היבטים רגשיים של התנצלות וסליחה
ד"ר ליאת יכניץ
לפעמים אנחנו פשוט חושבים שההתנצלות לא תועיל – כי הנפגע בכל מקרה לא יסלח, או כי המעשה שלנו היה חמור מידי ושום התנצלות לא תוכל לכפר עליו. ואז לא נתנצל כי "חבל לנו על המאמץ".
אז אם הפגיעה שלנו באחרים ושלהם בנו היא מציאות בלתי נמנעת, מה חשיבותה של הסליחה?
התנצלות היא אמצעי עוצמתי לריפוי של מערכות יחסים, להפחתת הכעס ולתחילת תהליך הפיוס.
אדם שנפגע ממילים או מהתנהגות שלנו לרוב ירצה לשמוע את צמד המילים "אני מצטער" כעדות לכך אנחנו באמת מביעים חרטה.
אז למה כל כך קשה לנו להגיד סליחה?
במחקרים נמצאו 4 חסמים עיקריים המונעים מאיתנו להתנצל:
* אמונה שלא עשינו שום דבר רע: "לא עשיתי כלום. למה אני צריך להתנצל?"
זו תגובה נפוצה מאוד. ההכרה בכך שעשינו מעשה רע/ לא מוסרי מאוד לא נעימה לנו. אנחנו לא אוהבים להרגיש לא נעים וכדי להימנע מאי הנעימות נאשים את האדם האחר או המצב, נחפש נסיבות מקלות, נמזער את הנזק שגרמנו ועוד. התוצאה? אנחנו לא מרגישים אשמים. אז למה שנתנצל?
* חוסר אכפתיות כלפי הנפגע או היחסים איתו: "גם ככה אני לא אפגוש אותה יותר אף פעם"
התנצלות דורשת מאמץ – רגשי ולפעמים גם פיזי. אנחנו לא רוצים להשקיע את המאמץ הזה לטובת אדם זר, או אדם שהקשר איתו לא חשוב לנו מספיק. אנחנו גם פחות אמפתיים כלפי אנשים זרים ומרגישים פחות הזדהות עם כאבם, ולכן – לא מרגישים צורך להתנצל.
* איום על דימוי עצמי: "אם אני מתנצל – אז אני מכיר בזה שהייתי לא בסדר, שאני אשם"
ההתנצלות עלולה לאיים על איך שאנחנו רואים את עצמנו. כבר אמרנו שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, להרגיש שאנחנו אנשים טובים ומוסריים. אז גם כשאנחנו יודעים בוודאות שעשינו מעשה לא מוסרי במיוחד - ההתנצלות מהווה מעין חותמת סופית לאשמתנו, וננסה להימנע ממנה.
* אמונה שההתנצלות לא תשפר את המצב: "הוא לא יסלח גם אם אתנצל".
לפעמים אנחנו פשוט חושבים שההתנצלות לא תועיל – כי הנפגע בכל מקרה לא יסלח, או כי המעשה שלנו היה חמור מידי ושום התנצלות לא תוכל לכפר עליו. ואז לא נתנצל כי "חבל לנו על המאמץ".
מזדהים עם אחד החסמים או יותר?
אז אחרי שהתגברנו על כל החסמים והחלטנו להתנצל, בואו נראה אז איך נראית התנצלות יעילה, שבאמת משפרת את ההרגשה של הנפגע והפוגע ומאפשרת תיקון? אז לרוב יהיו בה שני המרכיבים הבאים:
* קבלת אחריות: "אני מתנצל שעשיתי, אמרתי..." – הנפגע רוצה לשמוע שאנחנו מקבלים את האחריות למה שקרה ושאנחנו מבינים שהמעשה שלנו היה לא תקין.
* הכרה בנזק: "אני רואה כמה זה השפיע עליך" – אמירות מסוג זה מעבירות את המספר שאנחנו רואים את הנפגע.
ואיך נראית התנצלות לא יעילה, סתמית או "כאילו" התנצלות? לא תהיה בה לקיחת אחריות ולא תהיה בה הכרה בנזק. דוגמאות שלא כדאי לאמץ הן: "לא הייתי צריך לעשות את זה, אבל...", " טוב, אם נפגעת, אז אני מצטער".
ברוב המקרים, התנצלות כנה תוביל לתחושה טובה יותר – גם שלנו וגם של הצד הנפגע, מה שפותח הזדמנות לשיפור של מערכת היחסים. אבל, לפעמים, גם אחרי שהתנצלנו – הצד הנפגע לא סולח לנו. יכול להיות שהוא לא מוכן (עדיין). חשוב להתנצל לא מתוך ציפיה לסליחה, אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות, שאכפת לנו מהאדם השני, שאנחנו רוצים לטפח את הקשר איתו. אנחנו צריכים לתת לצד הנפגע את הזמן לסלוח. ולפעמים, אם הפגיעה היתה חמורה מידי, הוא לא יהיה מוכן אף פעם, וחשוב ללמוד לקבל גם את זה.
אז מה איתכם? קל לכם לבקש סליחה? אתם סולחים בקלות? אשמח לשמוע.
Schumann, K. (2018). The Psychology of Offering an Apology: Understanding the Barriers to Apologizing & How to Overcome Them. Current Directions in Psychological Science, 27(2), 74–78.
ד"ר ליאת יכניץ
דוקטור לעבודה סוציאלית, מרצה בכירה
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסט מוסמך
התמחות: חרדה, דיכאון, משברי חיים, קשיים בזוגיות ובעבודה, חשיבה טורדנית והתנהגות כפייתית.
ילדים עם קשיי התנה
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית
פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני. בטיפול אני משלב בין פסיכותרפיה פסיכודינמית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אני מקבל לטיפול מבוג
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: קשיים רגשיים,חרדה ודיכאון,משברי חיים ותקיעות,קשיי הסתגלות,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,טראומה,ה
אזור בארץ: שרון,כפר סבא
שפה: עברית,אנגלית
מטפלת פרטנית במבוגרים. בעלת ניסיון טיפולי רב במגוון רחב של משברי חיים וקשיים רגשיים. אני מאמינה בכוחו של הקשר הטיפולי בתהליכי רי
עובד סוציאלי קליני,מטפל רגשי
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון, קשיים בתקשורת בין-אישית, בעיות במיניות ,בעיות משפחתיות וזוגיות,התמודדות עם משברי
אזור בארץ: חיפה,צפון,אונליין
שפה: עברית,רוסית
עובד סוציאלי קליני, ניסיון בטיפול במתבגרים, מבוגרים וגיל הזהב, מטפל בחרדות, דיכאון, משברי חיים מגוונים, קשיי תקשורת בין אישית ועוד
פסיכותרפיסט מומחה בטיפול במשברי חיים
התמחות: קשיים רגשיים, חרדה ופוביה, דיכאון, אבל ואובדן, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים ו
אזור בארץ: מרכז,שרון,הרצליה,רעננה,כפר סבא,רמת השרון,הוד השרון
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסט מוסמך ומנחה. טיפול פרטני (בעיקר מתבגרים וצעירים בגילאי 10-35), והדרכות הורים. דוקטורנט לפסיכותרפיה בלונדון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
Another of Thich Nat Hahn’s Five Relationship Mantras
A simple mantra on the face of it and yet as we will see, it can spring out of a very cloudy medium. If we focus, or are mindful, we can manifest happiness.
מה עושים בטיפול פסיכותרפיה? צוות אתר על הספה
פסיכותרפיה היא שם כולל לטיפול נפשי המתבצע באמצעות שיחות בין מטפל למטופל, במטרה לשפר את מצבו הנפשי של המטופל ואת יכולתו להתמודד עם קשיי החיים
מרגישים שהטיפול הפסיכולוגי תקוע? מה כדאי לעשות? צוות על הספה
בדומה לכל מערכת יחסים, גם מערכת היחסים הטיפולית עשויה לעבור שלבים בהם יש תחושת תקיעות ונדמה שהדברים לא מתקדמים. מדובר במצב ידוע ומוכר בפרקטיקה הקלינית, שמתרחש בחלק גדולים מהתהליכים הטיפוליים, גם בטובים ובמיטיבים ביניהם.
מתי עדיף ללכת לטיפול קבוצתי? צוות על הספה
רוב האנשים חושבים ששירות או טיפול הניתנים באופן פרטי, תמיד יהיו עדיפים ומותאמים יותר מאשר מענה קבוצתי. שבחלק מהמקרים בתחום הטיפול, לקבוצה יש יתרונות מובהקים והיא עשויה להוות חלק אינטגרלי מהטיפול ולשפר דרמטית את הסיכוי להשיג את המטרות.
