על הספה - כתבות ומאמרים

---

OCD – על קצה המזלג

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא הפרעה נפשית המתבטאת במחשבות טורדניות ובלתי נשלטות המביאות להתנהגות כפייתית וטקסית, בניסיון להרגיע אותן ולשכך את החרדה שהן מעוררות.

זה קורה גם לילדים?

התשובה היא בהחלט כן. הנתונים משתנים מאוד ממדינה למדינה – אך על פי מדריך DSM האמריקאי, 25% ממקרי ה OCD מאובחנים עד גיל 14 (כאשר הגיל הממוצע הוא 10).

הסיבות השכיחות להופעת OCD אצל ילדים

1. רכיב גנטי – ילדים להורים שהתמודדו או מתמודדים עם OCD, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח את ההפרעה.
2. מתחים וחרדות לאורך זמן, שהילד לא מוצא דרך אחרת להתמודד איתם.

מתי לגשת לאבחון?

זו שאלה חשובה מאוד, מאחר והורים רבים נבהלים מהתנהגויות טקסיות וחזרתיות של ילדיהם, למרות שברובם המכריע של המקרים מדובר בהתנהגות נורמאלית לחלוטין, שאינה מעידה על הפרעה.
אז איך בכל זאת נדע שמדובר בהפרעה? כמו במקרים רבים אחרים, השאלה המשמעותית היא מידת ההשפעה על איכות החיים.
כאשר הילד נוהג לבצע מדי פעם טקסים שמייצרים לו סדר ומשמעות או כאשר הוא מתעקש שתבצעו משהו בדיוק באותו אופן בכל פעם – לא בהכרח נניח שמדובר בהפרעה. אך כאשר הטקסים החזרתיים גוזלים חלק גדול משעות היום, דורשים מהילד מאמץ ניכר, גורמים לו סבל ופוגעים בשגרת החיים שלו – כנראה שיש בעיה הדורשת התערבות וטיפול.

איך מאבחנים OCD אצל ילדים?

אבחנת OCD נעשית על ידי פסיכיאטר, על פי דיווחי הילד והוריו ועל פי סימנים קליניים מפורטים. במהלך האבחון יתמקד הרופא במספר שאלות, ביניהן: משך הזמן שההתנהגויות הכפייתיות גוזלות מיומו של הילד ועד כמה הן פוגעות ביכולתו לנהל חיים מלאים, מידת הסבל שנגרמת לו בגינן, עד כמה הילד מתנגד למחשבות ולהתנהגויות הכפייתיות ועוד.

איך מתבטא OCD אצל ילדים?

מחשבות טורדניות אופייניות של ילדים עם OCD יעסקו בעיקר במחלה או בזיהום, אסונות שעלולים לקרות לאנשים קרובים ואהובים ומוות.

ההתנהגויות הטקסיות שהילדים יטו לבצע, כדי להתמודד עם המחשבות הקשות, יתמקדו בדרך כלל בשטיפות ידיים חוזרות וטקסי ניקיון אחרים, הימנעות ממגע, התנהגויות ספירה ומנייה של אנשים, חפצים וכד', הליכה בדרך מסוימת, ארגון חפצים באופן מסוים, שימוש חוזר ונשנה במילים "קסומות" ועוד.

למותר לציין כי ההפרעה פוגעת באופן ממשי באורח חייו של הילד ובאיכותם. הילד משקיע משאבים ניכרים של זמן, מאמץ ותשומת לב למחשבות ולהתנהגויות הכפייתיות, ומאחר ומשאבי הנפש והמוח עדיין מוגבלים אצל ילדים – פעמים רבות נראה עיכוב התפתחותי בתחומים שונים, לאור המשאבים הרבים שמושקעים בהתמודדות עם ההפרעה.

הבדלים מרכזיים בין OCD אצל ילדים ואצל מבוגרים

ההבדל המרכזי הוא, שבניגוד למבוגרים שמציגים תסמיני OCD, אצל ילדים רבים הדברים משתנים מאליהם עם ההתבגרות.







הבדל משמעותי נוסף הוא שמבוגרים יודעים מספיק על העולם כדי להבין שהמחשבות האובססיביות הן מחשבות שווא ומנסים להתנגד להן, בעוד שחלק גדול מהילדים עם OCD יאמינו שההתנהגות הכפייתית אכן מגנה עליהם ועל האנשים שהם אוהבים מפני רע.
ההבדל האחרון הוא בתחושות שמעוררת ההפרעה – בעוד שאצל מבוגרים המחשבות האובססיביות מעוררות בעיקר חרדה, אצל ילדים הן תעוררנה גם תחושת אשמה ובושה, כעס ועצב.

איך לטפל ב OCD אצל ילדים?

הטיפול האפקטיבי ביותר שנמצא להתמודדות עם OCD אצל ילדים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מביא לירידה דרמטית בתסמינים.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מבוסס על חשיפה מבוקרת למוקד החרדה (למשל מחשבה על זיהום פוטנציאלי), תוך מניעת התגובה האוטומטית למחשבה זו (שטיפת ידיים חוזרת ונשנית). חשיפה הדרגתית כזו, שנעשית על ידי איש מקצוע ובסביבה מבוקרת ובטוחה, אמורה להפחית את החרדה הנפשית ואת התגובות הפיזיות המתעוררות בילד אל מול מוקד החרדה. הילד נוכח לדעת, פעם אחר פעם, ששום דבר רע לא קורה כאשר הוא נמנע מההתנהגות הכפייתית ויכול להשתחרר ממנה בהדרגתיות.

לצד טיפול ממוקד בשיטת CBT תתקיים גם הדרכת הורים מותאמת, שמטרתה לתת להורים כלים פסיכולוגיים וקונקרטיים להתמודדות עם ההפרעה הטורדנית-כפייתית של הילד או הילדה.

בהדרכה, ההורים לומדים על OCD, על טכניקות הטיפול ועל המקום שלהם בתהליך, כמי שיכולים להשפיע, השפעה של ממש, על הילדים.