ילדים במצוקה – כך תזהו מה עובר על הילד

אחד הפחדים הגדולים ביותר של הורים הוא לפספס.

לא להצליח לזהות בזמן אותות מצוקה של הילדים ולהיכשל במתן מענה מותאם לקושי שהם חווים.

הפחד הזה מביא הורים רבים להגנת יתר או לשיחות מרובות ("חפירות" בלשון הילדים), שלפעמים מובילות לתוצאה ההפוכה ופוגעות באיכות הקשר.

אז איך בכל זאת תזהו מה עובר על הילד שלכם ותדעו לקרוא נכון את הסימנים למצוקה?

על כך במאמר שלפניכם.

החדשות הטובות בהרחבה

ילדים צעירים מציגים סימנים למצוקה וניתן להבחין בסימנים הללו בקלות יחסית.

הסיבות לכך רבות ומגוונות וקשורות, בין היתר, לשלבי ההתפתחות הרגשית.

בעוד שאצל בני נוער ואנשים מבוגרים קיימים מנגנוני ויסות וקיים התחכום הדרוש להסוואת רגשות – אצל ילדים צעירים המנגנונים הללו טרם התפתחו ולכן, במידה מסוימת, הם שקופים יותר.

סיבה נוספת קשורה להתפתחות השפה וכאשר יכולת הביטוי השפתית מוגבלת, אמצעי ההבעה היחידים העומדים לרשות הילדה הם התנהגותיים ובדרך כלל הוא יפגין התנהגויות שנוכל לשים אליהן לב, אם נהיה קשובים לכך.

סימני אזהרה התנהגותיים שעלולים להעיד על ילדים במצוקה

כאמור, ילדים יביעו מצוקה באמצעות התנהגויות ובעיקר באמצעות שינוי בהתנהגות מוכרת.

להלן מספר סימני אזהרה שחשוב לשים אליהם לב:

1. שינוי בטמפרמנט – ילד שהיה רגוע וחייכן ומפגין התנהגויות תוקפניות, ילד שהיה שקט ומפגין חוסר שקט ופעלתנות יתר, ילד שהיה פתוח וחברותי וכעת נמנע מחברת ילדים אחרים ומתכנס בעצמו.

2. הקצנת התנהגות מוכרת – לא תמיד נראה היפוך בהתנהגות. לעיתים המצוקה של הילד תבוא לידי ביטוי באמצעות הקצנה של התנהגות מוכרת לנו, ממש עלייה בווליום. למשל – ילד שתמיד היה מעט פראי וכעת נוהג ממש באלימות, ילד שהתקשה ליצור קשרים חברתיים וכעת לא יוצר בכלל קשר עין וכד'.

3. שינויים בדפוסי חיים – שינוי דרמטי באורחות השינה והאכילה של הילד עלולים להעיד על מצוקה – שינה מרובה, או קושי להירדם ויקיצות מרובות בלילה, חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר באופן קיצוני.

4. רגרסיה בשלבי התפתחות – עצירה או נסיגה התפתחותית עם תמרור אזהרה - חזרה להרטבה אחרי גמילה, בקשות לחזור למוצץ או לחפץ מעבר אחרי שכבר נפרד ממנו, ירידה ביכולת הוורבלית וירידה ביכולת העצמאות.

5. התנהגויות שמבטאות זעם, עצב או פחד – ילד שכועס, מתפרץ בלי סיבה לעיתים תכופות, בכי מרובה ללא סיבה נראית לעין.

6. היצמדות להורים – קושי להיפרד בבוקר, צורך מוגבר במגע וחיבוק, קושי לתפקד עם ההתרחקות מההורים.

סימנים ספציפיים להתעללות או הזנחה במסגרת החינוכית

כשמדובר בחשד להתעללות מצד הצוות החינוכי, בעיקר בגילאים צעירים מאוד, יש לשים לב לסימנים נוספים, שאינם קשורים ישירות לאופן ההתנהגות של הילד.

1. בגדים נקיים מדי, שמעידים על כך שהילד לא יכול לשחק או לאכול באופן חופשי. או להיפך – בגדים מלוכלכים שעלולים להעיד על הזנחה.
2. הימנעות של הילד מדמויות מסוימות בגן, בשעה שאתם מביאים אותו בבוקר.
3. יציאה מהגן בבכי לעיתים קרובות או במצב של עייפות כבדה, עד כדי חוסר תגובה.
4. רעב וצמא מוגברים אחרי הגן, שעלולים להעיד על מחסור במזון ושתיה.

מה עושים עם זיהינו סימני מצוקה?

במקרה של חשד להתעללות במסגרת החינוכית – יש לפנות מיד לגופים המתמחים כמו מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך ולקבל ייעוץ.

במקרים בהם סיבת המצוקה לא ברורה לנו, ואין חשד להתעללות על ידי הצוות החינוכי, כדאי לשתף את המורה או הגננת בחשש שלכם ולבקש מהן לסייע במעקב ולדווח לכן מה הן רואות וחושבות.

אל תבהלו -המצוקה שלנו כהורים, עוברת אל הילדים ומקשה עליהם עוד יותר את ההתמודדות. חשוב לשמור על קור רוח, לא לכעוס ולהישאר בשליטה.

אם אתם מתקשים לעשות זאת בעצמכם – אפשר לפנות לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש או הדרכת הורים ולקבל את הכלים שיעזרו לכם לעזור לילד.

ספקו מרחב בטוח לילד בו יוכל להביע את עצמו, כולל הקשיים שהוא חווה. השקיעו זמן במשחק משותף, בהקראת סיפורים שעשויים לאפשר פתח לשיח ולהבעה עצמית, חבקו ונסכו בילד ביטחון שאתם איתו ובשבילו.

אם ההתנהגות שמעידה על מצוקה נמשכת לאורך זמן, או אם היא חמורה במידה שמקשה על חיי הילד – פנו לסיוע מקצועי.