על הספה - כתבות ומאמרים

---

העולם מתקדם בקצב מהיר ולעיתים נדמה לנו שאתגרי התבגרות שהכרנו בעבר, חדלו מלהיות אתגרים.

מי שנכנס לבית ספר תיכון בעיר חילונית במרכז הארץ, עשוי לחשוב שנושא הזהות המינית בגיל ההתבגרות כבר לא מהווה עניין לעסוק בו ולפעמים אפילו יואשם על ידי בני הנוער בשיח אנכרוניסטי שאינו מותאם לעולם שהם חיים בו – עולם של הימנעות מהגדרות, תפיסה של מיניות כרצף וחוסר רצון לעסוק בנושא מפאת חוסר רלוונטיות.






יחד עם זאת, העיסוק בנושא הזהות המינית עדיין מהווה עניין משמעותי למתבגרים רבים, בעיקר לאלה הגדלים בקהילות יותר קטנות וסגורות, שמתאפיינות בשמרנות, אבל ממש לא רק.

כמה מילים על זהות מינית

זהות מינית היא שם כולל לתפיסת ההשתייכות של האדם לקבוצה מסוימת והיא כוללת שני רכיבים מרכזיים:

1. זהות מגדרית – תפיסתו של האדם את עצמו כשייך לקבוצת המגדר אליה נולד, על סך המאפיינים החברתיים והתרבותיים שלה. האם יש הלימה בין המין המולד לתפיסת המגדר הפנימית? האם יש הלימה חלקית או בכלל לא?

2. נטייה מינית או זהות מינית – האם האדם נמשך לבני מינו, לבני המין השני, או שכלל אינו חש משיכה מינית – נזכיר כי מדובר ברצף ולא בבחירה דיכוטומית בהכרח.

זהות מינית בגיל ההתבגרות

מתבגרים מתמודדים עם רצף מורכב של אתגרים, בדרך להפוך לאנשים בוגרים.

בין היתר הם עוסקים בשאלות של זהות ומנסים להבין מי הם, מה הם אוהבים וכיצד ירצו שחייהם יראו בעתיד?

השאלות כבדות המשקל הללו, שמתקיימות לצד השקעת משאבים נפשיים רבים בניסיון להשתייך לקבוצת שווים והצורך הטבעי ליצור נפרדות מההורים ומהמשפחה – יוצרות קושי נפשי מובנה אצל בני הנוער.

מהו מקור הקושי שחווים בני נוער סביב נושא הזהות המינית?

בני נוער שמרגישים שזהותם המינית או המגדרית אינה הזהות המאפיינת את רוב חבריהם, עלולים לחשוש מחוסר קבלה ואף מהתנכלות. אולי תופתעו לגלות כמה חזק וממשי הפחד הזה, גם כאשר מדובר בסביבת חיים פתוחה וליברלית לכאורה.

הילדים שלנו גדלים בישראל, מדינה בה זהויות המגדר ברורות והציפייה החברתית, בעיקר מגברים, היא להתנהג בהתאם למגדר שלהם. בני הנוער חוששים שהתנהגות שלא תעמוד בציפיות, עלולה להביא עליהם סנקציות שיכולות לנוע מבידוד ועד אלימות של ממש.

חשש נוסף מתמקד בבדידות – פחד להישאר לבד, ללא תמיכת קבוצת השווים המוכרת, ופחד מלהישאר לבד בחיים, ללא זוגיות ומשפחה. אין ספק שהמודלים הקיימים היום, של משפחות חד מיניות נורמטיביות לחלוטין, מפחית מעט את הפחד הזה. לכן, בסביבות בהן המודל קיים רק מתחת לפני השטח ולא בגלוי – החשש של בני הנוער עלול להיות גדול יותר מאחר ואין להם דוגמה חיובית לחיי משפחה הכוללים הורים מאותו מין.

סיכונים הקשורים לחיפוש זהות מינית בגיל ההתבגרות

הקושי המרכזי של בני נוער נעוץ בצורך העמוק להגיע לתובנות אודות העצמי האותנטי שלהם והנטייה להתנהגות אימפולסיבית, שעלולה להיות מסוכנת, במסגרת תהליך בירור הזהות.

בני נוער המתמודדים עם שאלות בנושא זהות מינית עלולים לפתח מגוון הפרעות נלוות כמו הפרעות אכילה, בעיות בדימוי גוף, שימוש בחומרים ממסכים או התנהגות מינית לא מבוקרת ואף מסוכנת (למשל התנסות מינית עם אנשים לא מוכרים, הימנעות משימוש באמצעי הגנה ועוד).

בנוסף, הצעירים הללו מתמודדים לא פעם עם חרדה ודיכאון ואף מועדים יותר להתנהגות אובדנית ולסיכון עצמי.

מספקים מרחב בטוח ומקבל

המחקרים מראים כי בבתים בהם התקיים שיח פתוח על מין ומיניות, התאפשרה בדיקת זהות אותנטית (למשל התנסות בבגדים או במשחקים המאפיינים את המגדר השני) והילדים קיבלו את המסר שאהבת ההורים וקבלתם הם ללא תנאים – ההתמודדות שהפגינו בני הנוער עם דילמות ושאלות בנושא זהותם המינית בגיל ההתבגרות, היתה טובה ואפקטיבית יותר והם נטו פחות להיפגע מהתנהגויות סיכון פוטנציאליות.






לכן ההמלצה הכי חשובה שלנו נוגעת כבר בגיל הילדות הצעירה: הימנעו מאמירות הומופוביות שעלולות להיות מופנמות על ידי הילדים, אפשרו מרחב בטוח להתנסות, הימנעו מביקורתיות יתר ותנו לילדים שלכם להבין שתאהבו אותם תמיד, לא משנה מה יקרה ומה יבחרו להיות כשיגדלו.

נעזרים באנשי מקצוע במידת הצורך

מתבגרים שחווים מצוקה על רקע שאלות של זהות מינית עשויים להזדקק לסיוע מקצועי, בעיקר כאשר ההורים בעצמם מתמודדים עם קושי סביב הנושא.

הסיוע המקצועי יכול להיות בדמות הדרכת הורים, שתתן כלים להורים, במפגשים משותפים עם המתבגר או בלעדיו.

אפשרות נוספת היא טיפול פסיכולוגי לנער או לנערה עצמם, במסגרתו יוכלו לחקור את הקושי שהם חווים וללמוד כיצד להתמודד איתו בצורה הטובה ביותר האפשרית.