הסיבה המרכזית לכך שפסיכופתיה היא הפרעה נפשית מסוכנת כל כך, היא היעדר היכולת של הפסיכופת לחוש חרטה או אשמה על מעשיו, איומים ככל שיהיו.
המין האנושי מתעניין בפסיכופתים מאז ומתמיד - בלונדון של המאה ה-19 עסקו העיתונים באריכות בניסיון לפענח את זהותו של ג'ק המרטש ואילו בימינו אנו, מיליוני צופים מרותקים לסדרת טלוויזיה ביוגרפית אודות ג'פרי דהאמר ולא מסוגלים להתיק את עיניהם מהזוועות.
לא רבים יודעים שפסיכופתים אינם רק רוצחים סדרתיים. למעשה, אנשים שעונים על ההגדרה הפסיכולוגית של פסיכופתיה חיים בינינו ונראים כמו אנשים רגילים לחלוטין, על אף שהמבנה הנפשי שלהם ייחודי ועלול להיות אף מסוכן.
מהי פסיכופתיה?
פסיכופתיה נמנית על סדרת הפרעות נפשיות הנקראות הפרעות אנטי סוציאליות וכוללת גם סוציופתיה והפרעת אישיות אנטי חברתית.
בקווים כלליים ביותר, נוכל לומר כי פסיכופתיה מאופיינת ביכולת רגשית מוגבלת, שליטה נמוכה בדחפי התנהגות
והיעדר היכולת לחוש אמפתיה, אשמה או חרטה – רגשות חיוניים לשמירה על התנהגות סוציאלית נורמטיבית.
איך מזהים פסיכופת?
בשנות ה-90 של המאה הקודמת פיתח פסיכולוג קנדי בשם הר (HARE) רשימת תסמינים המסייעת בזיהוי והגדרה של אדם כפסיכופת.
בין התסמינים המאפיינים אישיות פסיכופתית, ניתן למצוא את הבאים:
* ביצוע חוזר ונשנה של אקטים אלימים
* שקרנות פתולוגית
* זלזול בכללי הבטיחות ביחס לעצמו ובעיקר ביחס לאחרים
* התעלמות מזכויות של אנשים אחרים והפרתן באופן עקבי
* קושי להחזיק בעבודה יציבה ובמערכות יחסים יציבות לאורך זמן
* אינטליגנציה גבוהה מהממוצע ויכולת מילולית גבוהה
רוברט הר הגדיר פסיכופתים באופן ממצה:
״טורפים חברתיים שמקסימים, מתמרנים וחורשים את דרכם בחיים באכזריות, משאירים אחריהם זנב של לבבות שבורים, ציפיות מנופצות וארנקים ריקים. הם חסרי מצפון ואמפתיה לחלוטין, והם לוקחים באנוכיות כל מה שהם רוצים. הם מפרים נורמות חברתיות וציפיות, ללא שמץ של אשמה או חרטה״.
כאשר הרוע מכוון
כולנו פוגעים מדי פעם באחרים, בדרך כלל ללא כוונה תחילה ורובנו נחוש חרטה או אשמה כאשר נגרם נזק או עוגמת נפש לאדם אחר.
אצל פסיכופת, הרוע מכוון והוא שואב הנאה מפגיעה באנשים אחרים.
למה פסיכופתיה מהווה אחת מהפרעות הנפש המסוכנות ביותר?
הסיבה המרכזית לכך שפסיכופתיה היא הפרעה נפשית מסוכנת כל כך, היא היעדר היכולת של הפסיכופת לחוש חרטה או אשמה על מעשיו, איומים ככל שיהיו.
פסיכופת מתכנן את מעשיו בצורה מדוקדקת מבלי לעצור לרגע לחשוב על הסבל הצפוי לקורבנותיו, לאחר מכן יבצע את זממו, יסתיר בקור רוח את הראיות וימשיך להתנהל באופן שגרתי, כאילו לא קרה דבר, מבלי לחוש רגשות אנושיים של צער או חרטה על מעשיו.
מה בין פסיכופת קרימינלי ופסיכופת מצליח?
בתחילת מאמרנו זה, נכתב כי פסיכופתים מסתובבים בינינו ומצליחים להסתיר את ההפרעה העמוקה בה הם לוקחים באמצעות היכולת לשלוט בדחפים ולדכא התוקפנות העמוקה שהם חשים.
זהו בדיוק תיאורו של הפסיכופת המצליח, אדם שמסוגל להתערות בחברה הנורמטיבית לאורך זמן, להחזיק במשרה ואף להשתלב בעמדות מפתח ניהוליות.
פסיכופת קרימינלי, לעומת זאת, הוא פסיכופת שיכולת השליטה שלו נמוכה יותר והוא מסתבך באקטים אלימים חוזרים, שמביאים בדרך כלל לעימות עם רשויות החוק ולמאסר.
איפה מוצאים פסיכופתים מצליחים?
במחקרים שביקשו לאתר מתאם בין הפרעה נפשית פסיכופתית לפרופסיות מקצועיות שונות נמצא כי תכונות פסיכופתיות נמצאו בשכיחות גבוהה בקרב מנהיגים פוליטיים ועסקיים וכן בקרב עיתונאים, רופאים מנתחים, עורכי דין ואנשי מכירות, כאשר כל המקצועות הללו דורשים קסם אישי בלתי מבוטל לצד עור עבה ועמידות גבוהה בפני פגיעה, דחייה ולחצים.
כמובן שאין בדברים הללו כדי לצבוע כל מי שעוסק בתחומים הללו כחשוד בפסיכופתיה, רחוק מכך – פסיכופתים עלולים להיות בכל מקום, גם באזורים הבלתי צפויים ביותר. בל נשכח כי טד בנדי, הרוצח הסדרתי הידוע, היה עובד סוציאלי במקצועו.
האם ניתן לטפל בהפרעה?
הספרות מביעה פסימיות רבה ביחס לסיכויי ההצלחה של טיפול פסיכולוגי בפסיכופתיה, מאחר וטיפול כזה דורש רצון אמיתי לשינוי ושיתוף פעולה מצד המטופל, שני מרכיבים שאינם מאפיינים פסיכופתים.
לטיפול פסיכולוגי משולב בתרופות יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר, כאשר מדובר
בילדים שמראים מאפיינים אנטי סוציאליים בגיל צעיר.
בהעדר שיתוף פעולה או משאלה לשינוי של המטופל – חלק מהפסיכופתים טופלו בעבר בטיפולים אברסיביים שכללו יצירת התניה פאבלובית בין גירוי חיובי לתגובה פיזית של כאב וסבל. טיפול מסוג זה, כפי שהוצג בסרטו המטלטל של קובריק "התפוז המכני" אינו חוקי כיום.
