• תקשורת זוגית כוללת כל אינטראקציה זוגית, החל משיח לקבלת החלטות כמו ההחלטה על שינוי מקום מגורים, המשך בשיתוף הדדי בחוויות מיום עבודה, תכנון יום בילוי כמו חופשה זוגית או משפחתית, היוועצות כיצד להגיב כלפי בן מתבגר שהורחק מבית הספר ועד ליחסי מין.
בתחילת
מאמרי הקודם באתר "על הספה" הוצגו 6 מיומנויות בסיס שהשימוש בהן הכרחי לכל שיח ודיאלוג זוגי אפקטיבי.
המיומנות שתדון במאמר זה היא:
ההקשבה הפעילה וחיוניותה לתקשורת ולשיח הזוגי.
תקשורת ושיח זוגי, למה הכוונה?
* תקשורת זוגית כוללת כל אינטראקציה זוגית, החל משיח לקבלת החלטות כמו ההחלטה על שינוי מקום מגורים, המשך בשיתוף הדדי בחוויות מיום עבודה, תכנון יום בילוי כמו חופשה זוגית או משפחתית, היוועצות כיצד להגיב כלפי בן מתבגר שהורחק מבית הספר ועד ליחסי מין. בכל אירוע של תקשורת זוגית שני בני הזוג משדרים וקולטים מסרים מילוליים בדגש רציונלי ומסרים בלתי מילוליים בדגש רגשי.
הקשבה ושידור: שתי משימות מרכזיות בתקשורת ובשיח הזוגי וחשיבות המובחנות בין הקשבה לשידור.
* בתקשורת ושיח זוגי אפקטיבי, כל אחד מבני הזוג אמור גם לשדר מסרים אותם בן הזוג האחר מסוגל לקלוט ולהפנים וגם לקלוט ולהפנים את מסריו של האחר. כדי שזה יקרה, על כל אחד מבני הזוג לשמש לסירוגין בתפקיד המקשיב (קולט) המרכזי וכן בתפקיד המשדר המרכזי. בלא מובחנות זו, בין דובר ומקשיב לא תיתכן תקשורת זוגית אפקטיבית, במיוחד כשמדובר בשיח ודיאלוג זוגי שהמענים המבוקשים באמצעותו קשים יחסית להשגה ובהם מענים לצרכים רגשיים כמו יתר אהבה, חום וקבלה הדדית או מענים לצרכים קיומיים כגון פרנסה, הורות וניהול חיי המשפחה. למיותר לציין שמעבר לא מסונכרן מתפקיד המקשיב לתפקיד המשדר, תוך כדי קטיעת דבריו של בן הזוג השני הוא מתכונת בדוקה להחרבת השיחה וגלישה לוויכוח ריב ואף לאלימות. כשתופעה זו חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה היא מתכון לשחיקה והרס המרקם הזוגי – משפחתי.
על שני בני הזוג לרכוש הן מיומנויות של קשב וקליטה והן מיומנויות של שידור
* המסקנה המתבקשת היא שעל שני בני הזוג לרכוש הן מיומנויות של קשב וקליטה והן מיומנויות של שידור ולהבטיח על ידי כך את איכות השיח והתקשורת הזוגית שהם תנאי לתקשורת זוגיות אפקטיבית המובילה להעצמה ופריחה זוגית ומשפחתית.
בהמשך יתמקד המאמר במרכיב ההקשבה שבתקשורת והדיאלוג הזוגי.
מה היא הקשבה פעילה?
* ההקשבה הפעילה היא הקשבה עמוקה ומלאה של בן זוג אחד למסריו של בן הזוג השני (
בן זוג - שם כולל לבן או בת זוג) ושידור חוזר לשני את מהות המסרים שנקלטו ממנו.
* המסרים יכולים להיות בעלי אופי רגשי, רציונלי – עובדתי או שילוב בניהם. שידורם יכול להתבצע באופן מילולי או בלתי מילולי. בהתאם לכך, גם שידורם החוזר (המשוב) יכול להתבצע באמצעות מסרים מילוליים , בלתי מילוליים או שילוב בניהם.
שימוש בהקשבה פעילה משפר עד מאוד את איכות התקשורת והשיח הזוגי.
* יישום מיומן ואפקטיבי של ההקשבה בשיח ובתקשורת הזוגית מחייב ששני בני הזוג ישתמשו במיומנות ההקשבה הפעילה. השימוש בהקשבה פעילה מסייע לבני הזוג להבדיל בין המשדר לקולט, מעודד שידור וקליטת מסרים שלמים עם מלוא התוכן הצפון בהם, מגביר את הריכוז ומשפר את איכות ההקשבה של הקולט. השימוש בהקשבה פעילה מאפשר גם לזהות אלו מהמסרים ששודרו נקלטו על ידי המקשיב ואלו מסרים לא נקלטו וכתוצאה מכך לחזור ולשדר ביתר בהירות את אלו שלא נקלטו בכדי לקדם, להעמיק ולשפר את השיח.
סוגים שונים של הקשבה פעילה
* הקשבה פעילה למסרים מילוליים – הבהרה: חזרה על דברי האחר בתמצות כדי לוודא את הבנת האחר.
* הקשבה פעילה למסרים בלתי מילוליים בעלי אופי רגשי : הקולט המקורי משדר חזרה למשדר (המקורי) מסרים מילוליים ו/או בלתי מילוליים הממחישים את השדרים הרגשיים שנקלטו על ידו ממנו על מנת לסייע לו להגביר את מודעותו להם ומשמעותם לשיח והתקשורת שבניהם.
* הקשבה פעילה- הדהוד: חזרה מילה במילה אחרי דברי בן הזוג שותף השיחה. סוג זה של הקשבה פעילה חיוני בשני סיטואציות תקשורתיות: 1) במצבי קונפליקט ומחלוקת קשה בין בני הזוג בהם חשוב "לאלץ" את המקשיב לקלוט את דברי המשדר במלואם למרות כעסו ורצונו העז לפרוץ ולקטוע את דבריו. 2) כנשקפת סכנה לשלומו ותפקודו של אחד מבני הזוג וחשוב עד מאוד להבין את מהותה של הסכנה ומה היא העשייה הנדרשת בהקשר לכך? דוגמא לכך היא הדהוד דבריו של בן זוג ששב מבדיקה רפואית ומנסה למרות החרדה המציפה אותו לפרט את הממצאים פתולוגים שהתגלו ואת מכלול הבדיקות הנדרשות להשלמת האבחון.
* הדגמת יישום ההקשבה הפעילה בשיח של בני זוג שזה עתה פרשו לגמלאות ובמרכזו מחלוקת האם להעתיק את מקום המגורים לעיר אחרת.
* הרקע: ניצן רוצה מאוד לעבור. בא לו לשנות מקום ואווירה. וורד אשתו מתנגדת ועומדת על דעתה להישאר ב י-ם. מנמקת זאת בעיקר בגלל אמא שלה הגרה בסמוך להם. ורד קשורה אליה מאוד וגם משמשת כאפוטרופוסית שלה.
ויכוח עקר ומזיק בתחילת השיח
*
ורד: למה אתה לא מבין שאמא שלי חשובה לי מאוד ואני לא מוכנה לעזוב אותה לכל כך הרבה זמן....
*
ניצן: מבחינתך אני לא קיים כלל. את רק עסוקה באמא שלך כל הזמן ואני אוויר בשבילך!!
*
ורד: תפסיק כבר לרחם על עצמך כל הזמן ... כאילו אני לא מטפלת בכביסה שלך, מכינה לך אוכל, רצה אתך למיטה גם כשלא מתחשק לי ....
*
ניצן : כמה שעות אני לבד בבית כשאת אצל אמא שלך... כל כך צמודה אליה ששוכחת לחזור הבייתה. בשביל זה יצאתי לגמלאות? להביט בקירות? לטפל באין סוף עבודות בית כשאת לא נמצאת? לפחות שאתקרב למשפחות הילדים שלנו. להיות אתם יותר... לעזור להם יותר ... ושאוכל להיפגש יותר עם חברים שלי מהעבודה ...(ניצן עבד ופרש לגמלאות מהתעשייה האווירית שמרכזה ליד שדה התעופה בן גוריון).
כשורד מבחינה ששום דבר טוב לא ייצא מהוויכוח וההתנצחות הזו היא מחליטה להקשיב לניצן תוך שימוש במיומנויות של הקשבה פעילה שיודגמו בהמשך.
הקשבה פעילה המתמצתת, ממקדת ומחדדת את המסרים המילוליים הנקלטים מבן הזוג - הבהרה.
*
ורד: אולי עדיף שבמקום לריב נקשיב יותר זה לזו ונראה לאן זה לוקח אותנו. בו ספר קצת למה חשוב לך כל כך שנעבור לתל אביב.
*
ניצן: אני שמח שאת מוכנה להקשיב לי. (מתיישבים נוח יותר זה מול זו). (ורד מביטה בניצן ומכוונת עצמה להקשבה)
*
ניצן: כבר ½ שנה שאני בגמלאות ואני מרגיש לבד בעולם הזה. כל החברים שלי מהעבודה גרים במרכז ולוקח המון זמן עד שאנחנו מצליחים להיפגש. זה כף גדול להיפגש אבל כמה יוצא?? אותו הדבר עם הילדים והנכדים שלנו . רוצה להיות אתם הרבה יותר אבל "זה חתיכת מרחק"... אם לפחות יכולנו שנינו להיות יותר ביחד ולבלות אבל את כל היום טסה מחוג לחוג, מחברה לחברה ובערב את נעלמת בבית אמא שלך.
*
ורד: אם הבנתי אותך נכון מאז שפרשת לגמלאות אתה מרגיש מאוד לבד. חברים מהעבודה רחוקים, הילדים ומשפחותיהם רחוקים ואני לתחושתך אצה רצה בין חוגים, חברות ואמא שלי וקשה לך עם זה.... אם לפחות היינו מבלים יותר ביחד אז היה לך קל יותר .......... הבנתי נכון מה שאמרת? (מלווה את דבריה בחיבוק קל).
*
ניצן מאשר שכך במנוד ראש.
הקשבה פעילה המשקפת את המסרים הבלתי מילוליים – רגשיים מבן הזוג
* למשמע דבריה של וורד גולשות מעיניו של ניצן כמה דמעות אותן לא הצליח להחניק והוא מסב מבטו הצידה. ורד שמביטה בו מחבקת אותו ביתר עוצמה ואומרת:
*
ורד: תחושת הבדידות מכאיבה לך ניצן שלי. מגעה זה עם תחושת הבדידות והעצב של ניצן מעוררת גם בה עצבות הגוררת עמה דמעות וקמט של כאב על פניה.
הקשבה פעילה מסוג הדהוד שמהותה חזרה מילה במילה אחר דברי בן הזוג ובדיקה שדבריו נקלטו במלואם.
*
ניצן: הבנת בדיוק מה עובר עלי. מביט בה רגע כשדמעה גולשת מעינו ואז מקשה ומגביר את טון קולו ואומר בטון מאשים: נראה לי שטוב לך שאני תקוע בבית, מבצע עבודות בית רבות כמו קניות, הכנת אוכל, ניקון ועוד ומשחרר אותך לאמא שלך, לחוגים, לחברות.... מה יכול להיות רע בסידור שכזה? מה יותר טוב ממשרת נאמן צמוד?
* ורד חשה כאב חזק מהול בכעס על דברי האשם שניצן מטיח בה אבל יודעת שכעס והאשמה כתשובה לדבריו יגרור את שניהם למעגל קסמים של כעס, אשמה, התגוננות, עוינות, שנאה ולבסוף צעקות, ברוגז ושתיקה רועמת, ועד כמה זה הרסני לזוגיות שלהם .... במקום להחזיר אשמה תחת אשמה היא מבצעת הקשבה פעילה מסוג הדהוד כדי לשדר שקלטה והבינה את דבריו ולתת לו לבחון אותם שוב.
*
ורד: אני שומעת מדבריך שטוב לי שאתה תקוע בבית ומבצע עבודות בית רבות כמו קניות, הכנת אוכל, ניקון ועוד ומשחרר אותי - ורד לאמא שלי, לחוגים, לחברות.... מה יכול להיות לי רע בסידור שכזה? מה יכול להיות לי טוב יותר ממשרת נאמן וצמוד שפוטר אותי מכל עבודות הבית?... שמעתי אותך נכון? ורד מרפדת את דבריה בטון של הומור קל, מחייכת בחיבה וקורצת בעינה השמאלית.....
* על הכותב: ישי זיו עובד סוציאלי בכיר M.A עם התמחויות בטיפול זוגי ומשפחתי, אימון אישי, עבודה קבוצתית ולמידה מהצלחות. ניסיון של 48 שנות ייעוץ אישי וקבוצתי לזוגות, הורים, עובדי רווחה וחינוך. במפגשי הייעוץ והטיפול מתמקד ישי זיו באימון והקניית כלים ומיומנויות לתקשורת אפקטיבית בין בני הזוג שבאמצעותה מעמיקה האמפתיה, ההבנה הדדית, היכולת לקבל החלטות, לפתור קונפליקטים ולנהל בהרמוניה את התא המשפחתי.
