מתי כדאי ללכת לפסיכולוג תעסוקתי?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

זהותו התעסוקתית של אדם מושפעת מאישיותו, ומההתנסויות וההזדמנויות אליהן נחשף במהלך חייו. הזהות התעסוקתית משפיעה רבות על הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות ושביעות הרצון הכללית. לסוגיות של שביעות רצון בעולם העבודה, תחושת הגשמה עצמית ומיצוי הפוטנציאל האישי, יש השלכה על הדימוי העצמי, על תחושת הערך ועל המידה בו האדם מרוצה מעצמו ומחייו.

לכן, כאשר עומדים בפני צומת דרכים הקשורה לעולם התעסוקה או כאשר מתמודדים עם קשיים ואתגרים בעבודה – כדאי לשקול ללכת לפסיכולוג תעסוקתי.

מהי פסיכולוגיה תעסוקתית? ומיהו פסיכולוג תעסוקתי?

פסיכולוגיה תעסוקתית שואפת לצמצם, ככל האפשר, את הפער בין האדם (על סך מאפייניו האישיותיים, שאיפותיו ורצונותיו, יכולותיו וצרכיו) לבין הסביבה המקצועית והתעסוקתית בתוכה הוא פועל.
פסיכולוג תעסוקתי הוא איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, אשר סיים לימודי תואר שני ייעודיים בתחום התעסוקתי-ארגוני, עבר התמחות בת שנתיים לפחות והוסמך על ידי הרשויות לעסוק בתחום.

מתי כדאי ללכת לפסיכולוג תעסוקתי?

אנשים מגיעים לפסיכולוג תעסוקתי ממגוון סיבות ובמספר צמתים מרכזיים בעולם התעסוקה:

1. מציאת כיוון ראשוני בעולם ההשכלה והתעסוקה
צעירים רבים פונים לייעוץ תעסוקתי אצל פסיכולוג מוסמך לפני שהם מתחילים ללמוד באקדמיה, במטרה להתאים את תחום הלימודים בצורה המיטבית לשאיפות התעסוקתיות שלהם.
בשלב הזה יעסוק הטיפול בניסיון משותף להבין מהי התשוקה של הצעיר/ה שפנו לייעוץ, מהם המאפיינים האישיים שלהם שעשויים להתאים במיוחד לתחום מקצועי מסוים, מהן החוזקות המרכזיות שלהם מהן נקודות התורפה שעשויות להקשות עליהם בדרך.

2. שינוי כיוון בקריירה
חלק מהאנשים מגלים לאחר תקופה מסוימת שהמקצוע שבחרו לעצמם אינו מתאים להם עוד. הדבר יכול לנבוע מן השינויים התכופים שחלים בעולם התעסוקה – בעיקר בעידן הפוסט מודרני בו אנו חיים, או מתחושת מיצוי והבנה שמה שהיה נכון בעבר, איננו נכון עוד ונדרש שינוי כיוון, המאפשר לאדם להנות מחיי התעסוקה שלו בהמשך.

ייעוץ תעסוקתי שמטרתו שינוי כיוון תעסוקתי יעסוק בתכנים שמביא האדם. כך, לעיתים יתמקד בחיפוש מחודש של התשוקה והאפשרות לחשוב על כיוונים תעסוקתיים ממלאים ומספקים, לעיתים המוקד יהיה באיזון שבין העבודה ליתר תחומי החיים, ובמקרים אחרים המוקד יהיה עיבוד של חוויות שליליות בעולם העבודה, בניה מחודשת של האמון של המטופל ביכולת שלו לממש את עצמו בעולם העבודה בצורה מספקת, והענקת הכלים המתאימים.

3. צמתי קבלת החלטות במהלך הקריירה
פעמים רבות, במהלך הקריירה המקצועית, צצות הזדמנויות חדשות או חלים שינויים המחייבים את האדם לחשב מסלול מחדש.
בין המקרים הללו ניתן למנות הצעת קידום משמעותית, מעבר בין תחומים מקצועיים או בין תפקידים בארגון, שינוי מתפקיד מקצועי לתפקיד ניהולי שדורש סט שונה של כישורים ויכולות או – להבדיל – פיטורין בעקבות צמצומים, רילוקיישן ועוד.

צמתי הקריירה הללו מחייבים את העובד לבחון את המציאות התעסוקתית שלו ולקבל החלטות מושכלות. פעמים רבות, מרגישים הפונים צורך בליווי של איש מקצוע, אשר יוכל לסייע בחשיבה ולעשות סדר בשיקולים ממקום ניטרלי, חסר פניות ולא שיפוטי.




4. קשיים ואתגרים תעסוקתיים שמשפיעים על מצבו הנפשי של העובד
עובדים רבים יתמודדו במהלך חייהם המקצועיים עם אתגרים שונים – קושי בהסתגלות למקום עבודה חדש או לתפקיד חדש, תחושת שחיקה מתמשכת שמקשה על חיי היומיום, קושי בהתמודדות עם מאבקי כוח ופוליטיקה ארגונית, קושי בהבאת היכולות העצמיות לידי ביטוי, קושי להתקדם מקצועית בארגון ועוד.
בכל המקרים הללו, ועוד רבים אחרים, פנייה לפסיכולוג תעסוקתי עשויה לסייע לעובד להגיע לתובנות אודות הסיבות לקשיים שהוא חווה ולקבל כלים שיעזרו לו להתמודד בצורה מיטבית עם הקשיים הללו.

איך מוצאים את הפסיכולוג התעסוקתי המתאים?

בדומה לאיתור פסיכולוג בתחומי חיים אחרים, גם במקרה של פסיכולוגיה תעסוקתית כדאי לבקש המלצות והפניות מאנשים במעגל האישי או המקצועי שלכם ולשמוע מהם על תהליך הייעוץ וכיצד סייע להם.

לפני פנייה ראשונית לאיש המקצוע המומלץ, כדאי לבדוק מהו היקף הניסיון שלו או שלה ואת מידת התאמתו של הניסיון הזה לצורך הספציפי שלכם. יהיה אשר יהיה.

לסיכום, זכרו – העבודה והקריירה תופסות חלק משמעותי מאוד בחייהם, סדר היום והזהות של רוב האנשים. זהו המקום בו אנו מבלים את מרבית זמננו וכאמור, יש לו השפעה דרמטית על תחושת הערך והביטחון העצמי של רובנו.

פסיכולוג תעסוקתי מקצועי ומתאים יכול לעזור לכם לשפר את הטעון שיפור בקריירה שלכם, למצוא כיוונים חדשים, למפות את השאיפות והיעדים אליהם תרצו להגיע ולתת לכם את הכלים הדרושים לדרך.

גל שי
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית