בתחילת מאמרי הראשון על יצירת תנאי שיחה
באתר "על הספה" הוצגו 6 מיומנויות בסיס שהשימוש בהן הכרחי לכל שיח ודיאלוג זוגי אפקטיבי. המיומנות שתדון במאמר זה היא:
המשוב כמקדם ומפתח את הדיאלוג הזוגי
מה הוא משוב במובנו הכללי? מידע על פעולה ותוצאתה המשודר למערכת שחוללה את אותה הפעולה על מנת שתוכל להעריך כמה קרובה תוצאת הפעולה לתוצאה הרצויה. מידע זה, המכונה בעברית היזון חוזר או משוב אמור לחולל "פעולת למידה" "במוחה" של אותה המערכת כך שתוצאת הפעולה הבאה תהיה קרובה עוד יותר או זהה לתוצאה הרצויה.
משוב בין אישי הוא שיגור מסר מילולי ו/או בלתי מילולי לאחר משמעותי, המסייע לו לחזק את מודעותו להתנהגותו כפי שהיא נחווית על ידי אחרים תוך שימת דגש על התנהגויות שתכליתן השגת מענים לצרכים, רצונות ושאיפות שלו ושל אחרים המשמעותיים לו.
שימוש מושכל במשוב יסייע לשיפור, קידום והעמקת הדיאלוג הזוגי ואף יתרום רבות להרמוניה ולתפקוד הזוגי והמשפחתי. דוגמאות לכך הן: 1) הסבת מודעותו של בן הזוג, באמצעות משוב משפר הניתן על פי הכללים למתן משוב, לשדרים והתנהגויות שלו החוסמות את שתף הדיאלוג, תניע אותו להמירן באחרות התומכות ומקדמות את הדיאלוג. למשל בן זוג המשדר משוב משפר לבת זוגתו על כך שלמרות שסיכמו על השתקה והרחקת הפלאפונים בזמן שיחתם היא מרבה "להתעסק" אתו ולא ממש קשובה לדבריו. 2) הבעת שמחה המלווה בחיבוק (מתן משוב חיובי – משמר) לבן זוג על סבלנות וקשב שגילה לבנו המתבגר שתיאר בפניו כיצד הגיב באלימות כלפי תלמיד אחר בכיתה, תעודד את בן הזוג לחזור ולהקשיב ביתר סבלנות, נינוחות וענין לבנו המתבגר ואף להגיב באותה הדרך לילדיו האחרים.
כללים למתן משוב מיטבי
* נתינתו במצב של איזון רגשי, אהדה, אמפטיה ורצון אמיתי לסייע לבן הזוג, לשנות רכיב מסוים בהתנהגותו.
* קונקרטי ומכוון להתנהגות ספציפית. מוגדר ומומחש באמצעות מה? מתי? איפה? מי? איך? לעיתים קרובות יש להסתייע בדוגמא.
* מודגש ההיבט האישי שבמתן המשוב: "לעניות דעתי", "לתחושתי" "להבנתי", "להרגשתי"...
* צמצום האיום וייעול המשוב המשפר, השלילי, הן על ידי הוספת שאלה בסופו: "לא כן"? הן על ידי מתן משוב חיובי, לצד השלילי, והן הבהרה, מה הוא כיוון השינוי המבוקש.
דוגמאות למתן משוב משמר ומשפר (חיובי ושלילי) בתקשורת זוגית
משמר: (חיובי)
* מאוד שימח אותי שיזמת והזמנת אותי לראות אתך את הסרט "אייפל" בקולנוע סמדר. כף לי לראות אתך סרטים וכף לי שאת יוזמת בילויים אתי. מאוד אשמח לעוד יוזמות שכאלו.
משפר
* כשאנו מבלים יחד בזמן שקבענו לעצמנו, או משוחחים בנושא החשוב מאוד לשנינו, (ולא חסרים כאלו) ואתה עונה לכל צלצול בסלולרי שלך, אני חשה כעס וכאב. אני חשה כאילו אני מובנת מאליו לך והתקשורת אתי אינה מצדיקה את ההתפנות שלך. מבקשת ממך לעשות כל ממאמץ ולפנות עצמך לקשר אתי כפי שאני מפנה עצמי אליך.
דוגמא למתן משוב משפר על פי הכללים למתן משוב
נתינתו במצב של איזון רגשי, אהדה, אמפטיה ורצון אמיתי לסייע לבת הזוג, לשנות רכיב מסוים בהתנהגותה. המשוב נאמר לאחר אירוח משפחות הילדים בסוף שבוע כשהסדר בבית הושב על כנו.
בן הזוג יוצר תנאי שיחה לשידור המשוב: אני עדין מתפעל מהחום, המסירות והטוב שלך אליהם. ובכל זאת אני מבקש לשתף אותך במשהו שהפריע לי בתקשורת שלך אתם. זה בסדר שאעלה זאת כעת?
בת הזוג: כן, כולי אוזן.
המשוב הינו קונקרטי ומכוון להתנהגות ספציפית
בן הזוג: עם כל העומס הרב שהיה מוטל עלינו, חשתי המון הערכה וחיבה כשראיתי כיצד מצאת את הזמן לשחק ברמי קוב עם דני, להקריא לאפרת ולהשתובב עם נירית (נכדים) ולשוחח על דה ועל הא עם הילדים . אך במקביל ראיתי שעם תמר, (נכדה בגיל ההתבגרות, בת של הבן הגדול, ביישנית שלא מרבה לתקשר) לא תקשרת כמעט בכלל.
מודגש ההיבט האישי
ציטוטים ממשוב בן הזוג: ", ואני עדין תחת הרשמים של " "אני מבקש בכל זאת" "שהפריע לי " "חשתי המון הערכה וחיבה כשראיתי " "אך במקביל ראיתי" "לשתף אותי "
צמצום האיום וייעול המשוב המשפר, השלילי, הן על ידי הוספת שאלה בסופו: "לא כן"? הן על ידי מתן משוב חיובי, לצד השלילי, והן הבהרה, מה הוא כיוון השינוי המבוקש.
בן הזוג: היית יכולה לשתף אותי במה שעובר עלייך לגביה? יחס חם ופעיל ממך אליה יכול לתרום לה המון. בן הזוג" עובר לעמדת הקשבה.
הסיפור שבהמשך ממחיש את חשיבות השימוש במתן משוב בדיאלוג הזוגי ושזירתו במיומנויות דיאלוג ושיח נוספות כמו יצירת תנאי שיחה, הקשבה פעילה, עידוד ושאילת שאלות.
ויכוח, התלהמות ומאבק כוחות מול דיאלוג המבוסס על יצירת תנאי שיחה, משוב והקשבה פעילה. או אריאל בחדרו ונעמה "משתגעת"
רקע
לנעמה כואב מאוד שאריאל בעלה מסוגר כל היום בחדרו מלבד שעה של אימון גופני במרכז הספורט הקרוב. הוא נמנע מלסייע לה בהכנת הארוחות, ניקיונות, כביסה, לא עונה לטלפון הקווי כשמצלצל, חומק מבילויים משותפים. הוא יודע שכל עבודה בתחום משק הבית שלא תעשה על ידו, תיעשה על ידי נעמה ולבסוף במקום לבוא אליו בטענות היא תצא לבלות עם חברותיה ותניח לו. אמנם, בחלק קטן משעות ההסתגרות הללו - שברובן הוא שקוע במחשבו האישי - הוא מייעץ בזום, בנושאי תכנון ובנייה אך זו לא סיבה להתנתקות והתעלמות מכל מה שמחייבת השותפות ומכל מה שכף בזוגיות. בשביל זה יצאו יחד לפנסיה? היא שואלת עצמה בכאב. ממש לא מצליחה לדבר אתו על כך. בארוחת הצהריים, הוא מבקש שתיתן לו לאכול בשקט. ממש רעב לאחר האימון היומי בחדר הכושר. ארוחת ערב קלה אוכלים בנפרד ולאחר מכן חוזר להסתגר בחדרו. כבר ניסתה מספר פעמים, בתחילת הארוחה המשותפת, לפני השינה או בכמה הזדמנויות נדירות בהם צפה בתוכנית טלוויזיה בסלון, להביע את מחאתה ותסכולה מהתנהגותו זו, ואת ציפיותיה לגבי תרומתו למשק הבית ובילוי המשותף לשניהם אך תסכולה וכעסה רק גברו "כשזה עבר לו מעל הראש". לעיתים היה עונה לה בעצבנות ורטינה שתעזוב אותו או שתגיד לו מה היא מבקשת ממנו והוא מבטיח לבצע הכול טיפ טופ. אך מילים לחוד ומעשים לחוד.
בהמשך מוצגות 2 דרכים בהם יכולה הייתה נעמה לשדר לאריאל את תסכולה ביחס לתפקודו. נחווה יחד את ההבדלים וההשלכות שלהן על התקשורת הזוגית.
דרך ראשונה
באחד מהערבים הרבים בהם היה אריאל מסוגר בחדרו ומתכונן לשיחת ייעוץ עם לקוח, התפרצה נעמה לחדרו, והטיחה בפניו בכעס רב:
נעמה: אריאל תקשיב לי טוב: אם אתה מתכוון להמשיך להסתגר ככה כל יום וכל ערב עם עצמך, להתעסק רק בעניינים החשובים לך ולהתעלם מהקיום שלי וממה שחשוב לי מבחינת הקשר שבנינו אז שיהיה ברור לך שגם אני אתעלם ממך ואפעל בבית כאילו אתה לא קיים. מזכירה לך ששנינו גמלאים "כמעט במשרה מלאה". אתה מכיר טוב אותי ויודע שאני יכולה לעשות זאת. אכין אוכל לעצמי, אעבור לישון במיטה נפרדת, לא אשתף אותך בתוכניות שלי ואתה תהפוך מבחינתי לאוויר. לא יותר מזה. נראה אז כמה טוב יהיה לך עם זה.... תבין פעם אחת שנמאס לי מההסתגרות וההתעלמות שלך ממני!
אריאל: תגידי נעמה "נפלת על הראש"? מה את מתנפלת עלי ככה? מה עשיתי לך? בשביל מה יצאתי לגמלאות אם לא לעשות את מה שטוב לי ומה שאני אוהב? איזה שטויות אלו שאני מתחמק מעבודות בית, מקשר ובילויים אתך? יש לי זמן לכל, את רק צריכה להגיד ברור מה את רוצה....
נעמה: מה אתה מעמיד פני תם? או בעצם טומטום? כמה פעמים רמזתי ואמרתי לך שאני לא שפחה שלך? כמה פעמים הצעתי שנלך לסרט, נארגן מינוי לתיאטרון ופשוט לא הגבת. כאילו אני אוויר, לא קיימת...
אריאל: טומטום את ומי שברא אותך.....
מה היה לנו כאן?
נעמה שפרשה לגמלאות בנפש חפצה ומקדישה שעות רבות לחוגים, פעילויות תרבות, עזרה לילדים ונכדים ואחזקת משק הבית חשה בדידות. אריאל לא איתה בכל אלו. היא גם רוצה סוף סוף לבלות אתו יותר לאחר שבכל שנות העבודה וגידול הילדים לא היה כמעט זמן לכך. עתה משהשתחררה מעבודתה רבת השנים והתובענית, היא מבוהלת לגלות שאריאל לא שותף לה למרות שהיא בטוחה שגם זמנו בידו ועבודת הייעוץ לה כה שש, לא אמורה להתמשך מעבר למספר בודד של שעות שבועיות, אך למעשה הוא "תקוע" למשך שעות רבות במחשב שבחדרו, מתעלם מקיומה (כמובן בחוויה שלה), מציפיותיה ממנו ואף מהמחויבויות שלו כבן זוג שלה. תחושת הכאב והסבל מציפה אותה מאחר שזוהי פרשנותה להתנהגותו של אריאל ומניעה אותה להתפרץ לחדרו ולפתוח במלל כואב ומאשים המביא למעגל קסמים של האשמות ותוקפנות מילולית הדדית.
דרך שניה
נעמה ניגשת לדלת חדר העבודה של אריאל ומבקשת רשות להיכנס לרגע.
אריאל: בואי תיכנסי רק תקצרי כי עוד מעט חייב להיכנס לזום ייעוץ.
נעמה: מתי אוכל לשבת אתך ולהחליף כמה מילים? רק שנינו ובנחת?
אריאל: הזום ייגמר ב- 2100 . יכול מיד לאחר מכן.
נעמה: מעולה, אחכה לך עם קפה שאתה אוהב ואחלה קרקרים שהכנתי, בסלון לאחר השתקת טלוויזיה וסלולריים. אכתוב לילדים שלא זמינים עד שעה 2200. להתראות ובהצלחה בזום.
(השעה 2100 ועוד כמה דקות. נעמה ואריאל ישובים בסלון. סלולריים מושתקים, טלוויזיה כבויה. מפריד בניהם שולחן דקורטיבי קטן ועליו קפה וקרקרים.)
נעמה: האם זה בסדר שאשתף אותך בכאב וקושי שאני חווה ביחס לשותפות שלנו מאז שפרשת לגמלאות? (יצירת תנאי שיחה ובכלל זה תיאום כיוונה של השיחה)
אריאל מחמיץ פנים ואומר: בסדר....
נעמה: אבל מבקשת שתקשיב לי עד הסוף ולאחר מכן תשתף אותי במה שהבנת מדבריי. בסדר מבחינתך? (המשך יצירת תנאי שיחה: בקשה לקשב, להקשבה פעילה שהיא גם משוב והשקעת מאמץ בהבנת האחד את השנייה שהם תנאי לפוריות השיחה)
אריאל: טוב... אשתדל.
נעמה: קודם כל משמח אותי שאתה מוכן שנשוחח בשקט וגם אני מאוד מעריכה שאתה לא מוותר על המשך ייעוץ בזום גם כי זה מעניין אותך וגם מוסיף להכנסות שלנו. (פתיחה במשוב משמר – חיובי). יחד עם זאת רוצה לשתף אותך בבדידות והסבל שאני חשה במשך שעות רבות ביום כשאתה מסוגר בחדרך ולא נגיש לשום דיבור אתי, כשאתה ממעט מאוד להשתתף אתי בעבודות הבית וגם כשאתה נמנע לגמרי מלצאת אתי לבילוי כזה או אחר. חסרה לי מאוד השותפות והייחד אתך! (משוב משפר מסוג "מסר האני" - " " I message ובו נעמה מתארת את הרגשתה בהקשר להתנהגויות של אריאל שהיא סובלת מהן).
אריאל: בשביל מה יש פנסיה? כל שנות העבודה לא היה רגע לנשום. כמה שנים דחיתי את מה שאני אוהב לעשות. את מצפה שגם עכשיו בפנסיה אתעלם ממה שאני נהנה וחשוב לי לעשות? את גם אומרת שאני לא עוזר במשק הבית אבל מי עושה את כל הקניות? הסידורים? מי דואג לכל התיקונים והתשלומים? מה זה לא לוקח זמן?
נעמה: אני שומעת כמה חשוב לך לעשות את מה שמעניין אותך. אחרי כל כך הרבה שנים שרצת סביב השעון ונתת מענה לבני משפחה, לקוחות, מנהלים. כמה חשוב לך לעצור לרגע, להתחבר לעצמך ולמה שמעניין אותך ..... כל כך מסכימה אתך בכך. (שילוב של הקשבה פעילה מסוג הבהרה ואמפתיה. הקשבה פעילה היא סוג של משוב)
אריאל : ממש כך. רק שבנוסף לכך חשוב לי מאוד להמשיך בעבודה שלי. הפעם כעצמאי. מבקש לאתר ולגייס עוד לקוחות.
נעמה: חשוב לך מאוד לעבוד ולעשות מה שאפשר כדי לפתח זאת. וגם אתה הוא זה שמטפל בעיקר הקניות והסידורים של הבית . אני ממש מעריכה ומוקירה זאת. (הקשבה פעילה שהיא גם משוב, והכרת תודה המשמשת כמשוב חיובי משמר)
אריאל: במחשבה שניה אני בהחלט מודה שאני עסוק ומרוכז במה שחשוב לי ומתעלם מהציפיות שלך לגבי השותפות שבנינו וחלוקת התפקידים. נראה לי שאת יודעת נעמה כמה היה קשה לי לעזוב את עבודתי בעירייה. כמה אקשן, עניין וכבוד היה לי שם. אני חייב לחזור ולעבוד. אם לא כשכיר במשרה בכירה כמו שהייתי, אז כעצמאי. אבל לעבוד. וכדי שיהיו לי לקוחות אני חייב לפרסם את עצמי . והיום הכול דרך המחשב.....
נעמה: שומעת אריאל שלי כמה חשוב לך לחזור ולו חלקית למעגל העבודה, ואתה משקיע בכך מאמצים רבים. חוקר בודק ולומד כיצד תוכל לפרסם עצמך ולגייס לקוחות ולחיות שוב, לפחות במשהו את עבודתך לה אתה כל כך מתגעגע. (הקשבה פעילה מסוג הבהרה שהיא גם משוב לדבריו הקודמים של אריאל והמשך גילוי אמפתיה לשאיפותיו וחלומותיו של אריאל)
אריאל: (דמעה זולגת מעינו) ממש הבנת אותי.
נעמה: אני גם מוקירה ומעריכה את המאמץ והיוזמה שאתה לוקח בנושא הזה. (מתן חיזוק – משוב- משמר) . זה בסדר שעכשיו נחזור למה שאני מבקשת מהתקשורת שבנינו?
אריאל: מקשיב לך.
בהמשך בקשה נעמה מאריאל שרק יקשיב לה ויבדוק עמה שהבין את דבריה בהקשבה פעילה. נעמה ספרה כמה חלמה לצאת כבר לגמלאות וכמה חכתה לשותפות פעילה אתו הן בעבודות הבית והן בבילויים משותפים ועתה כואבת לה הבדידות הזו והניתוק ממנו. כל כך מבקשת שישכילו למצוא הן את תחומי שיתוף הפעולה והייחד והן את התחומים הנפרדים. שיחה זו הייתה שיחה מכוננת בדרך להרמוניה המחודשת של שניהם.
* על הכותב: ישי זיו עובד סוציאלי בכיר M.A עם התמחויות בטיפול זוגי ומשפחתי, אימון אישי, עבודה קבוצתית ולמידה מהצלחות. ניסיון של 48 שנות ייעוץ אישי וקבוצתי לזוגות, הורים, עובדי רווחה וחינוך. במפגשי הייעוץ והטיפול מתמקד ישי זיו באימון והקניית כלים ומיומנויות לתקשורת אפקטיבית בין בני הזוג שבאמצעותה מעמיקה האמפתיה, ההבנה הדדית, היכולת לקבל החלטות, לפתור קונפליקטים ולנהל בהרמוניה את התא המשפחתי.