יש הסכמה גורפת בקרב חוקרים שהעולם של ימינו מלחיץ יותר מבעבר.
על אף ההתקדמות הטכנולוגית, שלכאורה עושה את חיי היום יום לפשוטים יותר, עומס המידע, ריבוי המשימות והצורך להגשמה עצמית במספר זירות בו זמנית - יוצרים סטרס שמשפיע לרעה על המצב הנפשי והפיזי של רוב האנשים.
מה זה סטרס?
המונח סטרס (דחק או לחץ) מתאר מצב בו המערכת הנפשית והפיזית של האדם יוצאת מאיזון כתוצאה מגירוי (או עודף גירויים) שמגיע מבחוץ ויכול להיות פיזי או פסיכולוגי.
כיצד מתבטא סטרס?
תחושת לחץ מתבטאת במגוון דרכים ואנשים שונים יחוו אותה בדרכים שונות.
עם זאת, ניתן לאתר מספר תסמינים בולטים המעידים על סטרס גבוה: כאבי שרירים, כאבים בחזה ובבטן, דופק מהיר, נשימה שטחית, הזעת יתר ועוד.
הפן הרגשי של תסמיני הלחץ יכלול חוסר סבלנות, עוררות גבוהה, כעס וחרדה.
מהם הסיכונים במצב מתמשך של סטרס?
דמיינו לכם את התסמינים המתוארים בפסקה למעלה, אשר מתקיימים לאורך זמן, ותוכלו להבין בעצמכם שמדובר במצב שאינו בריא – הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
לא לחינם אנשים המתמודדים עם סטרס גבוה לאורך זמן, נוטים לסגל מנהגים שיש בהם סיכון כמו שימוש קבוע בסיגריות, אלכוהול, סמים ותרופות הרגעה ומועדים יותר מאחרים
להתמודד עם דיכאון וחרדה כרוניים ועם מחלות לב, סוכרת ולחץ דם גבוה ומסוכן.
דרכים להתמודדות עם סטרס
הבנו, אם כן, שכדאי לאתר דרכים להפחתת תחושת הלחץ המתמשכת, למען
הבריאות הנפשית והפיזית שלנו.
אבל איך עושים זאת?
תשמחו לדעת שיש דרכים רבות ומגוונות להפחתת סטרס ואת חלקן הגדול אתם יכולים ליישם בעצמכם ובאופן מיידי:
נשימה מודעת
מגוון טכניקות המאפשרות לאדם להתמקד באופן שבו הוא נושם ובכך לשחרר לחצים ולספק לגוף ולמוח את החמצן הדרוש להם כדי לבצע ונטילציה, בעיקר במצבי לחץ שמאופיינים בנשימה שטחית ומהירה שאינה אפקטיבית.
יוגה ומדיטציה
מגוון שיטות להפעלת הגוף ותהליכי החשיבה באופן מודע, במטרה להגיע לאזורי מודעות שקטים יותר ולנטרל רעשי רקע שמעצימים את תחושת הסטרס.
יוגה ומדיטציה נערכים בדרך כלל במקומות שקטים ונעימים, שלעצמם תורמים להפחתת הסטרס.
פעילות גופנית
אין ספור מחקרים כבר מצאו את הקשר ההדוק שבין פעילות גופנית סדירה להפחתת סטרס.
ריצה, הליכה מהירה, רכיבה על אופניים, ספינינג, קיקבוקסינג, אירובי – לא משנה מה תבחרו, העיקר שתעשו זאת בתדירות גבוהה ובאופן סדיר.
הספורט מסייע להפגת לחצים ולשחרור הורמונים, שמגבירים את תחושת האושר והרוגע.
אורח חיים בריא ומסודר
קשה להאמין עד כמה אורח החיים המודרני משפיע על רמות הלחץ עמן מתמודדים אנשים.
שינה לא מספקת ולא סדירה, צריכת מזון תעשייתי ומעובד מדי וכמובן שימוש נרחב במסכים – כל אלו מגבירים את תחושת הסטרס ופוגעים ביכולות הפיזיולוגיות והנפשיות המובנות של האדם להתמודד איתה.
נסו להקפיד על שעות שינה מספיקות וקבועות, הכניסו מזון איכותי לתפריט (פירות, ירקות, דגים, דגנים מלאים ועוד) והגבילו את שעות החשיפה שלכם למסכים, בעיקר בשעות הלילה לפני השינה.
מיינדפולנס
מודעות קשובה – שיטה לטיפול עצמי המשפרת את יכולתו של האדם להתמקד בהווה ולנטרל רעשי רקע נלווים, הקשורים בחוויות העבר או בחרדות מהעתיד.
טיפול תרופתי
חומרים רבים, טבעיים ואחרים, נמצאו כיעילים בהפחתת תחושת הלחץ הנפשי.
במצבי לחץ קלים יחסית, אפשר לנסות להיעזר במגוון שמנים וחומרים צמחיים המוצעים בשוק להפחתת סטרס והרגעה.
במצבים מורכבים יותר, או כאשר הסטרס הוא כרוני ונמשך לאורך זמן בעצימות גבוהה, ניתן לשקול שימוש בתרופות המפחיתות
לחץ וחרדה.
תרופות כאלה ניתן לקבל, כמובן, רק לאחר התייעצות עם רופא מומחה ובאמצעות מרשם מבוקר.
טיפול פסיכולוגי
מאחר ומקורות הלחץ הם בדרך כלל נפשיים וקוגניטיביים, הגיוני שגם הטיפול בהם יידרש לאזורים הללו.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – בטיפול זה עוסקים בשיפור היכולת לנהל לחצים - גם באמצעים מעשיים של ניהול סדר יום הגיוני ומותאם וגם
באמצעים קוגניטיביים הכוללים שינוי דפוסי החשיבה בנוגע ללחץ ושיפור היכולת לעצור מחשבות מטרידות לפני שהן גורמות לסטרס.
טיפול דינמי – בטיפול זה יעסקו המטפל והמטופל בניסיון להבין מהם המקורות הנפשיים לתחושת המצוקה שגורם הסטרס ובחיזוק הכלים הנפשיים העומדים לרשותו של האדם לשיפור החוסן ויכולת העמידות במצבים של חוסר ודאות, עומס ולחץ.
