרעה בהמשך החיים וכך גם נטייה לנוירוטיות.

3. גורמים קוגניטיביים – דפוסי חשיבה מעוותים, בעיקר דפוסים הקשורים לתפיסה עצמית ותחושת ערך עצמי.
העובדה כי CBD נמצא יעיל מאוד לטיפול בדיסתימיה מחזקת את ההבנה שלהפרעה יש מקורות קוגניטיביים.

איך מאבחנים דיסתימיה?

ראשית, יש לשלול מצבים רפואיים ופסיכולוגיים אחרים, שעשויים להסביר את התסמינים, למשל חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס, תלות בחומרים ממכרים, סכיזופרניה ועוד.

לאחר ביצוע אבחנה מבדלת, ניתן לאבחן דיסתימיה, בהינתן התנאים הבאים:

1. המצב הדיכאוני נמשך במשך שנתיים לפחות (שנה אצל ילדים), כאשר יתכנו הפוגות, שיהיו בנות לא יותר מחודשיים ברצף.

2. האדם מציג לפחות שניים מהתסמינים הבאים בתקופות הדיכאון:

* שינויים בדפוסי אכילה
* שינויים בדפוסי השינה
* חוסר אנרגיה ועייפות
* ביקורת עצמית מוגברת, תחושת ערך עצמי נמוך וחוסר יכולת
* קושי בריכוז ובקבלת החלטות

איך מטפלים בדיסתימיה?

CBT

טיפול קוגניטיבי נמצא יעיל ביותר לטיפול בהפרעה והוא מאפשר ההתמודדות עם דפוסי חשיבה שליליים ומוטים באמצעות הבנתם ובאמצעות אימון ותרגול להחלפתם בדפוסים חיוביים ובריאים יותר. בנוסף, CBT אפקטיבי, מעודד את המתמודדים עם ההפרעה לאמץ גישות אופטימיות ואקטיביות יותר כלפי החיים.

פסיכותרפיה

טיפול אפקטיבי נוסף הוא פסיכותרפיה המשולבת בטיפול תרופתי של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

אורח חיים מותאם

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות, מצאו קשר חיובי בין אורח חיים בריא ומותאם לבין ירידה בהיקף תסמיני הדיסתימיה של מתמודדים.

אנשי מקצוע ממליצים לשם כך על הצעדים הבאים:

1. הקפדה על שעות שינה מספיקות
2. ביצוע פעילות ספורטיבית באופן סדיר ורצוי באוויר הפתוח
3. תזונה מאוזנת והימנעות מאלכוהול וחומרים משני תודעה נוספים
4. שימוש בשיטות שונות להרגעה עצמית (יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך ועוד)