איך משפיעות הרשתות החברתיות על בריאות הנפש?

קשה היום לדמיין ולהיזכר איך נראה העולם שלנו לפני חודש ספטמבר, שנת 2006, אז עלתה לאוויר פייסבוק ושינתה לתמיד את האופן שבו אנו עושים שימוש באינטרנט. פייסבוק היתה הסנונית הראשונה והגדולה מכולן, ואחריה באו אינסטגרם, טיק טוק וכמובן וואטסאפ, שהפכה את שיחות הטלפון לזיכרון רחוק.

רבות נכתב על האופן בו משפיע השימוש ברשתות החברתיות על שעות הפנאי של אנשים, על הדרך בה הם מתקשרים זה עם זה ואפילו על בריאותם הפיזית, אך במאמר זה נתמקד בהשפעות הרגשיות של הרשתות הללו וננסה לענות על השאלה – איך משפיעות הרשתות החברתיות על בריאות הנפש? מי פגיע במיוחד להשפעות הללו? והאם ההשפעה היא רק שלילית?

איך משפיעות הרשתות החברתיות על בריאות הנפש?

תפיסה עצמית וערך עצמי

אחד המנועים המרכזיים של הרשתות החברתיות הוא הצורך האנושי בהשוואה לאחרים במעגל החברתי, אך להשוואה הזו יש פוטנציאל דרמטי להפחתה במידת ההערכה העצמית של האדם.

מובן מאליו שאנשים מעלים לרשתות את רגעי השיא בחייהם, אך בעיניי המתבונן מדובר במציאות היומיומית של אנשים אליהם הוא משווה את עצמנו, השוואה שכמובן מאירה את היומיום האפרורי שלו באור שלילי במיוחד.

התחושה שמאפיינת משתמשים רבים ברשתות החברתיות היא שלאחרים יש חיים מעניינים יותר, זוגיות קרובה יותר, ילדים מוצלחים יותר וקריירה טובה יותר מאשר להם ותחושה זו, בתורה, משפיעה לרעה על תחושת הערך העצמי.

דיכאון

מחקרים מראים כי הפסקת השימוש ברשתות החברתיות משפיעה לטובה על תחושת האושר ועל מידת שביעות הרצון של האדם מחייו.

ההסברים הרווחים לכך הם שהשימוש ברשתות החברתיות מרחיק את המשתמש מהזירה החברתית המציאותית וגורם לו להמעיט במפגשים חברתיים ומשפחתיים, שהשפעתם על הבריאות הנפשית טובה וחשובה.

השפעה שלילית על דפוסי השינה

השימוש הנרחב במסך, במשך שעות רבות ביום ובעיקר לפני השינה, משפיע על הפרשת ההורמונים, שאחראים על הכנת הגוף למנוחה לה הוא זקוק. גם הדיכאון אותו הזכרנו קודם וההשוואה הבלתי נמנעת לאחרים, שחייהם נראים טובים יותר, פוגעים ביכולתו הטבעית של האדם להירדם.

כתוצאה מכל אלו, מחזור השינה משתבש ומשפיע לרעה על היציבות והבריאות הנפשית.

התמכרות

הרשתות החברתיות עוצבו ופותחו כך, שימשכו את המשתמשים לשימוש נרחב וממושך ככל האפשר והן מבוססות על מנגנונים אנושיים טבעיים שמבטיחים זאת, למשל הפחד מלהחמיץ משהו חשוב, הצורך בפידבק מיידי על דברים בהם בחרנו לשתף ועוד.

המבנה הזה מביא לכך ששימוש ברשתות החברתיות כולל מאפייני התמכרות ומשתמשים הבוחרים להתנתק מהן, מפגינים סימני גמילה ברורים כמו עצבנות ודיכאון.

מי נמצא בסיכון מוגבר להשפעת הרשתות החברתיות על בריאות הנפש?

כמו במקרים רבים אחרים, גם במקרה של רשתות חברתיות, האוכלוסייה הפגיעה ביותר להשפעות השליליות היא אוכלוסיית בני הנוער והצעירים.

בגילאים הללו, האדם מושפע מאוד מחברת השווים ושואף להתקבל על ידה ולהידמות לה, הרשתות החברתיות מזינות את הפנטזיה הזו ועושות שימוש בצורך של בני הנוער בקרבה ובדמיון לאחרים. בנוסף, השינויים הנפשיים, הפיזיולוגיים וההורמונליים שמאפיינים את גיל ההתבגרות הופכים את בני הנוער לפגיעים יותר להשפעות הנפשיות של השימוש ברשתות.

ממצא מעניין בנושא זה גילה כי בנות צעירות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאשר בנים להשפעה שלילית של הרשתות החברתיות על בריאות הנפש שלהן. השפעה כזו ניכרת אצל בנות כבר בגילאי 11-12, בעוד אצל בנים היא מופיעה רק כשנתיים מאוחר יותר.

יש גם זווית חיובית

מחקרים עדכניים מטשטשים מעט את הקשר הברור שציירו מחקרים קודמים בין שימוש ברשתות החברתיות לבין השפעות רגשיות שליליות ומקשרים השפעות שליליות אלו בעיקר לשימוש בלתי מבוקר ברשתות.

מחקרים אף מראים כי לשימוש ברשתות החברתיות עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות הנפש של האדם, בעיקר עבור אוכלוסיות פגיעות כמו להט"ב בארון או קהילת מתמודדי הנפש, שמוצאים ברשתות הללו תמיכה נפשית משמעותית.

ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של הרשתות החברתיות?

יש לא מעט דברים שהורים ואנשי חינוך יכולים לעשות כדי להגדיל את הסיכוי לשימוש מבוקר ומושכל ברשתות החברתיות ולצמצום הפגיעה הפוטנציאלית שלהן.

חינוך

דברו עם הילדים על הסכנות האורבות ברשתות, לצד היתרונות הגלומים בהן, עזרו להם להבין שמה שנראה ברשתות לא בהכרח תואם למציאות ושיש גם אנשים שמבקשים להרע.

כללים

הגדירו מערכת כללים שתאפשר לעצמכם ולילדים להשתמש ברשתות החברתיות בבטחה – כמה שעות ביום? איפה? מתי הטלפון צריך להיות סגור? למי מותר להגיב ולמי לא? אילו פרטים מותר למסור לחברים ברשתות החברתיות ואילו לא?

דוגמה אישית

ילדים לומדים ממה שאנחנו עושים ולא ממה שאנחנו אומרים ולכן תצטרכו לעמוד בעצמכם במספר כללים בסיסיים, אותם תבקשו להנחיל לבני המשפחה האחרים.