שינה והירדמות - תינוקות וילדים (גיל 5 חודשים ועד 5 שנים)

"הגעתי למצב שאני לא ישנה בלילות!
אני כבר לא יודעת מה לעשות...
הילדה המתוקה שלי בת שנה ו7 חודשים נרדמת רק בידיים!
כל פעם שמשכיבים לישון היא יושבת עלי כשאני על הכיסא ואני זזה קצת ימינה ושמאלה.
רק ככה היא מסכימה להירדם!
זה מאודדד קשה לי!
היא לא מסכימה שאבא שלה ישכיב אותה לישון, רק אני!
וגם בלילה היא קמה 3 פעמים וכל פעם זה ללכת לשבת על הכיסא ולהחזיק אותה מחובקת עד שהיא נרדמת. לפעמים זה לוקח חצי שעה ולפעמים אפילו יותר.

לפעמים... כבר אין לי כח ואז אני מאפשרת לה לישון איתנו במיטה שלנו
ושם, באורח פלא, היא ישנה מצוין בלי בעיה.

זה מתיש וקשה מאוד!
יש לי עוד שני ילדים בבית ואני עובדת במשרה מלאה
ואני כבר לא זוכרת מה זה לישון בלילה ומה זה להיות לא עייפה..."

זה מה שאמרה לי רעות המקסימה בשיחתנו הראשונה.

היא הגיעה למצב מתסכל, קשה, מתיש ומכעיס
וכבר ניסתה כל מיני דרכים לשכנע את הילדה המתוקה לישון במיטתה ולהירדם בה
ולא הצליחה
ואז, היא הגיעה אלי, במטרה לפתור את הקושי
ולהביא ללילות רצופי שינה, לכל המשפחה.

מה עשינו?
הבאנו לכך שהילדה נרדמת במיטה שלה - באופן עצמאי לחלוטין!

מה זה אומר?
נכנסת למיטה שלה, אחרי טקס שינה נעים ורגוע, מקבלת חיבוק גדול ואוהב ונשיקות מההורים (לפעמים אמא משכיבה לישון ולפעמים אבא), ההורה יוצא מהחדר, הכל נעשה בהסכמה, רוגע ומתוך תחושת ביטחון והילדה נרדמת ללא כל קושי, בעצמה.
לאורך הלילה, היא ישנה במיטתה ברציפות וקמה חייכנית ונינוחה ב 6:30 בבוקר, ליום חדש מלא פעילות.

אז מה היה לנו שם?
העקרונות של השיטה בה אני עובדת (נוסחת הקסם) הם קודם כל זיהוי הצרכים של הילד ומענה להם.
סבבה,
צרכים...
שהילד יהיה שבע, שירגיש טוב, שיהיה עייף במידה הרצויה?
לזה הכוונה?

בטח, גם לזה! אבל לא רק...

לילדים שלנו יש צרכים חשובים מאוד שלא תמיד אנחנו מודעים להם.

מה למשל?

הצורך במסר ברור של ההורה, מסר שלא מבלבל,
הצורך בהתנהלות עקבית של ההורה, משהו שהילד יכול להישען ולהתרגל אליו,
הצורך ברוגע והכלה של ההורה - את ההתנגדות וההתנהגות של הילד,
הצורך בהדרגתיות, אנחנו מלמדים דרך חדשה - צעד אחרי צעד,

חשבתם על זה פעם?
אנחנו ההורים - הרבה יותר מאשר ספקים של העניינים הפיזיים. יש שם נפש יקרה שסומכת ולומדת ומאמינה לנו.

להיות הורה - זה התפקיד הכי גדול שיש
יש לו כל כך הרבה מרכיבים וסוגי אחריות וסוגי השפעות.
זה ענק!

אז בואו נתחיל מההיבט הפיזי:

וכאמור, אנחנו עוסקים הפעם בענייני שינה והירדמות.

אז, כשאנחנו רוצים ללמד הרגלי שינה והירדמות עצמאיים
חשוב לוודא שפיזית, הכל נוח, רגוע, מתאים, שליו…

למה הכוונה?

למשל להרגשה הפיזית של הילד:
אנחנו רוצים לוודא שאין סיבה פיזית שיכולה להפריע לשינה או להפריע להירדמות.
אנחנו רוצים לוודא שהוא מרגיש טוב ואין שום אי נוחות, כאב, צריבה, אי שקט (למשל עקב אוכל עשיר סוכר) והילד מרגיש טוב ונעים (פיזית).

עוד עניין פיזי שמשפיע הוא - מידת העייפות

סימני עייפות שהילד מראה (שפשוף עיניים, שפשוף אוזניים, פיהוקים, סף תסכול נמוך ועוד) הם סימן שהילד עייף.
ז"א שזה הזמן להשכיב לישון.

ישנו מצב המוגדר כ'עייפות יתר', שפחות רצוי להגיע אליו כי זה משפיע לרוב, לרעה, על צורת ההירדמות,
השינה בלילה ואפילו על שעת ההשכמה בבוקר.

*הערה: אם קורה מידי פעם שהילד מושכב לישון בעייפות יתר, זה פחות בעייתי אבל אם קורה על בסיס
קבוע, זה בעצם אומר שהילד מושכב לישון במצב הלא רצוי ואיכות שנתו יכולה להיפגע.

יש עוד עניינים פיזיים שמשפיעים כמו למשל החזקה שרירית מיותרת (מה שקרוי לפעמים - טונוס גבוה),
יכולים להיות ענייני ויסות חושי ועוד.

כהורים, חשוב שנבחן כל היבט פיזי שיכול להיות, שהוא זה שמשפיע על הקושי להירדם או הקושי לישון
ברצף.
לפעמים, קל להבחין מה הגורם הפיזי המשפיע
ולפעמים, זה דורש יותר העמקה וחקירה.
אנחנו ההורים, שמים לב בד"כ לדברים ומרגישים ומבחינים בהם.

ולפעמים, אנחנו נעזרים באנשי מקצוע שונים לאבחון וטיפול (רופא ילדים, מרפאה בעיסוק, מלווה התפתחותית, מומחה ויסות חושי ועוד).

ועכשיו, אחרי שווידאנו שאין קושי פיזי, אנחנו עוברים להיבט ההתנהגותי:

כאן אנחנו נכנסים לדיאלוג הקסום בין ההורה לילד,
בדיאלוג הזה עוברים מסרים רבים ומגוונים, מילוליים, פיזיים, רגשיים ועוד.

בהיבט הזה, יש מורכבות גדולה ולפעמים אנחנו מרגישים שהעברנו מסר ברור ועם זאת, הילד לא משתף
פעולה.
והרבה פעמים, מתחילה התנגדות גדולה, בכי, כעס, תסכול ומה לא?
נעים? זה לא,
אפקטיבי? זה לא,
מחבר ומקרב בינינו? בטח שלא,
מביא לתוצאה הרצויה לנו? ברור שלא.
אז, כדי לשפר את הדיאלוג, חשוב שנבין מה הצרכים האמיתיים של הילד היקר שלי
וגם, מה הצרכים שלי!

הרבה צרכים מסתתרים ולא נמצאים במודעות שלנו, בפרט ברגע האמת, ברגע עצמו של הדיאלוג.
ומהם?
כאמור, כמו שכבר הבנו (כאן למעלה):
הצורך במסר ברור של ההורה, מסר שלא מבלבל,
הצורך בהתנהלות עקבית של ההורה, משהו שהילד יכול להישען ולהתרגל אליו,
הצורך ברוגע והכלה של ההורה - את ההתנגדות וההתנהגות של הילד,
הצורך בהדרגתיות, אנחנו מלמדים דרך חדשה - צעד אחרי צעד.

ואז, כשאנחנו מדייקים את עצמנו, כך שהצרכים האלה ייענו,
אנחנו פועלים בצורה המיטבית,
עבור הילד היקר שלנו
וגם עבור עצמנו, עבור ההורות שלנו, עבור ההרגשה והתפיסה שלי את עצמי כהורה.
זה חשוב לאין ערוך!

בואו נחזור לרעות המקסימה
בתהליך לימוד הירדמות עצמאית לילדה המתוקה שלה:
וידאנו בכל רגע, האם יש סיבה או קושי פיזי שמפריע להירדמות, לרצף השינה.
גם הטמפרטורה בחדר, הנוחות של המיטה וכאמור, כל מה שהוזכר למעלה
ואם זיהינו שיש כרגע משהו שקשה לה, פעלנו לשיפור והקלה לתחושה הפיזית.
אם במקרה, העניין הפיזי ברגע נתון, היה למשל חום גבוה,
הפסקנו את הלימוד (להרגלי הירדמות עצמאיים), חיכינו שהילדה תרגיש טוב, ורק אז חזרנו לדרך.
הערה: לרוב, אנחנו מאוד מודעים לעניינים הפיזיים, כי ככה זה.
הפיזיות לרוב ברורה וגלויה,
ויותר קל לנו לשים לב לדברים.

במקביל, וידאנו את כל המאפיינים שהוזכרו כאן למעלה, לגבי ההתנהגות של ההורים.
וידאנו שהמסר ברור, עקבי,
וידאנו שההורים עקביים בהתנהלות שלהם,
וידאנו יכולת הכלה של ההורים,
וידאנו שההורים רגועים,
ווידאנו התנהלות הדרגתית בלימוד.
כשכל זה קרה, השיפור הגיע במהירות ובעקביות!

למה?
שאלה מיותרת, נכון?

בכל מקרה, בואו נענה עליה..
הילדה הרגישה טוב כי כל צרכיה נענו!
ותמיד חשוב להוסיף, שאנחנו שחקן ראשי בסיפור.
וגם הצרכים שלנו ההורים, חשוב שיקבלו מענה:
הצורך בהובלה הורית (שזה צורך של שני הצדדים),
הצורך בהכרה שאני ההורה יכול לעשות שיפורים מבורכים בכוחות עצמי,
הצורך בעקביות גם כלפי עצמי, הצורך להיווכח שאני מתנהל ברוגע אל מול הסערה של הילד היקר שלי,
שאני יכול להכיל את זה בנחת.

הילדים הצעירים שלנו, כל הזמן בוחנים אותנו וקשובים אלינו,
כשאנחנו קשובים לצרכים שלהם, כל הצרכים (הקלים לזיהוי והעמוקים יותר!)
אז הכל זורם בטוב, בקלות, מתוך העצמה וחיזוק שלהם, שלנו ושל הקשר.
איזה מדהים זה!!
לייצר דיאלוג מחבק,
מחזק,
אפקטיבי,
מבוסס אמון
ומביא לשיתוף פעולה בדרכי נועם
כמה זה חשוב בהורות שלנו ?

נטי,
יועצת שינה (מענה תמידי לבכי)
מנחת הורים לגיל הרך
מפתחת נוסחת הקסם
מביאים לשת"פ בדרכי נועם ?
0534-206682